לוגו משולב

לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML)

מאמר: תרופות הפוגעות בכרומוזום הייחודי ללויקמיה המיילואידית משפרות את סיכויי ההחלמה

פרופ' פיה רענני, מנהלת המערך להמטולוגיה ולהמטו-אונקולוגיה, מרכז רפואי רבין.
מעודכן לשנת 2017

 

מי היה החוקר הראשון שתיאר את המחלה לויקמיה מיילואידית כרונית (CML)? הדעות חלוקות.
יש הטוענים כי זה היה הפתולוג הגרמני רודולף וירכוב, ואילו אחרים סבורים כי הראשון היה עמיתו הסקוטי, ג'ון יוז בנט. כך או כך, שניהם דיווחו על המחלה עוד באמצע המאה ה-19, אך רק בעשור האחרון חלה התקדמות רבה ביכולת לרפא את המחלה.

ההתקדמות היא בעיקר הודות לטיפולים ממוקדים שפותחו, שהם, במידה רבה, תולדה של פריצת דרך משמעותית בהבנת המחלה וביכולת לאבחן אותה, שהתרחשה לפני 50 שנה בפילדלפיה. במכתב קצר שפירסמו אז בכתב העת "Science", תיארו שני מדענים שעבדו בשני מוסדות מחקר בעיר, פיטר נואל ודייוויד הנגרפורד, הפרעה כרומוזומלית האופיינית למחלה.

לפי המכתב, בדמם של חולי לויקמיה מיילואידית כרונית ובמוח העצם שלהם יש כרומוזום 22 קצר מהרגיל. הכרומוזום הקצר, ששני החוקרים כינו כרומוזום פילדלפיה, נמצא אך ורק אצל החולים במחלה זאת. הם אף העלו את ההשערה כי קיים קשר נסיבתי בין כרומוזום פילדלפיה לבין התפתחות המחלה. אבל חלפו עוד כ-40 שנה עד שמדענים הצליחו ליישם את ההבנה שטיפול בכרומוזום זה עשוי להביא לחיסול המחלה.

בזמן האבחנה חלק מהחולים אמנם מדווחים על חולשה, עייפות ותחושה של מלאות בבטן, אבל כמחציתם אינם מדווחים על תסמינים. אצל חולים אלה, המחלה מתגלה באופן אקראי. בבדיקת דם מתברר, בדרך כלל, שאצל החולים רמת כדוריות הדם הלבנות גבוהה (לויקוציטוזיס) ורמת ההמוגלובין נמוכה (אנמיה).

המהלך הקליני של המחלה נחלק לשלושה שלבים: שלב כרוני, שלב מואץ ומעבר ללויקמיה חריפה, שהיא מחלה קשה וסוערת. בעבר, תוחלת החיים הממוצעת בשלב הכרוני, ללא טיפול, היתה חמש-שש שנים. בשלבים המתקדמים תוחלת החיים היתה חודשים ספורים.

כרומוזום פילדלפיה נושא גן משולב (כימרה) המכונה BCR-ABL1. גן זה מעורב בייצור חלבון משרה סרטן (אונקוגני), המכונה bcr-abl1, שדומה בפעילותו לאנזים טירוזין קינאז. פעילותו של האנזים גורמת שינויים בתהליכים המתרחשים בתא, כולל עידוד התרבות והתמיינות, ועיכוב של מוות תאי מתוכנת. כתוצאה מכך משיגים תאי מוח עצם הנושאים את הגן BCR-ABL1, יתרון הישרדותי על פני תאי אב אחרים, ולבסוף הם שולטים במוח העצם. הגן BCR-ABL1 שייך למשפחת הגנים מחוללי הסרטן, ופגיעה בו או בחלבון האונקוגני שהוא מייצר, עשויה לאפשר השגת שליטה במחלה ואפילו את חיסולה.

עד לגילוי של נואל והנגרפורד, דישדש הטיפול. החולים קיבלו כימותרפיה, הקרנות לטחול, זריקות אינטרפרון או השתלת מוח עצם. חלק מהטיפולים היו לא יעילים והיו כרוכים בסבל רב. את פריצת הדרך המשמעותית בטיפול במחלה חולל לפני כעשור החוקר בריאן דרוקר מאורגון שבארצות הברית. הוא פיתח את התרופה אימטיניב, שהיא אב-טיפוס למגמה החדשה בטיפול בסרטן בכלל ובסרטן הדם בפרט. פעילותה של התרופה, שפותחה מתוך הבנה של הגן והחלבון הגורמים למחלה, מבוססת על עיכוב של החלבון bcr-abl1 טירוזין קינאז. לכן מכונה האימטיניב מעכב טירוזין קינאז מהדור הראשון.

התרופה ניתנת באמצעות כדורים, גורמת תופעות לוואי מעטות ותוצאות הטיפול בה מצוינות. ספירת הדם של החולים הופכת לתקינה לחלוטין; כרומוזום פילדלפיה נעלם מגופם לחלוטין; כמות הגן הכימרי בדמם יורדת כמעט לרמות אפסיות. עם זאת, הגן לא נעלם לחלוטין ואם מפסיקים את הטיפול רמתו שבה ועולה. שיעור החולים שמחלתם עוברת לשלבים המואצים יורד משמעותית, שיעורי ההישרדות שלהם גבוהים ורבים מהם חוזרים לנהל חיים נורמליים כמעט לחלוטין. עקב תכונות אלה, התרופה אימטיניב אושרה על ידי מינהל הבריאות והמזון האמריקאי (FDA) לטיפול בחולי לויקמיה מיילואידית כרונית בהליך מזורז ונכנסה גם לסל הבריאות בישראל.

עם זאת, בעשור שחלף מאז נכנסה התרופה לשימוש נאלצו לזנוח אותה כשליש מהחולים, אם בשל תופעות לוואי כמו בצקות ואגירת נוזלים, פריחות בעור, פגיעה בתפקודי הכבד ועוד ואם מפני שהגן 1 BCR-ABL פיתח עמידות לתרופה. נתונים אלה הביאו לניסיונות מואצים לפיתוח תרופות נוספות שמעכבות את החלבון. 

בשנים האחרונות נכנסו לשימוש שתי תרופות חדשניות - דסטיניב ונילוטיניב, אף הן תרופות ממוקדות נגד החלבון האונקוגני, והן מכונות מעכבי טירוזין קינאז מהדור השני. בזכות השימוש בהן, יותר משני שלישים מהחולים שנאלצו להפסיק את הטיפול באימטיניב, השיגו תגובה מצוינת, ללא עדות להתקדמות המחלה. גם תרופות אלה נכנסו לשימוש בארץ ובעולם. כיום, חולה CML בארץ, שאינו מגיב לאימטיניב או מגלה אי-סבילות לתרופה זאת, זכאי לקבל את אחד משני התכשירים מהדור השני.

בשלב הבא נבדק אם תרופות אלה יעילות יותר מאימטיניב גם כקו טיפול ראשון. השבועון היוקרתי "New England Journal of Medicine" פירסם שני מחקרים גדולים שנערכו בארצות הברית ובאירופה, שבהם נמצא כי בתקופת מעקב של שנה היה לכל אחד מהתכשירים החדשים יתרון על פני אימטיניב.

לפי המחקרים, התרופות החדשות יעילות יותר מבחינת ההשפעה על פעילות הגן והחלבון ואף מפחיתות את המעבר לשלבים המואצים. לא נמצא כי לתכשירים מהדור השני יש יתרון מבחינת הארכת תוחלת החיים. אף על פי שהנתונים מבטיחים, הם אינם מספיקים כדי ששתי התרופות יחליפו את האימטיניב כקו הטיפול הראשון באופן גורף בכל החולים וההחלטה אם לבחור בהם או באימטיניב כקו טיפול ראשון עדיין בבדיקה והיא אינדיבידואלית לארצות השונות, למוסד המטפל ולחולה. בארץ מאושרות 2 התרופות אימטיניב ונילוטיניב לטיפול בקו ראשון בחולים.


 

שתי תרופות חשובות נוספות בטיפול במחלה הן פונטיניב ובוזוטיניב, אף הן ממשפחת מעכבי טירוזין קינאז. פונטיניב ניתנת במקרים של עמידות לתרופות לעיל או במקרה של הופעת מוטציה המקנה עמידות לתאים בפני רוב התרופות ממשפחת הטירוזין קינאז (T315I). התרופה הינה פוטנטית ביותר אך יש להיות מודעים גם לתופעות הלוואי שלה – בעיקר החשש מהופעת אירועים קרדיו-וסקולריים ויש לברור בקפידה את החולים שיטופלו בתרופה. התרופה מאושרת בסל התרופות בארץ למקרים שקיימת המוטציה T315I או במקרים שפיתחו עמידות לתרופות האחרות.
בוזוטיניב היא תרופה בעלת עוצמת פעילות כמו הנילוטיניב והדזטיניב. התרופה אושרה לסל התרופות בשנת 2017 כקו טיפול מתקדם.


הודות לארבע התרופות האלה, בעשר השנים האחרונות נהפכה הלויקמיה המיילואידית הכרונית ממחלה סופנית, שהתחזית לחולים בה גרועה, למחלה כרונית המאפשרת אורח חיים כמעט נורמליים לחלוטין. כיום כמעט שאין חולים שמחלתם עוברת מהשלב הכרוני לשלב החריף ויותר מ-90% מאלה שאובחנו בעשור האחרון, נותרו בחיים. בתוך עשר שנים עברנו מהתחבטות בין טיפולים הכרוכים בתופעות לוואי קשות ובאחוזי תמותה לא מעטים, להתלבטות בין כמה טיפולים מצוינים ונגישים, שמהם אפשר לבחור את הטיפול הטוב ביותר. 

 

הכותבת, פרופ' פיה רענני, היא מנהלת המערך להמטולוגיה ולהמטו-אונקולוגיה, מרכז רפואי רבין וראש הוועדה לקרנות מחקר בפקולטה לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב.

 

למדריך לחולי CML ולבני משפחתם (2016)  - עמותת חולי CML , לחץ כאן

+++

יום עיון בנושא סרטן ריאה

יתקיים ביום שלישי, ה- 26.12.17, ב"בית מטי" בגבעתיים.

לתכנית יום העיון,

צופן דה וינצ'י - רובוט דה וינצ'י

כתבה על רובוטיקה בכירורגיה - רובוט "דה וינצ'י" בעזרתו מתבצע ניתוח מיוחד וחדשני להסרת גידול בחלק התחתון של המעי הגס - ניתוח שהתקיים בבית חולים בילינסון.

מאת מור גפני דור, ידיעות פ"ת.

מחקר: להילחם בסרטן בעזרת הנדסה גנטית

התפרסם בידיעות אחרונות ב - 22.11.17. מאת שקד אשכנזי

תקווה: החלימה מסרטן בגיל 92 וחיה באושר גם 5 שנים אחרי

התפרסם בידיעות אחרונות ב - 21.11.17. מאת איתי עמיקם.

סרטן ריאה - איפה התחלנו ולאן פנינו?

כתבה מאת פרופ' ניר פלד. התפרסמה בידיעות אחרונות ב- 19.11.17.

הבדיקה שתמנע טיפולים מיותרים לסרטן השד

כתבה על בדיקה חדשה - Breast Cancer Index - שהתפרסמה בידיעות אחרונות ב- 14.11.17, מאת רותם אליזרע.

טיפול ברדיותרפיה בנוסף לכימותרפיה משלש הישרדות ללא התקדמות מחלה בסרטן ריאות גרורתי

כתבה מאת ד"ר אלינור מוסרי-בריסקין. התפרסמה ב-e-med ב- 2.10.17.

לחולי סרטן כליה יש סיבה טובה לאופטימיות

כתבה מאת ד"ר ויקטוריה ניימן, מנהלת מחלקת אישפוז במכון לאונקולוגיה, מרכז דוידוף, בי"ח בילינסון. 

התפרסמה ב - 27.9.17 ב-ynet. 

 

האם אימונותרפיה תהפוך את סרטן הריאות ממחלה סופנית לכרונית ברת ריפוי?

הידיעה התפרסמה ב-e-med ב-13.8.17 ומתייחסת למאמרו של ד"ר עבד אגבאריה ב"הארץ".

"בזמן שאני מתפללת אני בריאה"

כתבה בידיעות אחרונות 2016 על חני וינרוט שחלתה בסרטן.

ספרה "בארץ החיים: לחשב מסלול מחדש" נמצא במרכז מידע דוידוף, לרשות המטופלים, בני המשפחה וחברים.

לפעמים כאב הוא חלק ממצוקה אנושית, ואין לה תרופה

כתבה מאת גלי וינרב, גלובס, 16.9.17.

להילחם בסרטן גם בעזרת רפואה משלימה. (רפואה משלימה במרכז דוידוף, ד"ר עופר כספי).

כתבה מאת מזל טלבי לוי, מלבס, אוגוסט 2017. 

Yhealth- בחזית המלחמה העולמית בסרטן. קובץ כתבות שהתפרסמו בידיעות אחרונות ביוני 2017

קובץ כתבות שהתפרסמו בידיעות אחרונות ביוני 2017.

מחקר המציג תוצאות ראשוניות לחיסון נגד מלנומה

"ואז, בלילה, בשיחה עם אישתי, הגינו חיסון לסרטן".

כתבה מאת דיאנה בחור ניר, מוסף כלכליסט, 22.7.17.


דיוק אבחנתי גבוה לבדיקות צואה FIT לאבחנת סרטן מעי גס בנבדקים בסיכון גבוה (JAMA Intern Med)

הכתבה התפרסמה ב - e-med בתאריך 27.6.17. 

השאלות שכדאי לשאול את הרופא במרפאה האונקולוגית

כתבה מאת ד"ר דניאל גולדשטיין (מרכז דוידוף, בילינסון). התפרסמה ב-17.7.17 בהארץ.

האם יש קשר בין השמנה לבין סרטן שד?" (מחקר של פרופ' ירושלמי, מרכז דוידוף)

כתבה שהתפרסמה ב-מלבס ביוני 2017, מאת מזל טלבי לוי.

מידע מעודכן בנושא צריכת סויה והשפעות בריאותיות

משרד הבריאות, מאי 2017.

בתחתית הדף קישור לנייר העמדה.

המהפכה הגדולה שהתחוללה במסגרת המלחמה בסרטן נרשמה דווקא במניעה וגילוי מוקדם של המחלה

כתבה: מאת יעקב א. לוסטיגמן שהתפרסצה בעיתון היומי המבשר.

נלחמים במוטציות (סרטן ריאה)

הכתבה, בשיתוף האיגוד הישראלי לאונקולוגיה. מאת רותם אליזרע, התפרסמה ב-ynet ב - 21.6.17.

מחקר חדש מרגיע: הריון אחרי סרטן השד לא מסוכן

לכתבה שהתפרסמה ב 4.6.17 ב ynet , לחץ כאן.

למידע באנגלית באתר האגודה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית (ASCO)

טיפול חדש (נמצא בהליך ניסויי) : "תחליף לכימו: הטיפול החדש והיעיל לסרטן ערמונית

כתבה שהתפרסמה ב - ynet ב-4.4.17, מאת רותם אליזרע.

"שאיפה לחיים טובים - איך הגראס הרפואי הציל לנו את החיים"

שבעה מונולוגים אמיצים. מאת גיל קורוטקי, ידיעות אחרונות. 

המלצות הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות - עדכון 2017.

לדו"ח, לחץ כאן

לחוזר משרד הבריאות

דברים שחייבים לספר לאונקולוג

כתבה מתוך כמוני-חברים לבריאות, אוגוסט 2016. מאת רבקה פרייליך.

המלצות מרכז דוידוף לקבלת חיסונים למטופלים עם ממאירויות מוצקות


הומור הוא כלי מספר אחת לריפוי

כתבה שהתפרסמה בלאישה ב-30.3.16.

מאמר של יצחק באר "הרופאים נתנו לי 9 חודשים - מאז עברו 15 שנה", בנושא התמודדות עם סרטן הערמונית

המאמר התפרסם ב-ynet  ב - 5.1.16.

הספר "בשיטת החתול" נמצא במרכז מידע דוידוף לעיון ולהשאלה.

"לרמות את הסרטן" - שיחה עם פרופ' דן פאר בנושא תאי RNA

כתבה שפורסמה בגלובס ב- 28.5.15.

מדריך לזכויות ושירותים למטופלי סרטן

 מתוך המדריך למטופלים אונקולוגיים באתר הכללית.

סל התרופות 2017: אלו התרופות החדשות שנוספו לסל הבריאות

מידע על התרופות לטיפול במחלת הסרטן שנכנסו לסל הבריאות בכתבה שהתפרסמה ב ynet, ינואר 2017

Pembrolizumab (קיטרודה) היא התרופה הראשונה שה-FDA מאשר ל-15 סוגי סרטן שונים עבור מטופלים עם סמנים גנטייםספציפי

הכתבה Pembrolizu התפרסמה ב- e--med ב-21.6.17.

בעקבות שינוי ההנחיות לבדיקה לסרטן הערמונית - שאלות ותשובות

כתבה מאת ד"ר איתי גל שהתפרסמה ב - ynet ב-20.4.17.

חזית המדע: המחקרים השנויים במחלוקת שפורסמו ב-2016 (בתחומים שונים כולל סרטן)

כתבה:שהתפרסמה בגלובס ב - 6.1.17.

מחקר: יותר ממחצית המידע הרפואי ברשת מזויף

כתבה מאת אסף גולן, התפרסמה ב - NRG מעריב , 8.1.17

מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את השימוש ב - Pembrolizumab (קיטרודה) לטיפול במחלת הודג'קין קלאסית.

הודעה שהתפרסמה ב - e-med, ב - 19.3.17.

להודעה המלאה, לחץ כאן.

להודעה של ה - FDA (באנגלית)