לוגו משולב

לדעת יותר לפחד פחות

מבוא

לדעת יותר לפחד פחות
באדיבות האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה

 

גידול ממאיר, או בשמו העממי סרטן, מציין התרבות לא מבוקרת של תאים, שלהם תכונה על-אנושית, היכולת לחיות חיי נצח, בתנאי שיסופקו להם מוצרי מזון בסיסיים. תאים אלו גדלים לממדים הגורמים להרס הרקמה הנורמלית המקומית, וגם להרס רקמה מרוחקת, מאחר שהם מסוגלים לנוע לרקמות מרוחקות ולגדול שם. הרס רקמות חיוניות כדוגמת כבד או ריאה מוביל למות החולה.  עוד בתקופה המצרית הקדומה תואר, באמצעות פפירוס, המקרה הראשון של גידול ממאיר בעצם, ואת הדרך הכירורגית להסרתו. במומיות באותה תקופה, נמצאו גידולים ממאירים ברקמת העצם וגם ברקמות אחרות. GALEN, פילוסוף ורופא יווני בעת העתיקה, קבע את המונח סרטן, מאחר והבחין שהגידול הממאיר מתפשט בדומה לתנועתו של הסרטן. כיום ידוע שמחלת הסרטן פוגעת גם בבני אדם וגם בבעלי חיים. שכיחותה גבוהה יותר באוכלוסייה המבוגרת. מעל גיל 80 כל איש רביעי יחלה בסרטן הערמונית וכל אישה שמינית באוכלוסייה המערבית תחלה בסרטן השד. מחלת הסרטן היא שנייה למחלות הלב כגורמת לתמותה באוכלוסייה המערבית עם כל זאת ניתן היום לרפא כ- 50-60% מהחולים בה.


ביולוגיה של התא

התא בכל רקמה ורקמה בנוי משלוש יחידות מרכזיות- מעטפת התא, תוכן התא וגרעין התא. גודל התא הוא כ 10-30 מיקרון [אלפית המילימטר]. בסנטימטר מעוקב אחד יש תשעה מיליארד תאים. אוסף של תאים המתפקד בצורה זהה נקרא רקמה.


מבנה התא:

מעטפת התא מפרידה בין תוכן התא לנוזל החוץ-תאי. מעטפה זו אינה סוגרת באופן הרמטי את התא: היא מאפשרת כניסה של חומרים שונים כמו חמצן וסוכר אל התא, ומאפשרת יציאה של חומרים רעילים מן התא. יש חומרים הבאים במגע עם מעטפת התא, ובאמצעות קולטנים, הם משפיעים על הנעשה בו בלי לחדור לתוכו. הקולטנים נמצאים על פני מעטפת התא, וכשהם מופעלים, מתרחשת תגובת שרשרת בתוך התא. חומרי הפרוק של התא מופרשים דרך מעטפת התא אל הנוזל החוץ-תאי, המוצא את דרכו אל הדם, ומשם מופרש דרך הכליות החוצה. בתוכן התא יש מערכות תפעול שונות כמו המערכת ליצור אנרגיה ממוצרי המזון והחמצן (מיטוכונדריה) או המערכת ליצור חלבונים (ריבוזומים). מערכות נוספות הן ייחודיות לכל תא ברקמה, לדוגמה: תא עור מייצר את שכבת הקרטין שנמצאת על פני העור ומשמשת להגנה, ותא כבד המנטרל חומרים רעילים הנספגים מהמעי. גרעין התא מכיל בעיקר את המטען התורשתי-הכרומוזומים. באדם יש 23 זוגות של כרומוזומים המכילים את הצופן האחראי למבנה התא ופעילותו. הכרומוזום בנוי מפרודה (מולקולה) הנקראת בשם DNA (Deoxyribo-Nucleic)-Acid) . אבני היסוד של הפרודה הם ארבע חומצות גרעין הנקראות גואנין, אדנין, תימידין וציטוזין והן מסודרות בשני סלילים מפותלים. אוסף של אבני יסוד אלו, שיש לו משמעות בתפקוד התא, נקרא גן. יש כ30- אלף גנים במטען התורשתי של האדם. לכל תא בכל רקמה שהיא, יש את אותו מספר כרומוזומים ואת אותם גנים, אולם רק חלק מהם פעיל. קבוצה של תאים המפעילים את אותם גנים- מקנים לרקמה את ייחודה. השליטה של התא על הנעשה בו היא באמצעות DNA . ה- DNA מייצר את ה (RNA (Ribo-Nucleic –Acid  ה- RNA מכיל גם הוא 4 חומצות גרעין בדומה ל- DNA למעט אורציל הבא במקום תימידין, והוא מורכב מסליל אחד בלבד. קיימים מספר סוגים של RNA והם האחראים בסופו של דבר לייצור החלבונים. לדוגמא- תא הרוצה למנוע חדירת תרופה אל התא יכול לייצר חלבון, הממוקם במעטפת התא, אשר יזהה התרופה וימנע כניסתה אל התא. דרך אחרת היא לייצר חלבון שיגרום לפירוק מהיר של התרופה עוד לפני שהיא תתחיל לפעול על התא. תא המחליט שתפקידו הסתיים ועליו למות-ייצר חלבונים שיובילו להרס עצמי. מוות מתוכנן זה של התא נקרא אפופטוזיס והוא שונה ממוות לא מתוכנן של התא-הנגרם בעקבות גורם חיצוני.


חלוקת התא

התאים ברקמות השונות מתרבים (מתחלקים) באמצעות התחלקות התא לשתי תאי בת. קצב ההתרבות שונה מרקמה לרקמה. תאי רירית מערכת העיכול ותאי לשד העצם מתרבים בקצב מהיר, תאי הכבד מתרבים בקצב איטי ותאי רקמת מוח אצל מבוגר אינם מתרבים כלל. קצב הגדילה יכול להשתנות. הסרה חלקית של הכבד, למשל, תגרום להתרבות מהירה של תאי הכבד, ותאי מוח, בכל מצב, לא יתרבו כלל.


שלבי חלוקת התא הם:

שלב G-growth) G0): השלב שבו התא מבצע את פעילותו הייחודית והוא אינו מתחלק.

שלב G1: השלב שבו התא מייצר מרכיבים שונים הדרושים להתחלקותו וגם להמשך פעילותו הייחודית.

שלב  S - synthesis) S): השלב שבו התא משכפל את המטען התורשתי (הכרומוזומים).

שלב G2: השלב שבו התא מייצר חלבונים ושאר מרכיבים של התא הדרושים לפעילות עצמאית של כל תא בת.

שלב M- mitosis) M): התא מתחלק לשתי תאי בת

 

התא הממאיר

כיום מייחסים את הופעת המחלה הממארת להתרבות לא מבוקרת של התאים הנובעת משינויים במטען הגנטי. הגנים הקשורים להופעת סרטן, מחולקים לשתי קבוצות עיקריות, קבוצת הגנים הגורמים לסרטן ונקראים אונקוגנים, וקבוצת הגנים המונעים הופעת המחלה ונקראים גנים מעכבי הגידול. הגנים בשתי הקבוצות האלו מעורבים בתהליכים של גדילת התא, התמיינותו או הזדקנותו. קיימים סוגים שונים של שינויים בגנים. אפשר לדמות זאת לשפה כתובה- שינוי באות אחת משנה את מובן המילה. שינוי במיקום של מילה בתוך המשפט משנה את מובן המשפט. בשפת הגנים- יש 4 אותיות שהן חומצות הגרעין וכל מילה מורכבת משלוש אותיות. לדוגמא, אוראציל-ציטוזין-אוראציל ב- RNA מקדד לחומצה האמינית סרין ואוראציל-אוראציל-אוראציל לחומצה האמינית פניל אלאנין. חומצות אמיניות אלו וחומצות אחרות מרכיבות את החלבון. לכאורה, כמות הטעויות המרבית קטנה בהשוואה לשפה הכתובה, אולם מעשית, מידת הטעויות או הפגיעות האפשריות במטען הגנטי- הן רבות ומגוונות. לכן, התא מפעיל מערכות מיוחדות המאתרות את הפגיעות האלו ומתקנות אותם. כיום, באמצעות טכניקות חדישות לייצור DNA בתנאי מעבדה, ניתן לאתר את השינויים במטען הגנטי היכולים להוביל להופעת הסרטן. יכולת האיתור מגיעה עד כדי איתור שינוי גנטי בתא אחד (תא ממאיר) מתוך מיליון תאים נורמלים. בסרטן הדם מסוג לויקמיה מיאלואידית כרונית התגלה עוד בשנות השישים שינוי בכרומוזומים של התאים הממאירים. קטע מכרומוזום מספר 22 (גן בשם BCR) התאחה עם קטע מכרומוזום מספר 9 (גן בשם ABL) ולכרומוזום החדש שנוצר קוראים כרומוזום פילדלפייה. הגן ABL אחראי על יצירת חלבון הפועל בשלבי ההתרבות והגדילה של התא. כתוצאה מהשינוי הגנטי שחל בגן זה יש פעילות יתר של החלבון-קצב גדילה מהיר יותר של התא-הופעת סרטן. גן אחר, הנקרא RB1, אחראי לייצור חלבון, הפועל בזמן חלוקת התא- בשלב G1-S, ותפקידו לנטרל חלבונים אחרים היכולים לגרום לגידול. שינוי בגן גורם לדיכוי בהיווצרות חלבון זה- הופעת גידול ממאיר בשם רטינובלסטומה. הגן c-myc אחראי על התרבות התא ובתנאים מסוימים גם על מוות מתוכנן של התא. המוות המתוכנן מתבטא בהתכווצות הגרעין, הופעת שברים קטנים של הכרומוזומים ובליעת שברי התא על ידי תאים מיומנים (פגוציטים). פגיעה בגן זה, המונעת ממנו את יכולתו להורות על מוות מתוכנן, עלולה לגרום לגדילה לא מבוקרת של התא ולהופעת הסרטן.  עדיין לא ברור מה החשיבות הקלינית של איתור תאים ממאירים בודדים, באדם בריא או באדם שהחלים ממחלת הסרטן: האם תאים אלו יתרבו ויגרמו להופעת המחלה או מנגנוני ההגנה של התא ישמידו אותם לפני התרבותם. ברור, עם זאת, שהתקדמות בהבנת התא הממאיר תוביל בסופו של דבר לטיפול מוצלח בו.

--

יום עיון בנושא סרטן ריאה

יתקיים ביום שלישי, ה- 26.12.17, ב"בית מטי" בגבעתיים.

לתכנית יום העיון,

צופן דה וינצ'י - רובוט דה וינצ'י

כתבה על רובוטיקה בכירורגיה - רובוט "דה וינצ'י" בעזרתו מתבצע ניתוח מיוחד וחדשני להסרת גידול בחלק התחתון של המעי הגס - ניתוח שהתקיים בבית חולים בילינסון.

מאת מור גפני דור, ידיעות פ"ת.

מחקר: להילחם בסרטן בעזרת הנדסה גנטית

התפרסם בידיעות אחרונות ב - 22.11.17. מאת שקד אשכנזי

תקווה: החלימה מסרטן בגיל 92 וחיה באושר גם 5 שנים אחרי

התפרסם בידיעות אחרונות ב - 21.11.17. מאת איתי עמיקם.

סרטן ריאה - איפה התחלנו ולאן פנינו?

כתבה מאת פרופ' ניר פלד. התפרסמה בידיעות אחרונות ב- 19.11.17.

הבדיקה שתמנע טיפולים מיותרים לסרטן השד

כתבה על בדיקה חדשה - Breast Cancer Index - שהתפרסמה בידיעות אחרונות ב- 14.11.17, מאת רותם אליזרע.

טיפול ברדיותרפיה בנוסף לכימותרפיה משלש הישרדות ללא התקדמות מחלה בסרטן ריאות גרורתי

כתבה מאת ד"ר אלינור מוסרי-בריסקין. התפרסמה ב-e-med ב- 2.10.17.

לחולי סרטן כליה יש סיבה טובה לאופטימיות

כתבה מאת ד"ר ויקטוריה ניימן, מנהלת מחלקת אישפוז במכון לאונקולוגיה, מרכז דוידוף, בי"ח בילינסון. 

התפרסמה ב - 27.9.17 ב-ynet. 

 

האם אימונותרפיה תהפוך את סרטן הריאות ממחלה סופנית לכרונית ברת ריפוי?

הידיעה התפרסמה ב-e-med ב-13.8.17 ומתייחסת למאמרו של ד"ר עבד אגבאריה ב"הארץ".

"בזמן שאני מתפללת אני בריאה"

כתבה בידיעות אחרונות 2016 על חני וינרוט שחלתה בסרטן.

ספרה "בארץ החיים: לחשב מסלול מחדש" נמצא במרכז מידע דוידוף, לרשות המטופלים, בני המשפחה וחברים.

לפעמים כאב הוא חלק ממצוקה אנושית, ואין לה תרופה

כתבה מאת גלי וינרב, גלובס, 16.9.17.

להילחם בסרטן גם בעזרת רפואה משלימה. (רפואה משלימה במרכז דוידוף, ד"ר עופר כספי).

כתבה מאת מזל טלבי לוי, מלבס, אוגוסט 2017. 

Yhealth- בחזית המלחמה העולמית בסרטן. קובץ כתבות שהתפרסמו בידיעות אחרונות ביוני 2017

קובץ כתבות שהתפרסמו בידיעות אחרונות ביוני 2017.

מחקר המציג תוצאות ראשוניות לחיסון נגד מלנומה

"ואז, בלילה, בשיחה עם אישתי, הגינו חיסון לסרטן".

כתבה מאת דיאנה בחור ניר, מוסף כלכליסט, 22.7.17.


דיוק אבחנתי גבוה לבדיקות צואה FIT לאבחנת סרטן מעי גס בנבדקים בסיכון גבוה (JAMA Intern Med)

הכתבה התפרסמה ב - e-med בתאריך 27.6.17. 

השאלות שכדאי לשאול את הרופא במרפאה האונקולוגית

כתבה מאת ד"ר דניאל גולדשטיין (מרכז דוידוף, בילינסון). התפרסמה ב-17.7.17 בהארץ.

האם יש קשר בין השמנה לבין סרטן שד?" (מחקר של פרופ' ירושלמי, מרכז דוידוף)

כתבה שהתפרסמה ב-מלבס ביוני 2017, מאת מזל טלבי לוי.

מידע מעודכן בנושא צריכת סויה והשפעות בריאותיות

משרד הבריאות, מאי 2017.

בתחתית הדף קישור לנייר העמדה.

המהפכה הגדולה שהתחוללה במסגרת המלחמה בסרטן נרשמה דווקא במניעה וגילוי מוקדם של המחלה

כתבה: מאת יעקב א. לוסטיגמן שהתפרסצה בעיתון היומי המבשר.

נלחמים במוטציות (סרטן ריאה)

הכתבה, בשיתוף האיגוד הישראלי לאונקולוגיה. מאת רותם אליזרע, התפרסמה ב-ynet ב - 21.6.17.

מחקר חדש מרגיע: הריון אחרי סרטן השד לא מסוכן

לכתבה שהתפרסמה ב 4.6.17 ב ynet , לחץ כאן.

למידע באנגלית באתר האגודה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית (ASCO)

טיפול חדש (נמצא בהליך ניסויי) : "תחליף לכימו: הטיפול החדש והיעיל לסרטן ערמונית

כתבה שהתפרסמה ב - ynet ב-4.4.17, מאת רותם אליזרע.

"שאיפה לחיים טובים - איך הגראס הרפואי הציל לנו את החיים"

שבעה מונולוגים אמיצים. מאת גיל קורוטקי, ידיעות אחרונות. 

המלצות הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות - עדכון 2017.

לדו"ח, לחץ כאן

לחוזר משרד הבריאות

דברים שחייבים לספר לאונקולוג

כתבה מתוך כמוני-חברים לבריאות, אוגוסט 2016. מאת רבקה פרייליך.

המלצות מרכז דוידוף לקבלת חיסונים למטופלים עם ממאירויות מוצקות


הומור הוא כלי מספר אחת לריפוי

כתבה שהתפרסמה בלאישה ב-30.3.16.

מאמר של יצחק באר "הרופאים נתנו לי 9 חודשים - מאז עברו 15 שנה", בנושא התמודדות עם סרטן הערמונית

המאמר התפרסם ב-ynet  ב - 5.1.16.

הספר "בשיטת החתול" נמצא במרכז מידע דוידוף לעיון ולהשאלה.

"לרמות את הסרטן" - שיחה עם פרופ' דן פאר בנושא תאי RNA

כתבה שפורסמה בגלובס ב- 28.5.15.

מדריך לזכויות ושירותים למטופלי סרטן

 מתוך המדריך למטופלים אונקולוגיים באתר הכללית.

סל התרופות 2017: אלו התרופות החדשות שנוספו לסל הבריאות

מידע על התרופות לטיפול במחלת הסרטן שנכנסו לסל הבריאות בכתבה שהתפרסמה ב ynet, ינואר 2017

Pembrolizumab (קיטרודה) היא התרופה הראשונה שה-FDA מאשר ל-15 סוגי סרטן שונים עבור מטופלים עם סמנים גנטייםספציפי

הכתבה Pembrolizu התפרסמה ב- e--med ב-21.6.17.

בעקבות שינוי ההנחיות לבדיקה לסרטן הערמונית - שאלות ותשובות

כתבה מאת ד"ר איתי גל שהתפרסמה ב - ynet ב-20.4.17.

חזית המדע: המחקרים השנויים במחלוקת שפורסמו ב-2016 (בתחומים שונים כולל סרטן)

כתבה:שהתפרסמה בגלובס ב - 6.1.17.

מחקר: יותר ממחצית המידע הרפואי ברשת מזויף

כתבה מאת אסף גולן, התפרסמה ב - NRG מעריב , 8.1.17

מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את השימוש ב - Pembrolizumab (קיטרודה) לטיפול במחלת הודג'קין קלאסית.

הודעה שהתפרסמה ב - e-med, ב - 19.3.17.

להודעה המלאה, לחץ כאן.

להודעה של ה - FDA (באנגלית)