לוגו משולב
לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML)

מאמר: תרופות הפוגעות בכרומוזום הייחודי ללויקמיה המיילואידית משפרות את סיכויי ההחלמה

פרופ' פיה רענני, מנהלת המערך להמטולוגיה ולהמטו-אונקולוגיה, מרכז רפואי רבין.
מעודכן לשנת 2017

 

מי היה החוקר הראשון שתיאר את המחלה לויקמיה מיילואידית כרונית (CML)? הדעות חלוקות.
יש הטוענים כי זה היה הפתולוג הגרמני רודולף וירכוב, ואילו אחרים סבורים כי הראשון היה עמיתו הסקוטי, ג'ון יוז בנט. כך או כך, שניהם דיווחו על המחלה עוד באמצע המאה ה-19, אך רק בעשור האחרון חלה התקדמות רבה ביכולת לרפא את המחלה.

ההתקדמות היא בעיקר הודות לטיפולים ממוקדים שפותחו, שהם, במידה רבה, תולדה של פריצת דרך משמעותית בהבנת המחלה וביכולת לאבחן אותה, שהתרחשה לפני 50 שנה בפילדלפיה. במכתב קצר שפירסמו אז בכתב העת "Science", תיארו שני מדענים שעבדו בשני מוסדות מחקר בעיר, פיטר נואל ודייוויד הנגרפורד, הפרעה כרומוזומלית האופיינית למחלה.

לפי המכתב, בדמם של חולי לויקמיה מיילואידית כרונית ובמוח העצם שלהם יש כרומוזום 22 קצר מהרגיל. הכרומוזום הקצר, ששני החוקרים כינו כרומוזום פילדלפיה, נמצא אך ורק אצל החולים במחלה זאת. הם אף העלו את ההשערה כי קיים קשר נסיבתי בין כרומוזום פילדלפיה לבין התפתחות המחלה. אבל חלפו עוד כ-40 שנה עד שמדענים הצליחו ליישם את ההבנה שטיפול בכרומוזום זה עשוי להביא לחיסול המחלה.

בזמן האבחנה חלק מהחולים אמנם מדווחים על חולשה, עייפות ותחושה של מלאות בבטן, אבל כמחציתם אינם מדווחים על תסמינים. אצל חולים אלה, המחלה מתגלה באופן אקראי. בבדיקת דם מתברר, בדרך כלל, שאצל החולים רמת כדוריות הדם הלבנות גבוהה (לויקוציטוזיס) ורמת ההמוגלובין נמוכה (אנמיה).

המהלך הקליני של המחלה נחלק לשלושה שלבים: שלב כרוני, שלב מואץ ומעבר ללויקמיה חריפה, שהיא מחלה קשה וסוערת. בעבר, תוחלת החיים הממוצעת בשלב הכרוני, ללא טיפול, היתה חמש-שש שנים. בשלבים המתקדמים תוחלת החיים היתה חודשים ספורים.

כרומוזום פילדלפיה נושא גן משולב (כימרה) המכונה BCR-ABL1. גן זה מעורב בייצור חלבון משרה סרטן (אונקוגני), המכונה bcr-abl1, שדומה בפעילותו לאנזים טירוזין קינאז. פעילותו של האנזים גורמת שינויים בתהליכים המתרחשים בתא, כולל עידוד התרבות והתמיינות, ועיכוב של מוות תאי מתוכנת. כתוצאה מכך משיגים תאי מוח עצם הנושאים את הגן BCR-ABL1, יתרון הישרדותי על פני תאי אב אחרים, ולבסוף הם שולטים במוח העצם. הגן BCR-ABL1 שייך למשפחת הגנים מחוללי הסרטן, ופגיעה בו או בחלבון האונקוגני שהוא מייצר, עשויה לאפשר השגת שליטה במחלה ואפילו את חיסולה.

עד לגילוי של נואל והנגרפורד, דישדש הטיפול. החולים קיבלו כימותרפיה, הקרנות לטחול, זריקות אינטרפרון או השתלת מוח עצם. חלק מהטיפולים היו לא יעילים והיו כרוכים בסבל רב. את פריצת הדרך המשמעותית בטיפול במחלה חולל לפני כעשור החוקר בריאן דרוקר מאורגון שבארצות הברית. הוא פיתח את התרופה אימטיניב, שהיא אב-טיפוס למגמה החדשה בטיפול בסרטן בכלל ובסרטן הדם בפרט. פעילותה של התרופה, שפותחה מתוך הבנה של הגן והחלבון הגורמים למחלה, מבוססת על עיכוב של החלבון bcr-abl1 טירוזין קינאז. לכן מכונה האימטיניב מעכב טירוזין קינאז מהדור הראשון.

התרופה ניתנת באמצעות כדורים, גורמת תופעות לוואי מעטות ותוצאות הטיפול בה מצוינות. ספירת הדם של החולים הופכת לתקינה לחלוטין; כרומוזום פילדלפיה נעלם מגופם לחלוטין; כמות הגן הכימרי בדמם יורדת כמעט לרמות אפסיות. עם זאת, הגן לא נעלם לחלוטין ואם מפסיקים את הטיפול רמתו שבה ועולה. שיעור החולים שמחלתם עוברת לשלבים המואצים יורד משמעותית, שיעורי ההישרדות שלהם גבוהים ורבים מהם חוזרים לנהל חיים נורמליים כמעט לחלוטין. עקב תכונות אלה, התרופה אימטיניב אושרה על ידי מינהל הבריאות והמזון האמריקאי (FDA) לטיפול בחולי לויקמיה מיילואידית כרונית בהליך מזורז ונכנסה גם לסל הבריאות בישראל.

עם זאת, בעשור שחלף מאז נכנסה התרופה לשימוש נאלצו לזנוח אותה כשליש מהחולים, אם בשל תופעות לוואי כמו בצקות ואגירת נוזלים, פריחות בעור, פגיעה בתפקודי הכבד ועוד ואם מפני שהגן 1 BCR-ABL פיתח עמידות לתרופה. נתונים אלה הביאו לניסיונות מואצים לפיתוח תרופות נוספות שמעכבות את החלבון. 

בשנים האחרונות נכנסו לשימוש שתי תרופות חדשניות - דסטיניב ונילוטיניב, אף הן תרופות ממוקדות נגד החלבון האונקוגני, והן מכונות מעכבי טירוזין קינאז מהדור השני. בזכות השימוש בהן, יותר משני שלישים מהחולים שנאלצו להפסיק את הטיפול באימטיניב, השיגו תגובה מצוינת, ללא עדות להתקדמות המחלה. גם תרופות אלה נכנסו לשימוש בארץ ובעולם. כיום, חולה CML בארץ, שאינו מגיב לאימטיניב או מגלה אי-סבילות לתרופה זאת, זכאי לקבל את אחד משני התכשירים מהדור השני.

בשלב הבא נבדק אם תרופות אלה יעילות יותר מאימטיניב גם כקו טיפול ראשון. השבועון היוקרתי "New England Journal of Medicine" פירסם שני מחקרים גדולים שנערכו בארצות הברית ובאירופה, שבהם נמצא כי בתקופת מעקב של שנה היה לכל אחד מהתכשירים החדשים יתרון על פני אימטיניב.

לפי המחקרים, התרופות החדשות יעילות יותר מבחינת ההשפעה על פעילות הגן והחלבון ואף מפחיתות את המעבר לשלבים המואצים. לא נמצא כי לתכשירים מהדור השני יש יתרון מבחינת הארכת תוחלת החיים. אף על פי שהנתונים מבטיחים, הם אינם מספיקים כדי ששתי התרופות יחליפו את האימטיניב כקו הטיפול הראשון באופן גורף בכל החולים וההחלטה אם לבחור בהם או באימטיניב כקו טיפול ראשון עדיין בבדיקה והיא אינדיבידואלית לארצות השונות, למוסד המטפל ולחולה. בארץ מאושרות 2 התרופות אימטיניב ונילוטיניב לטיפול בקו ראשון בחולים.


 

שתי תרופות חשובות נוספות בטיפול במחלה הן פונטיניב ובוזוטיניב, אף הן ממשפחת מעכבי טירוזין קינאז. פונטיניב ניתנת במקרים של עמידות לתרופות לעיל או במקרה של הופעת מוטציה המקנה עמידות לתאים בפני רוב התרופות ממשפחת הטירוזין קינאז (T315I). התרופה הינה פוטנטית ביותר אך יש להיות מודעים גם לתופעות הלוואי שלה – בעיקר החשש מהופעת אירועים קרדיו-וסקולריים ויש לברור בקפידה את החולים שיטופלו בתרופה. התרופה מאושרת בסל התרופות בארץ למקרים שקיימת המוטציה T315I או במקרים שפיתחו עמידות לתרופות האחרות.
בוזוטיניב היא תרופה בעלת עוצמת פעילות כמו הנילוטיניב והדזטיניב. התרופה אושרה לסל התרופות בשנת 2017 כקו טיפול מתקדם.


הודות לארבע התרופות האלה, בעשר השנים האחרונות נהפכה הלויקמיה המיילואידית הכרונית ממחלה סופנית, שהתחזית לחולים בה גרועה, למחלה כרונית המאפשרת אורח חיים כמעט נורמליים לחלוטין. כיום כמעט שאין חולים שמחלתם עוברת מהשלב הכרוני לשלב החריף ויותר מ-90% מאלה שאובחנו בעשור האחרון, נותרו בחיים. בתוך עשר שנים עברנו מהתחבטות בין טיפולים הכרוכים בתופעות לוואי קשות ובאחוזי תמותה לא מעטים, להתלבטות בין כמה טיפולים מצוינים ונגישים, שמהם אפשר לבחור את הטיפול הטוב ביותר. 

 

הכותבת, פרופ' פיה רענני, היא מנהלת המערך להמטולוגיה ולהמטו-אונקולוגיה, מרכז רפואי רבין וראש הוועדה לקרנות מחקר בפקולטה לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב.

 

למדריך לחולי CML ולבני משפחתם (2016)  - עמותת חולי CML , לחץ כאן

פעילות האגודה למלחמה בסרטן בצל התפשטות נגיף הקורונה

פעילות במתכונת חירום באגודה למלחמה בסרטן

שלובות

"שלובות": קבוצות תמיכה בפריסה ארצית למתמודדים עם כל סוגי הסרטן בכל שלבי המחלה (ללא עלות).

טיפול ב-טגריסו הפחית הסיכון לחזרה ותמותה מסרטן ריאה עם מוטציה EFGR ב-83%

מחקר חדש שהתפרסם בכנס איגוד האונקולוגיה בשיקגו מצא שהתרופה טגריסו (osimertinib) הצליחה למנוע ב-83% את הסיכוי לחזרת המחלה ותמותה עבור חולים עם סרטן ריאה בשלב מוקדם - שלב הניתן לריפוי.

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

תוצאות מבטיחות ל-Nivolumab בטיפול בקרצינומה של תאי מרקל

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ניאו-אדג'וונטי ב- Nivolumab  (אופדיבו) עשוי להביא לשיפור התוצאות בחולים בסיכון גבוה עם סרטן נתיח מסוג קרצינומה של תאי מרקל.

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר תרופה חדשה לטיפול בסרטן שד

ה-FDA אישר טיפול פומי ב-  tucatinib , מולקולה קטנה ממשפחת מעכבי טירוזין קינאז, לטיפול בסרטן שד חיובי ל- HER-2 בעקבות שיתוף פעולה בינלאומי בפרוייקט Orbis. התרופה החדשה משמשת בשילוב עם trastuzumab ו- capecitabine ומיועדת לנשים לאחר לפחות קו טיפול אחד למחלה מתקדמת.

 

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

תוצאות מבטיחות למשלב Lenvatinib עם Pembrolizumab לטיפול בסרטן רירית הרחם

המשלב הדגים תוצאות מבטיחות לטיפול בסרטן רירית רחם מתקדם, כך עולה מתוצאות מחקר.

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

טיפול קרינתי לכלל המוח עם הימנעות מחשיפת ההיפוקמפוס ומתן Memantine עשויים לסייע בשימור התפקוד הקוגניטיבי

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

התפרסם ב-      Journal of Clinical Oncology

תה ירוק עשוי להפחית את הסיכון לחלות בסרטן הדם והלימפה

מחקר ביפן בדק את הקשר בין צריכת תה ירוק ובין התפתחות סרטן הדם והלימפה.

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

הלוואי - טיפול משולב בסרטן שד

המגמה הקלינית בטיפול בסרטן שד מוקדם היא ריפוי. כעת מראות תוצאות מחקר חדש כי טיפול משולב מפחית במידה ניכרת תופעות לוואי שכיחות של כימותרפיה, כולל נשירת השיער.

ילדותם השנייה - טיפול בטכנולוגיית CAR-T

טכנולוגיית CAR-T  ממשיכה להשיג תוצאות פורצות דרך: עם עדכונים מרשימים במחקר, עוד מוצרים ועוד סוגי מחלות על הכוונת - המגמה החיובית של טיפול בתאי T ברורה.

תוצאות מבטיחות ל-Olaparib בטיפול בסרטן לבלב עם מוטציות BRCA (מתוך הודעת ה - FDA)

מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את השימוש ב - Olaparib  (לינפארזה) בחולים עם סרטן לבלב גרורתי ומוטציות BRCA.

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

המחקרים הקליניים הבולטים בתחום מחלות הסרטן לשנת 2019

במאמר שפורסם באתר מדסקייפ הוצגו בקצרה שמונת המחקרים הקליניים הגדולים שפורסמו במהלך השנה האחרונה והתמקדו בטיפול במחלות הסרטן - כולל אימונותרפיה, מעכבי PARP ומעכבי CDK4/6.

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

הפסיכיאטרית שמטפלת בחולי סרטן - אחרי שחלתה בעצמה

במשך עשרות שנים טיפלה ד"ר פנינה דורפמן בחולים הפסיכיאטריים הקשים ביותר. מחלת הסרטן בה לקתה חייבה אותה להתבוננות נפשית.

תוצאות מבטיחות למשלב טיפול כימותרפי עם תאי T לא-מהונדסים כנגד סרטן לבלב

במהלך כנס ה-Immune Cell Therapies for Cancer הציגו חוקרים תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בשישה מבין שבעה חולים עם סרטן לבלב לא-נתיח או גרורתי תועדה תגובה אוביקטיבית או מחלה יציבה בעקבות טיפול בתאי T לא-מהונדסים שלהם עם טיפול כימותרפי.

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

מדריך לזכויות ושירותים למטופלי סרטן

 מתוך המדריך למטופלים אונקולוגיים באתר הכללית.

מעגלים - תכנית המנטורינג של עמותת "חליל האור"

תכנית הכשרה של מטופלים ותיקים או בני משפחה של חולים לשמש מנטור ולסייע בהתמודדות עם המחלה.

אירועים וקבוצות תמיכה - האגודה למלחמה בסרטן

למידע בנושא אירועים, ימי עיון, קבוצות ומפגשי תמיכה בכל סוגי הסרטן לחולים ובנות זוגם/ן מטעם האגודה למלחמה בסרטן.