לוגו משולב

השנויים במחלוקת – מזונות שונים והשפעתם על סרטן

לירון אופק דוד – דיאטנית קלינית
יוני 2007


פעמים רבות אנו פוגשים במטופלים, אשר ניצבים תוהים ומבולבלים אל מול אוטוסטרדת מידע המספקת עבורם נתונים שונים, ולפעמים אף מנוגדים, וחשים מבוכה רבה. ואכן, בבדיקה מעמיקה, ניתן לראות כי אפילו בימנו אנו, בהם הטכנולוגיה, המדע והרפואה התקדמו רבות, רב הגלוי על הנסתר, וכי עדיין לא רבות האמיתות החד משמעיות, אשר לדגלן ניתן לצעוד, בבניית פרוטוקולים לטיפול או למניעה.
ישנן סיבות רבות המביאות לכך שתחום התזונה מתאפיין כל כך בעמימות זו. ראשית, תחום מחקר זה הינו חדש יחסית, בפרספקטיבה של תחומי מדע אחרים. שנית, מושא המחקר בתחום – הלוא הוא המזון, הינו מגוון, שונה ומתחדש ללא הרף, מה שמקשה על יכולת ההשוואה, ועל המעקב לאורך שנים. מעבר לכך שהתחום חדש ומשתנה, הוא גם מכיל שונות רבה בהרגלי האכילה, באורחות חיים, בנתונים תורשתיים, בגילאים, במגדר, ובהשפעות סביבתיות. ואם לא די בכך, מתקשה תחום התזונה בבחינה קלינית, ונסמך ברובו על מחקרים אפידמיולוגיים, בשל הקושי בעריכת ניסויים התערבותיים בבני אדם, ובשל כלי ההערכה שברשותו, כלים אשר רובם סובייקטיביים (כמו שאלונים ורישומי מזון). בנוסף, מחקרים אלו דורשים מהנחקרים היענות אמיתית ולעיתים ארוכת טווח, על מנת להגיע לתוצאות אמינות, ולהסקת מסקנות יישומיות.
בתחום הסרטן כל זאת אף סבוך יותר. אמנם מחקרי in vitro עם תרביות תאים, ומחקרי in vivo בבעלי חיים יכולים אולי לספק מידע על רכיבים קרצינוגניים או כימופריוונטים במזון, אך אין זה הכרח שנמצא את אותם הממצאים בקרב בני אדם. מעבר לכך ישנם גידולים סרטניים מסוגים שונים, אשר מגיבים באופן שונה לאותם המזונות, ומשדרים בסופו של דבר, כביכול, מסרים סותרים.
אף על פי זאת, אנסה בסקירה הבאה, להציג נתונים עדכניים בנוגע לרכיבי תזונה השנויים במחלוקת, והשפעותיהם על סרטן, תוך הכרה במוגבלות הממצאים שנמצאו עד כה, ובעובדה כי לעתים אין בידי המדע תשובות חד משמעיות של "עשה" ו"אל תעשה".


אלכוהול
אלכוהול, בצריכה מתונה, ידוע בשל יכולתו לסייע בהורדת רמות ה – LDL cholesterol ובמניעת אגרגציה של טסיות, ומכאן באפשרותו להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. אך יחד עם זאת צריכה גבוהה שלו נמצאה קשורה בשכיחות גבוהה יותר למחלות רבות כמו מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, כיבים במערכת העיכול, זיהומים בדרכי הנשימה, הדרדרות בתפקוד הכבדי, ייצור של אבני מרה ואבנים בכליות, ירידה בצפיפות העצם ובתפקוד הקוגנטיבי (1), וסרטן מסוגים שונים כמו סרטן הפה, לוע, לשון, וושט, כבד, שד, ומעי גס (2,3,4,5,6,7,8). לכן ממליצים ארגוני הבריאות על הגבלת צריכת האלכוהול לכוס אחת ליום עבור נשים ועד שתי כוסות ליום עבור גברים (5,7,8).


יין אדום
ביין אדום מצוי מגוון רחב של פנולים, כדוגמת הפלבנואידים, הפוליפנולים, הטנינים ועוד, אשר זוהו כחומרים אנטיאוקסידנטים, אנטיקרצינוגנים ואנטידלקתיים. מחקרי in vitro ו in vivo שנערכו בבעלי חיים, הראו כי ליין אדום השפעה מגנה מפני סרטן מסוגים שונים כמו סרטן דרכי העיכול העליונות, הלשון, המעי הגס, העור, הערמונית, וכן לימפומה ולוקמיה, אך מעטים המחקרים שבחנו את הנושא עד כה בקרב בני אדם (9,10,11,12). לכן, בשלב זה, ניתן לסכם כי אמנם צריכה גבוהה של אלכוהול עלולה להגביר את הסיכון לסרטן מסוגים שונים, אך במקביל הולכות ומתגבשות עדויות כי שתייה מוגבלת של יין אדום, עד 1 כוס ליום עבור נשים, ועד 2 כוסות יין ליום עבור גברים, נראית בטוחה, ואולי אף תמצא מועילה בעתיד.


תה ירוק
בתה ירוק מצויים פוליפנולים אשר להם, כאמור, נמצאה יכולת אנטימוטגנית ואנטיקרצינוגנית. ישנן עדויות לתועלת של שתיית תה ירוק בהיבטים בריאותיים רבים, ובהתמודדות עם מחלות שונות כמו שבץ, מחלות לב וכלי דם, פרקינסון, אלצהיימר וסכרת (13). בנוגע לסרטן, נמצא במחקרי in vivo ו – in vitro רבים כי תה ירוק יכול להגן מפני סוגים שונים של סרטן, ביניהם סרטן הקיבה, הלשון, הוושט, המעי הגס, הלבלב, השד והכבד (14), ממצאים אשר החלו להיבדק בשנים האחרונות גם בקרב בני אדם, ומספקים תוצאות שאינן אחידות.
מטה אנליזה שבחנה את הקשר בין שתיית תה, מסוגים שונים, וסרטן המעי הגס לא מצאה כי שתיית תה יכולה להוות גורם מגן (15). מחקרים נוספים בבני אדם אף הם לא מצאו קשר בין שתיית תה ירוק וסיכון מופחת לסוגי סרטן נוספים (קיבה, שלפוחית השתן, כבד, לבלב, ריאות ושד) (16,17), והיו אף מחקרים שמצאו כי שתייה מוגברת של תה ירוק (5 כוסות ומעלה ליום) קשורה עם שכיחות גבוהה יותר של סרטן הוושט, נתון שיכול להיות קשור לממצאים קודמים כי שתייה חמה כשלעצמה, עלול להגביר את הסיכון לסרטן הוושט (18).
לעומת זאת מחקר פרוספקטיבי שבדק את הקשר בין שתיית תה לסרטן השחלות מצא כי כל כוס נוספת של תה ליום, עד ל – 2 כוסות ליום, מורידה את הסיכון לסרטן השחלות ב- 18% (19). מטה אנליזות אחרות שבדקו את הקשר בין שתיית תה ירוק וסרטן השד מצאו כי שתייה של 5 כוסות תה ירוק ליום, או למעלה מזה, קשורה עם סיכון מופחת לסרטן השד (20,21), ויתרה מזאת, יכולה אף לסייע במניעה של הישנות המחלה אם זו אותרה בשלביה המוקדמים (21).
לסיכום, בשל מיעוט במחקרים שבחנו את השפעת התה הירוק בקרב בני אדם, ובמיוחד במחקרים קליניים לאישוש הממצאים, ובשל מחסור במידע עקבי, ובכימות אחיד של הנתונים, עדיין מוקדם להגיע למסקנות יישומיות בכל הנוגע לשתיית תה ירוק והשפעתו על סרטן.


קפה
מחקרים אפידמיולוגים מראים כי צריכה מתונה של קפה יכולה לסייע במניעה של מחלות כרוניות שונות כמו סוכרת מסוג 2, אבנים בכיס המרה, מחלות כבד, אלצהיימר ופרקינסון, אך עם זאת קפה נמצא קשור לעלייה בגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם, ביניהן יתר לחץ דם ועלייה ברמות ההומוציסטאין בדם (22). בשלב זה מעטות העדויות המצביעות על קשר כלשהו בין צריכת קפה וסרטן, ולכן ניתן לסכם כי עבור מבוגרים, צריכה מתונה של קפה (3-4 כוסות ליום המספקות 300-400 מ"ג/ יום של קפאין) איננה קשורה בהגברת סיכון בריאותי, בכלל זה גם לסרטן, ואף עשויה להועיל  (פרט לאנשים הסובלים מיתר לחץ דם, ילדים, מתבגרים וקשישים) (22,23).


בשר מעובד
מחקרים רבים מצאו קשר בין צריכה של בשר מעובד עם סיכון מוגבר לסרטן המעי הגס, הרקטום והקיבה. יתכן וקשר זה מיוחס לתוספת הניטריטים לבשר, לצורכי צביעתו או שימורו לזמן רב יותר, ויתכן שמיוחס לסוג השומן שבו, סיבות שנמצאות עדיין בבדיקה. מחקרי מטה אנליזה אחרונים שנערכו, אכן מצביעים על סיכון מוגבר לסרטן המעי הגס והרקטום בצריכה גבוהה יחסית של בשר אדום ובשר מעובד (120-160 גרם/יום), בהשוואה לצריכה נמוכה (<30 גרם/יום). כמו כן עולה ממחקרים כי מומלץ להימנע מצריכה של בשרים מעושנים או משומרים במלח בשל היותם בעלי פוטנציאל פרו-סרטני (5,6,7,8,24,25,26).


ניטריטים וסרטן
ניטרטים וניטריטים מצויים באופן טבעי במזונות שונים ובמי השתייה, והופכים בגופנו ל - N-nitroso compounds, תרכובות אשר ידועות בפוטנציאל הקרצינוגני שלהן. תהליך הפיכה זה של ניטרט לניטריט, מעוכב על ידי ויטמין C, E וקרטנואידים, ואילו עישון, לעומת זאת, מגביר את התהליך. מרבית צריכת הניטרטים מגיע אל גופנו מירקות אשר אנו אוכלים, אך יותר מ – 50% מצריכתם עלול להגיע ממי השתייה, כאשר רמותיהם גבוהות מהמקסימום המותר (10 מ"ג/ליטר).
מידע רב קיים אודות ההשפעות הקרצינוגניות של חומרים אלו בבעלי חיים, בעוד שבקרב בני אדם מעטים המחקרים שבחנו את השפעתם ממקורות במזון, והתמקדו יותר בהשפעתם ממי השתייה. מחקרים שנערכו בתחילת שנות ה – 80 בקרב בני אדם, אשר כן בחנו את השפעת הניטריטים במזון על שכיחות סרטן מצאו כי צריכתם קשורה עם סיכון מוגבר לסרטן שלפוחית השתן, הוושט, הקיבה והמח (27,28). בשנים האחרונות מחקרים מצאו קשר בין צריכה גבוהה של ניטריט ממקורות בשריים במזון וסרטן הלבלב, קשר שלא נמצא בצריכה של ניטרטים מהמים (29), או בסוגי סרטן שונים כמו גליומה ושלפוחית השתן (30,31).


מוצרי חלב וסידן
חלב ומוצריו הם בין המזונות העיקריים השנויים במחלוקת, בכל הנוגע להשפעותיהם הבריאותיות בכלל, ואלו הקשורות לסרטן בפרט. מחד, לחלב ולמוצריו נמצאו יתרונות בריאותיים רבים, ביניהם הפחתת הסיכון לאוסטיאופורוזיס, הגברת צפיפות העצם בזמן הגדילה, הפחתת הסיכון ליתר לחץ דם, תמיכה בתהליך ירידה במשקל ועידוד פירוק השומן בגוף, והורדת הסיכון לסרטן המעי הגס והרקטום (8,32,33,34) . כמו כן, סידן וויטמין D, המצויים בחלב ובמוצריו, נמצאו כמפחיתי סיכון לסרטן השד. מאידך מוצרי חלב שונים, כמו חלב מלא, וגבינות שמנות, מכילים יחסית כמויות גדולות של שומן רווי, אשר יכולות להגביר את הסיכון למחלות שונות, ביניהן סוגי סרטן שונים. מעבר לכך, מוצרי חלב יכולים להכיל מזהמים שונים כמו חומרי הדברה בעלי פוטנציאל קרצינוגני, ו- growth factors, כדוגמת IGF-I, אשר הוצג כמעודד שגשוג תאים סרטניים ברקמת השד והשחלות.
מרבית המחקרים האפידמיולוגיים שנערכו עד כה, לא הראו כי לצריכה של חלב ומוצריו יש השפעה כלשהי, מעודדת או מדכאת,  על הסיכון לסרטן השד (35).
לגבי סרטן השחלות, מחקרי case –control מראים עדויות סותרות לגבי הקשר בין צריכת חלב ולקטוז, והסיכון למחלה. מחקר שפורסם בפברואר 2006 בנושא, וסיכם 12 מחקרי case control, לא מצא קשר מובהק סטטיסטית בין צריכה של חלב וסידן לבין סרטן השחלות, אך כן מצא קשר חיובי חלש בין צריכה של לקטוז בתזונה וסיכון מוגבר, קשר אשר לא נמצא במחקרים רבים אחרים (36).
בבחינת הקשר בין צריכת חלב ומוצריו וסרטן הערמונית, הולכות ומתגבשות יותר עדויות כי צריכה גבוהה של סידן קשורה בסיכון מוגבר. המכניזם לפיו חלב ומוצריו עלולים להגביר את הסיכון לסרטן בערמונית נמצא עדיין בבדיקה, בשאלה של סוג השומן שבהם, תכולת הסידן הגבוהה, הורמונים שונים ופקטורים נוספים (37).
לאור כל האמור לעיל, מומלץ לגברים ונשים כאחד, לשאוף להשלים את ההמלצות התזונתיות לצריכת סידן ממקורות במזון, שהן 1000 מ"ג ליום לאנשים בגיל 19-50, ו – 1200 מ"ג למבוגרים יותר, כשלגברים מומלץ לא לצרוך יותר מ – 1500 מ"ג סידן ליום.



מוצרי סויה
לסויה ומוצריה יתרונות תזונתיים רבים, ביניהם היותם מקור צמחי טוב לחלבון, ומכאן יכולתם לשמש כתחליף אפשרי למוצרי בשר בקרב אנשים הממעטים בצריכתו, והיותם עשירים בסיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים רבים. מעבר ליתרונות אלו, הסויה החלה לעורר עניין גם בהקשר של מניעת סרטן, כאשר הוצעה כסיבה לשכיחות הנמוכה של סרטן השד בקרב נשים אסייתיות, שכיחות אשר עולה בצורה מהירה עם הגירתן לארה"ב (38).
ואכן בסויה קיימים סוגים שונים של פיטוכימיקלים, אשר פעילים מבחינה ביולוגית, לחלקם פעילות דומה לזו של האסטרוגן האנושי. במרבית הניסויים שנערכו בבעלי חיים, נמצאה הסויה כגורם מגן מפני סרטן-תלוי-הורמונים, אך ממחקרים אפידמיולוגים עולות מסקנות שאינן אחידות. יתרה מזאת, מחקרים קליניים אף הצביעו על הפיטואסטרוגנים המצויים בסויה כמגבירי סיכון לסרטן השד (39).
מטה אנליזה שפורסמה באפריל 2006, ובחנה 18 מחקרים אפידמילוגיים בנושא, סיכמה כי יתכן ולצריכה של סויה ומוצריה יש קשר עם הפחתה קלה בסיכון לסרטן השד, אך יש להתייחס לתוצאות אלו בזהירות הרצויה בשל מגבלות המחקרים השונים, ביניהן ערפלנים רבים, חוסר בכימות אחיד של הצריכה, ומכאן קשיים בהשוואתם ובהסקת מסקנות (40).
באותו מחקר נכתב כי בעבור חולות שהחלימו מסרטן השד, לא קיימת השפעה, חיובית או שלילית,  כשצריכת מוצרי הסויה היא מתונה. במחקר סוכם כי בשל מחסור בידע, וממצאים שאינם עקביים, לא ניתן להמליץ על שימוש נרחב בכמויות גדולות של תוספת איזופלבנואידים בקרב נשים עם סיכון מוגבר לסרטן השד, אך יחד עם זאת, אין מידע על כך שצריכה של סויה ומוצריו, דרך המזון, בכמויות המקבילות לזו המקובלת בתזונה האסייתית (לא יותר מ – 3 מנות ליום), יכולה להזיק לבריאות, ואף להיפך, יכולה להועיל בהיבטים בריאותיים אחרים  (8,40).
האגודה למלחמה בסרטן האמריקאית פרסמה בהמלצותיה האחרונות מדצמבר 2006, כי מאחר ולסויה ייתכנו השפעות אסטרוגניות, ומאחר ורמות גבוהות של אסטרוגן מגביר באופן וודאי את הסיכון לסרטן השד, הכרחי לנשים שהחלימו מסרטן השד להימנע מרמות גבוהות של סויה ומוצריה, וממוצרים עשירים בפיטואסטרוגנים כמו קמח סויה, או תוספת של איזופלבנואידים (8).


צמחונות
נכון להיום אין בנמצא עדויות לתועלת של צמחונות על פני תזונה המכילה מזונות מן החי אשר דלים בשומן, עשירה בפירות, ירקות ודגנים מלאים ודלה בבשר אדום ו/או מעובד. עם זאת תזונה צמחונית מתאפיינת בהיבטים כלליים המעודדים בריאות כמו צריכה גבוהה של סיבים, ויטמינים, ופיטוכימיקלים ודלה בשומן רווי (5,8).


מזון אורגני
מקובל לחשוב כי מזון אורגני בריא יותר, הן בשל חשיפתו המופחתת לחומרים כימיים המשמשים בחקלאות המודרנית, והן בשל הרכב הנוטריאנטים שבו. אך נכון להיום לא קיימים מחקרים אפידמיולוגיים המוכיחים כי למזון אורגני יתרון בהפחתת הסיכון לחלות בסרטן, למנוע את התקדמותו או להגביר את סיכויי ההחלמה ממנו (8), למרות שאלו נדירים. לעומת זאת, ישנן עדויות חותכות וחד משמעיות שצריכה של פירות וירקות, למרות שאלו מכילים כמויות קטנות של חומרי חיטוי והדברה, מגנה מפני סרטן (5,6,7,8).
בשלב זה, אם כן, אין עדויות ששאריות של חומרי הדברה שנמצאו בכמויות קטנות במזון מגבירות את הסיכון לסרטן, אך יחד עם זאת מומלץ לשטוף היטב את הפירות והירקות טרם אכילתם (8).


סוכר
ישנן עדויות כי תזונה עתירה בסוכרים, ובעלת אינדקס גליקמי גבוה, עלולה להגביר את הסיכון לסרטן הלבלב, בכך שגורמת לירידה ברגישות התאים לאינסולין, ולייצור מוגבר שלו על ידי הלבלב (41,42,43). חלק מהמחקרים מציגים השפעה של האינדקס הגליקמי גם על סרטן הערמונית והמעי הגס (44,45,46,47), קשר אשר במחקרים אחרים לא הוכח בקרב נשים (48).
אם כן השפעתו הישירה של הסוכר בתזונה על הסיכון לסרטן נמצא בבדיקה, אך השפעתו העקיפה איננה מוטלת בספק, שכן מזון ושתייה עתירים בסוכר, מעלים את צריכת הקלוריות היומית, ובכך עלולים להביא לעליית במשקל, וכך, בעקיפין, להגברת הסיכון לסרטן מסוגים שונים. בנוסף, מרבית המאכלים העתירים בסוכר, הינם דלים ברכיבי תזונה, ובאים כתחליף למאכלים מזינים אחרים (7).


ממתיקים מלאכותיים
אספרטיים
אספרטיים הינו ממתיק מלאכותי דל קלוריות, המתוק פי 200 מסוכר. גלגולו של האספרטיים החל בשנת 1981 עם אישורו לשימוש על ידי ה – FDA, בעקבות מחקרים שהציגו כי איננו גורם לסרטן בקרב חיות מעבדה. בשנת 1996 שוב הועלתה על סדר היום שאלת בטיחותו של האספרטיים לאחר פרסום מחקר שהראה קשר בין צריכתו ובין עלייה במספר גידולי המח שארעה בין השנים 1975-1992 בארה"ב. אך בדיקה מעמיקה יותר גילתה כי העלייה במספר גידולי המח החלה כבר בשנת 1973, 8 שנים לפני אישורו של האספרטיים לשימוש, והמשיכה לעלות עד שנת 1985. יתרה מכך, נמצא כי עלייה במספר גידולי המח חלה על קבוצת גילאי 70 ומעלה, אוכלוסיה אשר לא נחשפה לרמות הגבוהות של אספרטיים בתזונה. בשנים האחרונות שוב הועלו שאלות בדבר בטיחותו של האספרטיים לשימוש, כאשר נמצאו יותר מקרי לימפומה ולוקימיה בקרב חולדות מעבדה אשר הוזנו באספרטיים (49). יחד עם זאת, מחקרים שנערכו עד כה בקרב בני אדם, לא מציגים קשר בין צריכת אספרטיים וסיכון מוגבר לסרטן מסוג לימפומה, לוקמיה, או גידולי מח (50,51,52,53,54).
אספרטיים מאושר לשימוש במזון בארץ ובעולם, כאשר רמת הצריכה המקסימלית המומלצת היא עד 40 מ``ג/ק``ג משקל גוף ליום, והינו אסור לחולי פניל-קטונוריה.

סכרין
מחקרים בחיות מעבדה מתחילת שנות ה – 70 מצאו כי סכרין עלול לגרום ליצירת אבנים בשלפוחית השתן, אלו עלולות להוביל להתפתחות של סרטן. מאוחר יותר נמצא בחיות מעבדה קשר גם בין סכרין וגידולים נוספים (55). ממצאים אלו הביאו לכך שבשנת 1981 הוכנס בארצות הברית הסכרין לרשימת החומרים הקרצינוגניים, ומוצרים אשר הכילו אותו חויבו לשאת תווית בה צוין כי סכרין מעודד סרטן בשלפוחית השתן בקרב חיות מעבדה, ובמיוחד בעכברים ממין זכר.
מחקרים אפידמיולוגים מאוחרים יותר לא מצאו עדויות עקביות לכך שסכרין קשור עם סיכון מוגבר לסרטן, ביניהם סרטן שלפוחית השתן, וקבעו כי המכניזם לפיו סכרין משרה התפתחות סרטן בחולדות, איננו רלוונטי לבני אדם (52,53). לאור זאת בשנת 2000 הוצא הסכרין בארה"ב מרשימת החומרים הקרצינוגנים.
בקנדה, לעומת זאת, בשנת 1997 הצביעה מועצת המדענים של התכנית הטוקסיקולוגית הלאומית (יחידה בתוך ה – national institute of environmental health sciences (NIEHS)) שלא לתמוך בהוצאת הסכרין מרשימת החומרים הקרצינוגנים, ומכאן שאיננו מאושר לשימוש במזון, אלא רק בתרופות, וחייב לשאת בתווית שאומרת כי שימוש ממושך בסכרין עלול להזיק לבריאות, ושלנשים בהריון מומלץ שלא לצרוך אותו כלל, אלא בהתייעצות עם רופא.
בארץ השימוש בסכרין במזון מותר עד לגבולות הצריכה המומלצות, שהן 2.5 מ"ג/ק"ג משקל גוף ליום.

ציקלאמאט
מאחר וממצאים בחיות מעבדה מצאו כי יתכן וגם לציקלאמאט השפעה קרצינוגנית על שלפוחית השתן, נאסר השימוש בו בארה"ב על ידי ה – FDA בשנת 1969, איסור שתקף עד היום. גם בקנדה אסור השימוש בסכרין במזונות, וכל מוצר אחר המכיל אותו, חייב לשאת תווית בה מצוין כי יש לצרוך את הציקלאמט רק באישור רופא. באירופה ובישראל, מותר השימוש בציקלאמאט, תוך הגבלת צריכתו עד ל – 11 מ"ג/ק"ג משקל גוף ליום.
לאור עדויות חדשות שהצטברו לאורך השנים, סיכמו חוקרים מהתחום כי ציקלאמאט איננו חומר קרצינוגני (56), ובעקבות כך מונחות בימים אלו בקשות על שולחן הדיונים של ה – FDA לאישור מחודש של השימוש בציקלאמאט כממתיק במזון.


ממתיקים מהדור החדש (אססולפאם-K, סוכרלוז, נאוטם)
ממתיקים אלו אושרו לשימוש על ידי ה – FDA בין השנים 1998-2002, לאחר שנסקרו 100 מחקרים בדבר בטיחותם של כל אחד מהממתיקים. תוצאות מחקרים אלו לא הראו כל עדות ליכולת ממתיקים אלו לפגוע בבריאות האדם. יחד עם זאת חשוב לציין כי ממתיקים אלו נמצאים בשימוש זמן מועט יחסית, כך שמוקדם לסכם ממצאים אפידמיולוגים לבדיקת היותם קרצינוגנים או לאו (57).


לסיכום, מחקרי Case-control בבני אדם מצביעים על סיכון מוגבר (RR=1.3) בצריכה גבוהה של ממתיקים מלאכותיים מכל הסוגים, אשר מוגדרת כצריכה של מעל 1.7 גרם/יום (52). חוקרים רבים מסבירים כי ככל שגובר השימוש בממתיקים מלאכותיים במזונות השונים, כך קשה יותר לבודד ממתיק מסוים ולקבוע את בטיחותו, אך בסיכום הספרות שנאספה עד כה בנושא, ניתן לאמר כי קשרם של הממתיקים המלאכותיים לסרטן הינו זניח (52).


שום
בשום קיימים רכיבים רבים, להם מיוחסות תכונות בריאותיות שונות, אף כי צריכה גבוהה שלו איננה מומלצת ונמצאה קשורה לאלרגיות, מיחושים בבטן, שלשולים ועוד.
 מתוך סקירה של 37 מחקרים שבדקו השפעה של צריכת שום על סרטן, 28 הראו מידה כלשהי של ירידה בשכיחות הסרטן, אך יחד עם זאת, מרבית מהממצאים נלקחו ממחקרי in vitro ו - in vivo  בחיות מעבדה או ממחקרים אפידמיולוגיים, וטרם אומתו במחקרים קליניים בבני אדם (58). בשל ממצאים אלו ואחרים, נערכים בימים אלו מחקרים רבים אשר ייעודם בחינת השפעתו של השום על סרטן מסוגים שונים (5).


אומגה 3
מחקרי in vivo בבעלי חיים הראו כי חומצות שומן מסוג אומגה 3 עשויות לדכא יצירת גידולים או להאט את התקדמותם, והובילו למחקרים רבים בקרב בני אדם. בינואר 2006 התפרסמה ב – JAMA עבודה מקיפה, אשר כללה 20 מחקרי עוקבה שנערכו בשבע מדינות שונות, ובחנו השפעה של אכילת דגים עשירים באומגה 3, או של נטילת תוסף, או של שניהם ביחד, על שכיחות של 11 סוגי סרטן שונים. רק במיעוט מן המחקרים נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין צריכת אומגה 3 וסרטן השד, הערמונית, הלשון, העור, המעי הגס והרקטום, בעוד שמובהקות זו לגבי סרטן השד, הלשון והערמונית נמצאה דווקא עבור עלייה בסיכון. לגבי סוגי הסרטן האחרים שנבדקו (שלפוחית השתן, לימפומה, שחלות, לבלב וקיבה) לא נמצא קשר מובהק כלשהו. לאור נתוני המחקר סוכם כי אין ביכולתה של תוספת אומגה 3 למנוע סרטן (59).
כמו כן חשוב לציין כי צריכת דגים עשירים באומגה 3 (סלמון, טונה, מקרל, הליבוט ועוד) אכן נמצאה קשורה עם הקטנת הסיכון למחלות לב, אך עם זאת, דגים אלו יכולים להכיל כמויות גדולות של כספית ומזהמים אחרים. לכן עבור נשים הרות, מניקות וילדים קטנים מומלץ להימנע מאכילתם, בעוד שעבור כלל האוכלוסיה מומלץ לצורכם בתדירות של 2-3 בשבוע, ולגוון באכילה של סוגי דגים שונים (8).
 

אנטיאוקסידנטים
אנטיאוקסידנטים מצויים באופן טבעי במזונות רבים, וכשמם כן הם, מסייעים במניעת נזקי חמצון ברקמות השונות בגוף. רובם המכריע של המחקרים שנערכו בנושא אחידים בתוצאותיהם כי תזונה עשירה בפירות וירקות, אשר מכילים רכיבים רבים בעלי תכונות אנטיאוקסידנטיות, מורידה את הסיכון לפתח סוגים שונים של סרטן (5,6,7,8). לכן קיימת המלצה לכלל האוכלוסיה ולחולים אשר החלימו ממחלת הסרטן, ואשר נמצאים בסיכון גבוה יותר להישנותה, לצרוך מגוון של מאכלים המכילים אנטיאוקסידנטים מדי יום, כדוגמת פירות וירקות כתומים, אדומים וירוקים, ירקות עליים ואגוזים שונים.
לאור יתרונם הבולט, החלו מחקרים רבים לבדוק את השפעתם של אנטיאוקסידנטים מבודדים, או בהרכבים מסוימים, ולא ישירות מהמזון, על מחלות שונות. עד כה נאספו עדויות רבות ממחקרי in vivo ו – in vitro, המראים כי אנטיאוקסידנטים יכולים להאט או אפילו למנוע התפתחות של סרטן, אך שוב, מחקרים קליניים בבני אדם מצביעים על חוסר בהירות בנושא.
מחקר שנערך בסין ופורסם בשנת 1993, מצא כי תוספת של בטא קרוטן, ויטמין E וסלניום, במינונים של עד פי 2 מהקצובה היומית המומלצת, הורידה את הסיכון לסרטן מסוגים שונים, ובמיוחד לסרטן הקיבה (60) (1), ממצאים שנראו אז כהבטחה גדולה. אך שנה מאוחר יותר, בשנת 1994, התפרסמו שני מחקרים (ATBC U ו – CARET), אשר הציגו כי תוספת של בטה קרוטן דווקא מעלה שכיחות של סרטן ריאות בקרב מעשנים, ללא השפעה של ויטמין E (61,62), ובשנת 1999 נמצא במחקר האחיות (Women's Health Study)  כי לא אין השפעה, מיטיבה או מזיקה, של תוספת בטא קרוטן, בעוד השפעה של תוספת ויטמין E עדיין נמצאת בבדיקה (62).
בימים אלו נערכים מחקרים רחבי היקף בנושא, בתקווה שיאספו עדויות עדכניות ואחידות בתחום, לגיבוש המלצות לקהל הרחב. מכיוון שאין על כך עדיין תשובה ברורה, מומלץ כיום להימנע מלקיחת תוספים המכילים מעל ל – 100% מהצריכה היומית המומלצת.
בנוגע לנטילת אנטיאוקסידנטים בקרב חולי סרטן, מרבית האונקולוגים ממליצים להימנע מתוספת של רמות גבוהות במהלך הטיפולים הכימותרפיים ו/או ההקרנתיים, מאחר ואלו יכולים לתקן נזקים מכוונים לתאי הסרטן, ובכך לפגום במהלך הטיפול. יחד עם זאת, ישנם אונקולוגים אשר טוענים כי חשש זה הינו תיאורטי בלבד, וכי אנטיאוקסידנטים בכמות גבוהה דווקא עשויה לשמור על התאים הבריאים מנזקי הטיפולים.


לסיכום,
מאחר ומחקרים רבים נערכים השכם והערב, ושופכים אור נוסף, במטרה להגביר את הגלוי על הנסתר, מחובתנו להמשיך להתעדכן בממצאים השונים, ולעדכן את מטופלינו ככל שניתן, תוך מבט אל אשר יאפשר לנו מתן הנחיות למניעה ולא בהכרח לטיפול.


1. Alcohol, wine, and health, de Lorimier AA,  2000 Nov;180(5):357-61.
2. Alcohol intake and colorectal cancer: a pooled analysis of 8 cohort studies, Cho E et al, Ann Intern Med. 2004 Apr 20;140(8):603-13.
3. Alcohol and breast cancer in women: a pooled analysis of cohort studies, Smith-Warner SA et al, JAMA. 1998 Oct 7;280(13):1138-9.
4. Summaries for patients. Alcohol consumption and the risk for colorectal cancer, E. Cho et al, Ann Intern Med. 2004 Apr 20;140(8):I55.
5. Nutrition and Physical Activity During and After Cancer Treatment - An American Cancer Society Guide for Informed Choices, colleen doyle et al, CA Cancer J Clin 2006;56;323-353.
6. Diet, nutrition and the prevention of cancer, Key TJ et al, Public Health Nutr. 2004 Feb;7(1A):187-200.
7. Nutrition and cancer: the current epidemiological evidence, Gonzalez CA, Br J Nutr. 2006 Aug;96 Suppl 1:S42-5.
8. American Cancer Society Guidelines on Nutrition and Physical Activity for cancer prevention: reducing the risk of cancer with healthy food choices and physical activity, Kushi LH et al, CA Cancer J Clin. 2006 Sep-Oct;56(5):254-81; quiz 313-4.
9. Wine and resveratrol: mechanisms of cancer prevention? Bianchini F, Vainio H, Eur J Cancer Prev. 2003 Oct;12(5):417-25.
10. Therapeutic potential of resveratrol: the in vivo evidence, Baur JA, Sinclair DA, Nat Rev Drug Discov. 2006 Jun;5(6):493-506. Epub 2006 May 26.
11. Cancer chemoprevention by resveratrol: in vitro and in vivo studies and the underlying mechanisms (review), Aziz MH et al, Int J Oncol. 2003 Jul;23(1):17-28.
12. Flavonoids: Promising anticancer agents, Wenying Ren et al, Medicinal Research Reviews Volume 23, Issue 4 , Pages 519 – 534.
13. Green tea and its polyphenolic catechins: medicinal uses in cancer and noncancer applications, Zaveri NT, Life Sci. 2006 Mar 27;78(18):2073-80.
14. Beneficial effects of green tea--a review, Cabrera C et al, J Am Coll Nutr. 2006 Apr;25(2):79-99.
15. Green tea, black tea and colorectal cancer risk: a meta-analysis of epidemiologic studies, Sun CL et al, Carcinogenesis. 2006 Jul;27(7):1301-9.
16. Green tea consumption and mortality due to cardiovascular disease, cancer, and all causes in Japan: the Ohsaki study, Kuriyama S et al, JAMA. 2006 Sep 13;296(10):1255-65.
17. A prospective study of green tea consumption and cancer incidence, Hiroshima and Nagasaki (Japan), Nagano J et al, Cancer Causes Control. 2001 Aug;12(6):501-8.
18. Smoking, alcohol drinking, green tea consumption and the risk of esophageal cancer in Japanese men Ishikawa A et al, J Epidemiol. 2006 Sep;16(5):185-92
19. Tea consumption and ovarian cancer risk in a population-based cohort, Larsson SC, Wolk A,  Arch Intern Med. 2005 Dec 12-26;165(22):2683-6.
20. Green tea, black tea and breast cancer risk: a meta-analysis of epidemiological studies, Sun CL et al, Carcinogenesis. 2006 Jul;27(7):1310-5. Epub 2005 Nov 25.
21. The effects of green tea consumption on incidence of breast cancer and recurrence of breast cancer: a systematic review and meta-analysis, Seely D et al, Integr Cancer Ther. 2005 Jun;4(2):144-55.
22. Coffee and health: a review of recent human research, Higdon JV, Frei B Crit Rev Food Sci Nutr. 2006;46(2):101-23.
23. Is coffee a functional food? Dorea JG, da Costa TH, Br J Nutr. 2005 Jun;93(6):773-82.
24. Meat, fish, and colorectal cancer risk: the European Prospective Investigation into cancer and nutrition. Norat T et al, J Natl Cancer Inst. 2005 Jun 15;97(12):906-16.
25. Meat consumption and risk of colorectal cancer: a meta-analysis of prospective studies, Larsson SC, Wolk A, Int J Cancer. 2006 Dec 1;119(11):2657-64.
26. Processed meat consumption and stomach cancer risk: a meta-analysis, Larsson SC et al, J Natl Cancer Inst. 2006 Aug 2;98(15):1078-87.
27. nitrate and human cancer: a review of the evidence, fraser p, Int J. Epidemiol. 9:3-11, 1980.
28. Nitrosamines, food and cancer: assessment in Lyon, Craddock V.M,  Fd. Chem. Toxic., 28(1):63-65, 1990.
29. Pancreatic cancer and drinking water and dietary sources of nitrate and nitrite, Coss A et al, Am J Epidemiol. 2004 Apr 1;159(7):693-701.
30. Drinking water and dietary sources of nitrate and nitrite and risk of glioma, Ward MH et al, J Occup Environ Med. 2005 Dec;47(12):1260-7.
31. Nitrate intake does not influence bladder cancer risk: the Netherlands cohort study, Zeegers MP et al, Environ Health Perspect. 2006 Oct;114(10):1527-31.
32. Associations between dietary pattern and lifestyle, anthropometry and other health indicators in the elderly participants of the EPIC-Italy cohort, Pala V et al, Nutr Metab Cardiovasc Dis. 2006 Apr;16(3):186-201.
33. Major scientific advances with dairy foods in nutrition and health, Huth PJ et al, J Dairy Sci. 2006 Apr;89(4):1207-21.
34. Dairy foods, calcium, and colorectal cancer: a pooled analysis of 10 cohort studies, Cho E et al, J Natl Cancer Inst. 2004 Jul 7;96(13):1015-22.
35. Consumption of dairy products and the risk of breast cancer: a review of the literature Moorman PG, Terry PD et al, Am J Clin Nutr. 2004 Jul;80(1):5-14.
36. Dairy products and ovarian cancer: a pooled analysis of 12 cohort studies, Genkinger JM et al, Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. 2006 Feb;15(2):364-72.
37. Milk consumption is a risk factor for prostate cancer: meta-analysis of case-control studies, Qin LQ et al, Nutr Cancer. 2004;48(1):22-7.
38. Migration patterns and breast cancer risk in Asian-American women, Ziegler RG et al, J Natl Cancer Inst 1993 ; 85 : 1819 – 27.
39. An investigation of soy intake and mammographic characteristics in Hawaii, Maskarinec G,Meng L, Breast Cancer Res. 2001;3(2):134-41.
40. Meta-analysis of soy intake and breast cancer risk, Trock BJ et al, J Natl Cancer Inst. 2006 Apr 5;98(7):459-71.
41. Consumption of sugar and sugar-sweetened foods and the risk of pancreatic cancer in a prospective study, Larsson SC et al, Am J Clin Nutr. 2006 Nov;84(5):1171-6,
42. Glycemic index, glycemic load, and pancreatic cancer risk (Canada). Silvera SA et al, Cancer Causes Control. 2005 May;16(4):431-6.
43. Dietary sugar, glycemic load, and pancreatic cancer risk in a prospective study Schernhammer ES et al Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. 2005 Sep;14(9):2098-105
44. Dietary glycemic load, carbohydrate, sugar, and colorectal cancer risk in men and women, Michaud DS et al, Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. 2005 Jan;14(1):138-47.
45. Dietary glycemic load and risk of colorectal cancer in the Women's Health Study, Higginbotham S. et al, J Natl Cancer Inst. 2004 Feb 4;96(3):229-33.
46. Dietary sugar and colon cancer, Slattery ML et al, Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. 1997 Sep;6(9):677-85.
47. Dietary glycemic load and colorectal cancer risk, Franceschi S et al, Ann Oncol. 2001 Feb;12(2):173-8.
48. Glycemic index, glycemic load, and carbohydrate intake in relation to risk of distal colorectal adenoma in women, Oh K et al, Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. 2004 Jul;13(7):1192-8.
49. First experimental demonstration of the multipotential carcinogenic effects of aspartame administered in the feed to Sprague-Dawley rats, Soffritti M et al, Environ Health Perspect. 2006 Mar;114(3):379-85.
50. Consumption of aspartame-containing beverages and incidence of hematopoietic and brain malignancies, Lim U et al, Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. 2006 Sep;15(9):1654-9.
51. Artificial sweeteners and cancer risk in a network of case-control studies, Gallus S et al, Ann Oncol. 2006 Oct 16.
52. Artificial sweeteners--do they bear a carcinogenic risk? Weihrauch MR, Diehl V, Ann Oncol. 2004 Oct;15(10):1460-5.
53. Aspartame: review of safety, Butchko HH, Regular Toxicol Pharmacol. 2002 Apr:35(2 pt 2):s1-93.
54. Consumption of aspartame-containing beverages and incidence of hematopoietic and brain malignancies, Lim U et al, Cancer Epidemiol biomarkers prev. 2006 sep: 15(9):1654-9.
55. Carcinogenicity of saccharin in laboratory animals and humans: letter to Dr. Harry Conacher of Health Canada, Bell W et al, Int J Occup Environ Health. 2002 Oct-Dec;8(4):387-93.
56. Assessment of the carcinogenicity of the nonnutritive sweetener cyclamate, Ahmed FE, Thomas DB, Crit Rev Toxicol. 1992;22(2):81-118.
57. Artificial Sweeteners and Cancer: Questions and Answers, national cancer institute.
58. garlic and cancer prevention: fact sheet, national cancer institute.
59. Effects of omega-3 fatty acids on cancer risk: a systematic review, MacLean CH et al, JAMA. 2006 Jan 25;295(4):403-15. 
60. Nutrition intervention trials in Linxian, China: supplementation with specific vitamin/mineral combinations, cancer incidence, and disease-specific mortality in the general population, Blot WJ et al, J Natl Cancer Inst. 1993 Sep 15;85(18):1483-92
61. The alpha-tocopherol, beta-carotene lung cancer prevention study: design, methods, participant characteristics, and compliance. The ATBC Cancer Prevention Study Group The Alpha-Tocopherol, Beta Carotene Cancer Prevention Study Group, N Engl J Med 1994;330:1029-35.
62. Beta-carotene supplementation and incidence of cancer and cardiovascular disease: Women's Health Study,  Lee IM et al, J Natl Cancer Inst 1999;91:2102-6.

--

יום עיון בנושא סרטן ריאה

יתקיים ביום שלישי, ה- 26.12.17, ב"בית מטי" בגבעתיים.

לתכנית יום העיון,

צופן דה וינצ'י - רובוט דה וינצ'י

כתבה על רובוטיקה בכירורגיה - רובוט "דה וינצ'י" בעזרתו מתבצע ניתוח מיוחד וחדשני להסרת גידול בחלק התחתון של המעי הגס - ניתוח שהתקיים בבית חולים בילינסון.

מאת מור גפני דור, ידיעות פ"ת.

מחקר: להילחם בסרטן בעזרת הנדסה גנטית

התפרסם בידיעות אחרונות ב - 22.11.17. מאת שקד אשכנזי

תקווה: החלימה מסרטן בגיל 92 וחיה באושר גם 5 שנים אחרי

התפרסם בידיעות אחרונות ב - 21.11.17. מאת איתי עמיקם.

סרטן ריאה - איפה התחלנו ולאן פנינו?

כתבה מאת פרופ' ניר פלד. התפרסמה בידיעות אחרונות ב- 19.11.17.

הבדיקה שתמנע טיפולים מיותרים לסרטן השד

כתבה על בדיקה חדשה - Breast Cancer Index - שהתפרסמה בידיעות אחרונות ב- 14.11.17, מאת רותם אליזרע.

טיפול ברדיותרפיה בנוסף לכימותרפיה משלש הישרדות ללא התקדמות מחלה בסרטן ריאות גרורתי

כתבה מאת ד"ר אלינור מוסרי-בריסקין. התפרסמה ב-e-med ב- 2.10.17.

לחולי סרטן כליה יש סיבה טובה לאופטימיות

כתבה מאת ד"ר ויקטוריה ניימן, מנהלת מחלקת אישפוז במכון לאונקולוגיה, מרכז דוידוף, בי"ח בילינסון. 

התפרסמה ב - 27.9.17 ב-ynet. 

 

האם אימונותרפיה תהפוך את סרטן הריאות ממחלה סופנית לכרונית ברת ריפוי?

הידיעה התפרסמה ב-e-med ב-13.8.17 ומתייחסת למאמרו של ד"ר עבד אגבאריה ב"הארץ".

"בזמן שאני מתפללת אני בריאה"

כתבה בידיעות אחרונות 2016 על חני וינרוט שחלתה בסרטן.

ספרה "בארץ החיים: לחשב מסלול מחדש" נמצא במרכז מידע דוידוף, לרשות המטופלים, בני המשפחה וחברים.

לפעמים כאב הוא חלק ממצוקה אנושית, ואין לה תרופה

כתבה מאת גלי וינרב, גלובס, 16.9.17.

להילחם בסרטן גם בעזרת רפואה משלימה. (רפואה משלימה במרכז דוידוף, ד"ר עופר כספי).

כתבה מאת מזל טלבי לוי, מלבס, אוגוסט 2017. 

Yhealth- בחזית המלחמה העולמית בסרטן. קובץ כתבות שהתפרסמו בידיעות אחרונות ביוני 2017

קובץ כתבות שהתפרסמו בידיעות אחרונות ביוני 2017.

מחקר המציג תוצאות ראשוניות לחיסון נגד מלנומה

"ואז, בלילה, בשיחה עם אישתי, הגינו חיסון לסרטן".

כתבה מאת דיאנה בחור ניר, מוסף כלכליסט, 22.7.17.


דיוק אבחנתי גבוה לבדיקות צואה FIT לאבחנת סרטן מעי גס בנבדקים בסיכון גבוה (JAMA Intern Med)

הכתבה התפרסמה ב - e-med בתאריך 27.6.17. 

השאלות שכדאי לשאול את הרופא במרפאה האונקולוגית

כתבה מאת ד"ר דניאל גולדשטיין (מרכז דוידוף, בילינסון). התפרסמה ב-17.7.17 בהארץ.

האם יש קשר בין השמנה לבין סרטן שד?" (מחקר של פרופ' ירושלמי, מרכז דוידוף)

כתבה שהתפרסמה ב-מלבס ביוני 2017, מאת מזל טלבי לוי.

מידע מעודכן בנושא צריכת סויה והשפעות בריאותיות

משרד הבריאות, מאי 2017.

בתחתית הדף קישור לנייר העמדה.

המהפכה הגדולה שהתחוללה במסגרת המלחמה בסרטן נרשמה דווקא במניעה וגילוי מוקדם של המחלה

כתבה: מאת יעקב א. לוסטיגמן שהתפרסצה בעיתון היומי המבשר.

נלחמים במוטציות (סרטן ריאה)

הכתבה, בשיתוף האיגוד הישראלי לאונקולוגיה. מאת רותם אליזרע, התפרסמה ב-ynet ב - 21.6.17.

מחקר חדש מרגיע: הריון אחרי סרטן השד לא מסוכן

לכתבה שהתפרסמה ב 4.6.17 ב ynet , לחץ כאן.

למידע באנגלית באתר האגודה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית (ASCO)

טיפול חדש (נמצא בהליך ניסויי) : "תחליף לכימו: הטיפול החדש והיעיל לסרטן ערמונית

כתבה שהתפרסמה ב - ynet ב-4.4.17, מאת רותם אליזרע.

"שאיפה לחיים טובים - איך הגראס הרפואי הציל לנו את החיים"

שבעה מונולוגים אמיצים. מאת גיל קורוטקי, ידיעות אחרונות. 

המלצות הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות - עדכון 2017.

לדו"ח, לחץ כאן

לחוזר משרד הבריאות

דברים שחייבים לספר לאונקולוג

כתבה מתוך כמוני-חברים לבריאות, אוגוסט 2016. מאת רבקה פרייליך.

המלצות מרכז דוידוף לקבלת חיסונים למטופלים עם ממאירויות מוצקות


הומור הוא כלי מספר אחת לריפוי

כתבה שהתפרסמה בלאישה ב-30.3.16.

מאמר של יצחק באר "הרופאים נתנו לי 9 חודשים - מאז עברו 15 שנה", בנושא התמודדות עם סרטן הערמונית

המאמר התפרסם ב-ynet  ב - 5.1.16.

הספר "בשיטת החתול" נמצא במרכז מידע דוידוף לעיון ולהשאלה.

"לרמות את הסרטן" - שיחה עם פרופ' דן פאר בנושא תאי RNA

כתבה שפורסמה בגלובס ב- 28.5.15.

מדריך לזכויות ושירותים למטופלי סרטן

 מתוך המדריך למטופלים אונקולוגיים באתר הכללית.

סל התרופות 2017: אלו התרופות החדשות שנוספו לסל הבריאות

מידע על התרופות לטיפול במחלת הסרטן שנכנסו לסל הבריאות בכתבה שהתפרסמה ב ynet, ינואר 2017

Pembrolizumab (קיטרודה) היא התרופה הראשונה שה-FDA מאשר ל-15 סוגי סרטן שונים עבור מטופלים עם סמנים גנטייםספציפי

הכתבה Pembrolizu התפרסמה ב- e--med ב-21.6.17.

בעקבות שינוי ההנחיות לבדיקה לסרטן הערמונית - שאלות ותשובות

כתבה מאת ד"ר איתי גל שהתפרסמה ב - ynet ב-20.4.17.

חזית המדע: המחקרים השנויים במחלוקת שפורסמו ב-2016 (בתחומים שונים כולל סרטן)

כתבה:שהתפרסמה בגלובס ב - 6.1.17.

מחקר: יותר ממחצית המידע הרפואי ברשת מזויף

כתבה מאת אסף גולן, התפרסמה ב - NRG מעריב , 8.1.17

מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את השימוש ב - Pembrolizumab (קיטרודה) לטיפול במחלת הודג'קין קלאסית.

הודעה שהתפרסמה ב - e-med, ב - 19.3.17.

להודעה המלאה, לחץ כאן.

להודעה של ה - FDA (באנגלית)