התמודדות של החולה ומשפחתו עם מחלת הסרטן

ראשי פרקים :

החומר נכתב באתר בלשון זכר מטעמי נוחות אך מתייחס לזכר ולנקבה כאחד.

מבוא

טובי המטפלים כיום מתמקדים לא רק במחלת הגוף עצמה אלא גם בהיבטים הרגשיים, הפסיכולוגיים, הרוחניים, התרבותיים והחברתיים של מחלת הסרטן. הכרתי אנשים רבים שנפגעו ממחלת הסרטן, מאות חולים בכל שלבי המחלה השונים, בני משפחה, חברים, ומטפלים מקצועיים. במאמר זה, אחלוק אתכם את השקפתי האישית ואת המידע שנחשפתי אליו, המתייחס לאתגרים הרבים שנרפאי הסרטן עמדו בפניהם.

המאמר נועד לשמש מדריך שיעזור לכם לחקור ולהבין את חוויותיכם האישיות, מחשבותיכם ורגשותיכם, בתקווה שתפיקו תועלת מניסיונם של אחרים.

עם התקדמות הטיפולים בסרטן ואחוזי ההחלמה הגבוהים, המושג "לחיות עם הסרטן" נעשה שכיח יותר מהמושג "למות מסרטן". הסרטן הוא עדיין מחלה מסכנת חיים, אך היא כבר לא מהווה בהכרח גזר דין מוות. על כן אנו משתמשים היום במושג שורד בזמן אבחון המחלה, זאת, על מנת להדגיש שהישרדות היא המטרה. בכל מקרה, החיים כ'שורד סרטן' מעמידים בפני החולה ובני משפחתו אתגר ייחודי.

לראש העמוד

הצורך במידע לקבלת האבחנה

למידע בנושא "מחקרים קליניים " באתר לחץ כאן.

כמו כן, ביחידה למחקר קליני במכון האונקולוגי, מרכז דוידוף. טלפון: 03-9378077/8

למידע בנושא "רפואה משלימה" באתר לחץ כאן.

תרצה ודאי לקבל מידע על זכויות סוציאליות, כלכליות ואחרות המגיעות לך.

תוכל למצוא תשובות בחוברת של האגודה למלחמה בסרטן , לקבלת החוברת ניתן לפנות למרכז מידע בדוידוף או להתקשר בטלפון חינם לטלמידע של האגודה: 1-800-599-995.

לראש העמוד

מקורות מידע

מידע רפואי ופסיכולוגי ניתן למצוא אצל הרופא האחות או העובדת הסוציאלית שלך. הם יפנו אותך לחוברות ועיתונים שיספקו לך מידע על המחלה שלך, ואפשרויות הטיפול בה.

דוגמאות לארגונים המציעים מידע אמין ועדכני בנושא הסרטן הם:

האגודה האמריקאית לסרטן The American Cancer Society

המוסד הלאומי לסרטן  NCI -National Cancer Institute

והאגודה למלחמה בסרטן בישראל אגודה למלחמה בסרטן

באתרים אלה יש קווי טלפון 'חמים' בהם מוצבים אנשי צוות מקצועיים ומיומנים, המסוגלים לענות על שאלותיך ולספק מידע כללי על מחלתך. הם יכולים גם לשלוח לך פרסומים המספקים מידע רפואי ופסיכולוגי מועיל.

באינטרנט קיים מידע רב, חלקו אמין ובדוק וחלקו לא מדעי ולא מסייע כלל. אתה עלול לחוש מוצף במידע ולכן כדאי לפנות לאתרים שצוינו ולהיעזר בהמלצות הרופא/ה האונקולוגי והפליאטיבי  התומכים בך.

מרכז המידע מזמין אותך להתייעץ עם מידענית המרכז בנושא.

למידע בנושא באתר מרכז המידע "כללי זהירות בחיפוש מידע רפואי באינטרנט" לחץ כאן.

לעיתים קרובות המומחים הטובים ביותר לנושא ההתמודדות עם הסרטן הם נרפאי הסרטן. אם אינך מכיר אנשים שטופלו במחלת הסרטן, תוכל לבקש מהרופא או האחות שלך להפגיש אותך עם מישהו שקיבל טיפול דומה. קבוצות תמיכה ותמיכת עמיתים (לעיתים דרך הטלפון) הן אפשרויות שתוכל להביא בפני העובד הסוציאלי שלך. שיחות עם נרפאי סרטן אחרים יוכלו לעזור, אך עליך לזכור תמיד שכל מקרה הוא ייחודי, ואבחוני המחלה, הטיפולים, תופעות הלוואי וסיכויי ההחלמה יהיו שונים בכל מקרה ומקרה. גם אם הנטייה היא לעשות הכללות בנוגע לסוג סרטן מסוים, נסה להימנע מכך.

השתדלו להיעזר באנשי הצוות הרפואי והימנעו מתחושת הצפה של "נותני עצות" לא מקצועיים.

לראש העמוד

תהליך קבלת ההחלטות

ייתכן  שלא נתת את הדעת מספיק על אופן קבלת ההחלטות שלך. מכל מקום, אם אובחנת כחולה בסרטן, קרוב לוודאי תידרש לקבל החלטות חשובות במהלך הטיפול במחלתך. המודעות לדרך קבלת ההחלטות שלך תעניק לך תחושת בטחון, כשאתה עומד בפני קבלת החלטה. לעיתים, יכולת קבלת ההחלטות שלך עלולה להיפגע כתוצאה ממתח נפשי בשל גורמים שאינם בשליטתך. תוכל לדבר על כך עם חברי הצוות הרפואי שלך, כולל העובד הסוציאלי, ולהיעזר בצוות המערך לטיפול תומך בכדי להגיע לרגיעה ולמצב שבו תחוש נינוח ותקבל החלטות כפי שנהגת בעבר.

לראש העמוד

תקשורת בין אישית

כמו בכל חוויה משמעותית, התקשורת היא מרכיב חיוני למתמודדים עם אבחון מחלת הסרטן.

תקשורת יעילה תאפשר לך לבטא את רגשותיך ומחשבותיך בצורה ברורה, ולהבין כיצד האנשים בהם אתה מוקף חושבים ומרגישים. היא יכולה לסייע לך להשיג את מה שאתה צריך. ישנן דרכים ושיטות לפיתוח המודעות ולשיפור יכולת התקשורת שלנו. בין אם אתה החולה, בן משפחה מודאג, חבר, או מטפל, תוכל לתרגל מספר מיומנויות בתקשורת בין אישית, להסתייע בנוסחת השאלות הקצרות והממוקדות :  מהו הנושא החשוב לי? מהי התוכנית המתאימה לי? מה עלי לעשות על מנת להיערך לטיפול? ועוד...

לראש העמוד

מי מה ומתי לספר...

עם אבחון המחלה אתה מתלבט אם בכלל לספר למישהו שאובחנת כלוקה בסרטן. יתכן שתתקשה להחליט מה לספר, למי ומתי הזמן הנכון לספר. אך זוהי החלטה שרק אתה יכול לקבל.

אנו סבורים כי תזכה לתמיכה רבה שלא ציפית לקבל, הן מבני משפחה, חברים והן מאנשי הצוות המטפל.
 
כשאתה עומד בפני השאלה האם לספר לאנשים על מחלתך, עליך לשקול מספר נושאים  חשובים: במהלך הטיפול במחלתך ייתכן שיחולו שינויים בהופעה החיצונית שלך, תרגיש עייף מהרגיל ויחולו שינויים במצב הרוח שלך. האנשים סביבך יגיבו בצורות שונות לידיעה על מחלתך. בדרך כלל אנשים הם גמישים, הם מסוגלים להפנים מידע ולגלות כוחות ויכולת להתמודד איתו. ברוב המקרים, שיתוף אנשים אחרים בסוד המחלה יביא לתמיכה ועידוד מצדם. מדי פעם יקרה שבן משפחה או חבר יגלה רתיעה ואולי אף יימנע מכל מגע איתך. יתכן ויהיה זקוק לתקופת הסתגלות, או שהוא פשוט חסר את היכולת להתמודד עם הידיעה על מחלתך. כאשר תחליט לדבר על המחלה עם אחרים, אתה נותן לעצמך הזדמנות לחלוק את רגשותיך עם אחרים ולהעניק תחושה של עידוד לכל המעורבים. למעשה המחלה שלך יכולה להוות הזדמנות ללמוד על עצמך והכוחות הפנימיים הנפלאים שלך. תקופה זו יכולה להיות מהתקופות המעשירות  ביותר בחייך.

לראש העמוד

התמודדות בתוך המשפחה

מחלת הסרטן משפיעה לא רק על החולה כי אם על כל בני משפחתו. כל אחד מבני המשפחה יתמודד עם הידיעה על המחלה ועם הרגשות הנלווים אליה בדרכו. התנהגות טבעית וגלוית לב תקל על בני המשפחה בהתמודדותם. חשוב לזכור כי בכל משפחה נבנים דרכי תקשורת והתנהגויות עוד לפני המחלה. ראוי כי בני משפחה ינסו לתת אחד לשני תחושת בטחון ותמיכה עד כמה שניתן. ישנן משפחות שפונות גם לעזרת איש דת או מטפל משפחתי.

מרבית חולי הסרטן חווים שינויים פיזיים משמעותיים, אם כי בדרך כלל זמניים. הם יסבלו לעיתים מתופעות לוואי כתוצאה מהטיפולים. תשישות וירידה תקופתית באנרגיות הן תופעות שכיחות. טיפולים עלולים לשנות את מרקם העור, ולגרום ליובש בפה. תתכן גם נשירת שיער או התקרחות, חלק מהחולים יאבדו את התיאבון בעוד תאבונם של אחרים לא ייפגע.

לעיתים תתקשו לעבוד או לתפקד באורח רגיל בביתכם. עליכם להסתגל לשינויים הללו, אך לדעת כי בדרך כלל הם חולפים. על האבדן התפקודי והצער שתחושו הוא טבעי. תוכלו להיעזר בשיחות עם בני משפחה ועם אנשי צוות המערך לטיפול תומך במרכז דוידוף.

לראש העמוד

המיניות

המיניות - אף היא עלולה להיפגע מהסרטן ומהטיפול בו. זה עלול לקרות כתוצאה משינויים פיזיים כגון תשישות, או שינויים ברמת ההורמונים (שעלולים להביא לירידה בחשק המיני). המיניות עלולה להיפגע גם בשל גורמים פסיכולוגיים כתוצאה מחרדה ודיכאון. יתכן שפחדים אלה יהיו קשורים להתעסקות הבלתי פוסקת של החולה במחלה, או לתחושה של בני/בנות הזוג הרואים אתכם כשבריריים ורגישים. הטיפול עלול לגרום לך להרגיש פחות מושך, ולהרגשת אי נוחות במצבים מיניים. דימוי עצמי מיני נמוך עלול להוביל להרגשת נחיתות ובדידות, ולגרום לך לסגת ולהתכנס בתוך עצמך.
 
אל תישאר בודד במצוקתך, חשוב להתייחס לבעיות שמתעוררות בנוגע למיניות שלך. התקשורת בנושא זה בינך ובין השותף/ה לחיים והצוות הרפואי שלך היא חיונית וחשובה. ישנם טיפולים לבעיות מיניות, ללא קשר לגורמיהן. חשוב לעודד ולשמור אינטימיות וקירבה בין בני הזוג במהלך תקופת החיים עם הסרטן.
 
קיימים מקורות תמיכה וייעוץ בדרכים שונות. תוכל לבקש ייעוץ אישי או אולי זוגי או כלל משפחתי.ניתן להתייעץ עם הצוותים הרפואיים (עובדים סוציאליים, צוות פסיכולוגי, וצוות המערך לטיפול תומך במרכז דוידוף). לייעוץ בהפרעה בתפקוד המיני הן לנשים והן לגברים  ניתן לפנות במרכז דוידוף לפיירוז עיסא מהשירות הסוציאלי.  

לייעוץ בנושא התפקוד המיני לגברים ניתן גם לפנות למרפאת התפקוד המיני  בבית חולים בילינסון.

לייעוץ בנושא דימוי גוף ומיניות לחולים בני כל הגילאים ניתן לפנות לצוות השירות לעבודה סוציאלית במרכז דוידוף או לאגודה למלחמה בסרטן לאחות ויועצת המיניות בטל:  03-5721618,   03-5721643

לראש העמוד

שיחות עם הילדים

כהורים אולי תרגישו צורך לגונן על הילד מפני מידע כל כך קשה, אך ילדים הם חדי אבחנה בצורה בלתי רגילה ובדרך כלל הם ירגישו שהעניינים "אינם כרגיל". הם מסוגלים לחוש את המתח והדאגה, את העצב והחרדות שהמבוגרים במשפחה מקרינים. עלול גם לקרות שמישהו מחוץ למשפחה ידבר עם הילד בטעות, עוד לפני שהייתה לך ההזדמנות לעשות זאת בעצמך, דבר שעלול להוביל לפגיעה ברגשות של כל הנוגעים בדבר, ולכן היו אתם אלו המביאים את הידיעה לילדכם!
 
לעיתים קרובות, הפחד מפני הלא נודע יכול להיות קשה כמו הפחד של הילד לאבד את ההורה. מה שהילד מדמיין עלול להיות גרוע יותר מן האמת במציאות. מסיבה זו רצוי לשתף את הילדים בדבר המחלה בהתאם לגילם. הורים יודעים הכי טוב עד כמה ילדיהם בוגרים, וכמה מידע יהיו מסוגלים לעכל. עם זאת ישנם היבטים שצריך לקחת בחשבון.
 
לילדים קטנים יש נטייה להאמין שכל העולם סובב סביבם, ושהם יכולים לשלוט בכל מה שמתרחש בו. לכן חשוב מאוד שיבינו שאינם אשמים במחלה של ההורה. הורים צריכים לתקן את האמונה של הילד שהוא האשם במחלת ההורה, על ידי מתן תחושת בטחון והענקת תשומת לב. עליהם להסביר את הדברים לילד בפשטות רבה, שלא יצטרך לוותר על שום פעילות משותפת ככל שהדבר יתאפשר.
 
לילדים גדולים יותר ולמתבגרים יש בעיות המיוחדות להם. הם כבר עברו חוויות מלחיצות אופייניות לבני דורם, עוד לפני פרוץ המחלה במשפחה. קשיים שנבעו מהצורך לציית או להסתגל למצבים מסוימים, או אפילו להצטיין בלימודים או בפעילות ספורטיבית, הם לכשעצמם מצבים מלחיצים דיים, מבלי להוסיף עליהם את הקושי לתמוך בהורה  חולה סרטן. גם בהתמודדות מוצלחת, ילד בוגר עלול להרגיש אשם בכך שהוא רוצה לשמור על סדר היום החברתי שלו, הוא גם עלול לכעוס בשל האחריות הנוספת שמוטלת עליו בבית. דו-שיח פתוח וגלוי בבית, יוכל לתת לילדים המתבגרים הרגשה שמכבדים ומעודדים אותם. מדי פעם, תהיה מופתע לגלות עד כמה גדולה התמיכה שתוכל לקבל מילד בוגר, כשאתה משתף אותו בפחדים ובחששות שלך. עם ילד בוגר תוכל לדבר על המחלה והטיפול בה ביתר פירוט מאשר עם ילד צעיר.
 
עליך לזכור שהילדים בכל הגילאים גמישים בצורה בלתי רגילה, ויכולים להמשיך בלימודיהם גם בתנאים הקשים ביותר. ההורים צריכים רק להעניק להם את תחושת הביטחון ,התמיכה והאהבה שהם זקוקים לה ככל שמתאפשר להם. עומדים לרשותך מקורות תמיכה מצוינים שיעזרו לך להתמודד עם מטלות אלה, כמו הרופא, האחות והעובד הסוציאלי. אלה יעזרו לך למצוא ספרים רבים, מאמרים וקלטות וידיאו בנושא זה.
 
יתכן שתבחין שהילד נעשה קשור יותר לבית או מכונס בעצמו יותר מהרגיל, יתכן שתבחין בהרעה בהתנהגותו וברמת הלימודים. הוא עלול לגלות פחות עניין בפעילויות שבדרך כלל הפיק מהן הנאה. שים לב אם שינויים אלה מתרחשים. תוכל לגייס את עזרת המורה/היועצת בבית הספר של ילדך על מנת שתוכל לסייע לילדך באמצעים מקובלים במסגרת הלימודים. 

לסיוע ניתן להתייעץ עם צוות השירות לעבודה סוציאלית במרכז דוידוף או עם עובדות סוציאליות מחוזיות של האגודה למחלמה בסרטן.
  
קישור לחוברת "מה אספר לילדי על מחלת הסרטן שלי" מאתר האגודה למלחמה בסרטן.

במרכז המידע למחלות הסרטן בדוידוף קיימים ספרים לילדים המתמודדים עם מחלת הסרטן אצל אחד מההורים, לדוגמא  הספר:  "יש סרטן בבית", מאת המחברים גרשנזון ופרופ' בן-יהודה.

לרשימת ספרים מומלצים, כולל ספרי ילדים, לחץ כאן.

לראש העמוד

התקשורת עם חברי הצוות הרפואי שלך

החל מהפגישות הראשונות תבוא במגע עם מומחים שונים. הרופא, האחות והעובדת הסוציאלית שלך יהיו המומחים הטובים ביותר לטיפול במחלת הסרטן, ובסוג הסרטן המיוחד שיש לך בפרט. מומחית  לתזונה תעזור בהתאמת הדיאטה שלך, רוקח יעקוב אחרי התרופות והכימותרפיה שתקבל. כמו כן ייתכן ותפגוש טכנאים ואנשי תמיכה נוספים.

אם אתה מתקשה לזכור את השאלות, לקראת מועדי הביקורים עם הרופא, רצוי שתרשום אותן לעצמך. מרבית האחיות והרופאים מבינים שחולים ובני משפחותיהם עלולים להרגיש שלא בנוח במהלך הפגישות ולשכוח שאלות שהתכוונו לשאול. למעשה, רשימת השאלות תהפוך את הפגישה למשמעותית ומועילה יותר, גם הצוות וגם אתה תדעו שלפגישה יש התחלה, אמצע וסוף, וכך ניתן יהיה לחסוך שיחות טלפון לרופא ולאחות שלך מאוחר יותר. השתדל להרגיש חופשי לשאול כל שאלה שעולה בדעתך. כשמדובר בבריאות שלך אין "שאלות טיפשיות". תרגיש נוח לבקש מכל מטפל רפואי לחזור על מידע שלא הבנת. זכותך לקבל מידע ברור והסברים לכל שאלה שלך. זכותך גם לקבל חוות דעת שנייה בכל שלב של הטיפול שלך. זהו צעד מקובל, ואינך צריך לחשוש שהרופא יפגע מכך.

חשוב לנהל גם שיחות בנוגע לחששות פיזיים, רגשיים ופסיכולוגיים שיש לך. הצוות הרפואי שלך זקוק למידע זה כדי לטפל בך בצורה הטובה ביותר שאפשר. תקשורת גלויה עוזרת לבנות מערכת יחסים טובה בינך ובין חברי הצוות הרפואי, לטפח אמון הדדי ותחושת בטחון.

אם אתה חש שמפגש של הצוות המטפל בך עם משפחתך יסייע בידך לקדם תקשורת בינך ובני משפחתך, תוכל לבקש עזרה מהאחות או העובד הסוציאלי על ידי ארגון פגישה המכונה "פגישה משפחתית". מטרת הפגישה היא להקדיש מספיק זמן לחולה ובני משפחתו, לשבת עם חברי הצוות הרפואי וללבן כל בעיה בצורה יסודית ומעמיקה. פגישה כזו בדרך כלל מביאה להבנה טובה יותר של המחשבות, הרגשות והצרכים של כל הנוגעים בדבר.

לראש העמוד

תגובות רגשיות וההסתגלות למחלה

תגובות רגשיות של חרדה ודחק שכיחות במהלך הטיפול. למשל הרגע שבו אתה מתבשר על המחלה. ישנם חולים המדווחים שכאשר התחילו או אפילו כשסיימו את הטיפול, התפתחו תופעות של דיכאון וחרדה. לעיתים תרופות כמו סטרואידים, גורמות  לשינוי במצב הרוח. גם חולים שהחלימו לחלוטין מהסרטן, מדווחים על חרדה ודיכאון. ניתן להיעזר ביחידה הפסיכו-אונקולוגית ובשרות הפסיכולוגי (03-9378146) שהם חלק מהמערך התומך במרכז דוידוף. כמו כן, ניתן להיעזר בשירות הפליאטיבי (טיפול תומך) ובמרפאת מחלימים במרכז דוידוף.
 
ההתמודדות עם מחלת הסרטן היא חוויה מורכבת מאוד. החששות מפני מוגבלויות או מוות, הן תגובות טבעיות למחלה זו. זה בהחלט נורמאלי להרגיש חוסר בטחון לגבי העתיד, חרדה ועצבות אך תחושות  של אובדן וצער הן חוויות כלל אנושיות שכולנו מתמודדים איתן מתישהו במהלך החיים. יש המתמודדים עם אובדן איבר בגוף עקב ניתוח. אחרים חשים צער על אובדן שיער כתוצאה מכימותרפיה, ועל אובדן כוחותיהם הפיזיים והנפשיים עקב התשישות מהטיפולים. לעיתים החולים חשים צער גם על אובדן היכולת שלהם לעשות תכניות לטווח ארוך.

 
למרבה המזל ניתן לקבל תמיכה בכל מיני צורות. הצעד הראשון להתגבר על חלק מהמצוקות, הוא להיות קשוב לתגובות הרגשיות שלך ביחס למחלה. חשוב להכיר ברגשות הכעס, התסכול, העצבות והחרדה. גם אם חולי סרטן רבים חווים רגשות אלה, אין זה אומר שעליך להשלים עמם בשקט.

לרווחתך הנפשית יש השפעה מכרעת על איכות החיים שלך. אם אתה כל הזמן מרגיש עצבות או חרדה, או אם אתה מוטרד על ידי מחשבות שליליות, עליך לדווח על כך לרופא, לאחות או לעובד הסוציאלי, כדי שיציעו לך תכנית טיפול שתביא להפחתת המצוקה שאתה נתון בה. קיים מידע רב המתייחס לקשר שבין הגוף והנפש, וההשפעה שיש לגישה של אדם על רווחתו הגופנית. שמעתם בודאי על חשיבות "הגישה החיובית". אמנם חשיבה חיובית עשויה לשפר את רווחתך הנפשית ואת איכות חייך, אך יהיה זה בלתי הגיוני לצפות שתוכל לאמץ גישה חיובית כל הזמן. רגשות טבעיים שמתעוררים ראויים לבטוי גם עם המטפלים שלך. צורות רבות של אובדן קשורות למחלת הסרטן, וחשוב מאוד להרגיש את הצער הנלווה לתחושת האובדן. לשמחתנו ההתקדמות שהושגה בטיפולים במחלת הסרטן, והנתונים המצביעים על כך שמספר הניצולים מהמחלה עולה בהתמדה, מעודדים את החולה לשמור על השקפה חיובית, ועל איכות חיים טובה.
בדרך כלל אנשים שאובחנו כחולי סרטן מסוגלים להגיע לאיזון בין התקווה והעצב. הם מצליחים להסתגל למחלה והטיפול בה, ולחוויות הנלוות אליה.
 
 
דרך נוספת  להיאבק במחשבות השליליות הקשורות לשינויים שמתרחשים בחייך, היא להישאר פעיל. לא כל כך חשוב באיזו פעילות תהיה מעורב, זה יביא לאותן תוצאות ממש, רק עם פחות לחץ נפשי. תחושת סדר תיתן לך הרגשה שאתה בשליטה. נסה לשנות סדר עדיפויות מתי שרק אפשר. אם כוחותיך מוגבלים, עשה מה שאתה באמת רוצה לעשות. אם המטלות היומיומיות מטילות עליך עומס רב, תוכל לגייס אחרים לעזרתך. ישנן סוכנויות המספקות כוח אדם להשכיר לעזרה בבית, כשיש צורך בכך. קורה לעיתים שחברים, עמיתים לעבודה או אנשי דת בקהילה רוצים להושיט עזרה, אך אינם יודעים כיצד לעשות זאת. תוכל לבקש למשל עזרה בטיפול בילדים, בעבודות הבית או באחזקת הרכב שלך. תן להם משימה מוגדרת, דרך לעזור לך, שתיתן להם ולך הרגשה טובה.

 
על ידי ניצול נכון של המשאבים העומדים לרשותך, היכולות שלך, התמיכה שאתה מקבל, ואם תאפשר לאחרים להושיט עזרה, תוכל להביא לשיפור באיכות חייך. לעשות מה שטוב בשבילך יסייע להרגשה של עוצמה ושליטה במצב. סוג זה של שליטה יגביר את ההערכה העצמית שלך ואת איכות חייך. בכך שתעמוד על זכויותיך וצרכיך, תקטין תחושה של חוסר ישע, ותגביר את הביטחון העצמי שאתה זקוק לו כדי לעמוד באתגרים העומדים לפניך. אם זה על ידי תקשורת נכונה, או הצבת מטרות לעצמך וריכוז המשאבים שעומדים לרשותך, אתה פועל למען עצמך.
  

ספרים בנושא גוף-נפש וסיפורים אישיים לתמיכה ועזרה בהתמודדות הרגשית, ניתן למצוא, במרכז המידע ע"ש מאיר ליזר, מרכז דוידוף.

לראש העמוד

מטפל עיקרי (תומך)

בשנים האחרונות, נצבר בנושא חשוב זה, מידע רב. יותר ויותר חולים מטופלים במסגרת אמבולטורית (אשפוז יום ). חולים משתחררים מבתי חולים לביתם מוקדם מבעבר, עם צרכים טיפוליים ורפואיים רבים מאי פעם. בני משפחה עם הכשרה רפואית מסוגלים לתת טיפול בבית. פירושו של דבר שהאדם המטפל מוצא את עצמו לעיתים מותש פיזית ונפשית מהמטלות המצופות ממנו.

על כן חשוב שהצוות הרפואי יעשה מדי תקופה הערכה מחדש של רווחת המטפל. חשוב באותה מידה שהמטפל העיקרי יציב גבולות וידווח לצוות הרפואי על עומס יתר במידה וקיים. בריאותו הפיזית והנפשית של המטפל מקרינה גם על החולה. זכור שישנן סוכנויות כוח אדם שיכולות לספק עזרה במקרה שהעזרה בבית אינה מספקת. האחות או העובד הסוציאלי יוכלו להפעיל את הגורמים המתאימים, כדי להבטיח את רווחתו ובטחונו הרפואי גם של החולה וגם של המטפל.

לראש העמוד

בעיות בהתמודדות עם הסרטן ומסקנות

ההתמודדות עם הסרטן היא חוויה מתמשכת. זהו תהליך שמתחיל באבחון המחלה וממשיך בטיפולים בה ומעבר לכך. החולה בתהליך ההישרדות מסרטן הוא אדם פעיל החותר להצלחה, לוחם ומנצח. גם אחרי שהטיפול נגמר יכול להיות שתהיה מוטרד מחזרת המחלה בשלב כלשהו בחייך. יתכן שתגרור איתך שאריות של מבוכה, כעס, חרדה או עצבות, ויהיו זמנים שתחוש התרוממות רוח, במיוחד כשתכיר בהישגים שהשגת בתקופת המחלה. לבסס מחדש את התקווה לעתיד הוא תהליך שלוקח זמן. רגשות מורכבים כמו תחושת אשמה הם אולי לא הגיוניים אך הם אמיתיים. בדרך כלל הזמן עושה את שלו. אמנם לא תוכל לשכוח את החוויה לעולם, אך יתכן שלא תרצה לשכוח אותה. למעשה ההתמודדות עם המחלה יכולה להפוך תהליך קשה למתגמל ומפצה. נרפאי סרטן מספרים שחווית החיים עם הסרטן עזרה להם להשיג נקודת מבט שונה ומשמעות חדשה וטובה לקיומם.

לראש העמוד