לילך יוסף, מתאמת מחקרים פנימיים, יחידת סרטן ריאה וד"ר אלונה זר, מנהלת שירות גידולי בית חזה, מרכז דוידוף, מרכז רפואי רבין, 2020.
הכנס השנתי של החברה האמריקאית לאונקולוגיה בשיקגו (ASCO), שבו מוצגים מידי שנה תוצאות טיפולים חדשניות ומהפכניות, נערך השנה לראשונה במתכונת וירטואלית ואחת מגולות הכותרת של הכנס הייתה תוצאות ראשוניות של מחקר ADAURA, המראה יעילות של טגריסו (Osimertinib) בעיכוב הישנות מחלה בחולי NSCLC (סרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים) עם מוטציית EGFR בשלבי מחלה מוקדמים.
המחקר בדק 682 חולים עם NSCLC לא גרורתי עם מוטציות EGFR בשלבי מחלה IB/II/IIIA. החולים חולקו ל-2 קבוצות - כך ש-339 קיבלו טגריסו ו-343 קיבלו פלצבו. רק מטופלים שעברו ניתוח להסרת הגידול במלואו והחלימו מהניתוח הוכללו במחקר. כמו כן מטופלים שקיבלו כימותרפיה כטיפול משלים לאחר הניתוח הורשו להיכלל במחקר. המחקר נערך באופן רנדומלי וכפול-סמיות כך שהמטופלים חולקו ל-2 הקבוצות באופן רנדומלי והן המטופלים והן החוקרים לא ידעו מהו הטיפול שכל קבוצה קיבלה.
המחקר נערך ביותר מ-200 בתי חולים בעולם ב-20 מדינות ובכללן ארצות הברית, אירופה, דרום אמריקה, המזרח התיכון ובישראל (במרכזים הרפואיים שיבא, סורוקה, מאיר, הדסה, רמב"ם, מרכז דוידוף בבילינסון ואיכילוב).
בניתוח תוצאות הביניים ההבדלים בין הקבוצות היו כה מובהקים שוועדת ניטור חיצונית בלתי תלויה המליצה על חשיפה מוקדמת "unblinding" (שנתיים לפני המתוכנן) של סוג הטיפול בכל קבוצה.
תצאות המחקר על חולים בשלב II-IIIA הראו ש-90% מהחולים שקיבלו טגריסו (80 מ"ג ליום) היו ללא מחלה כשנתיים לאחר תחילת הטיפול (Disease-free survival at 2 years) בהשוואה ל-44% מהחולים שקיבלו פלצבו. כמו כן הסיכון לחזרת מחלה או מוות הופחת ב-83% לעומת קבוצת הביקורת. בניתוח של כלל אוכלוסיית המחקר (שלבי מחלה IB/II/IIIA ) הטיפול בטגריסו הפחית את הסיכון לחזרת מחלה או מוות ב-79% בהשוואה לפלצבו. כמו כן 89% מהחולים שקיבלו טגריסו היו ללא מחלה שנתיים לאחר תחילת הטיפול בהשוואה ל-53% בקבוצת הפלצבו.
כיום כימותרפיה הוא הטיפול המשלים המקובל בחולי NSCLC בשלב II-III שעברו כריתה מלאה של הגידול, אך שיעורי הישנות המחלה הם גבוהים.
טגריסו (אוסימרטיניב) היא תרופה מכווננת (ממוקדת מטרה) מסוג מעכבי EGFR דור שלישי ומאושרת בישראל כטיפול קו ראשון רק בחולים עם סרטן גרורתי (שלב 4).
תוצאות מחקר אלו מראות את היעילות והחשיבות של טיפול "ממוקד מטרה" בעיכוב הישנות מחלה בחולי NSCLC לאחר ניתוח בשלבי מחלה מוקדמים.