המידע בפרקים הבאים מבוסס על:
האגודה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית הרפואית (ASCO)
האגודה האמריקאית לסרטן (American Cancer Society)
הערות מומחי מרכז דוידוף למחלות הסרטן, בי"ח בילינסון:
פרופ' ג'ק בניאל, מנהל האגף האורולוגי, ביה"ח בילינסון.
ד"ר אלי רוזנבאום, מנהל היחידה לאונקולוגיה אורולוגית, מרכז דוידוף.
ד"ר מיכל צרפתי , לשעבר רופאה בכירה במכון האונקולוגי, מרכז דוידוף.
מעודכן לשנת - 2019
ראשי פרקים:
מבוא
האבחון
ניתוח בגישה דרך השופכה
כריתת שלפוחית שתן ציסטקטומיה
ניתוח שחזור
מין וניתוח סרטן שלפוחית השתן
טיפול תוך-שלפוחיתי אינטרה-וזיקאלית
כימותרפיה תוך-שלפוחיתית אנטרה-וזיקאלית
כימותרפיה
תופעות לוואי של כימותרפיה בדרך הוריד
טיפולי הקרנה
תופעות לוואי של קרינה
אימונותרפיה
אם סרטן שלפוחית השתן מופיע מחדש
המידע בנושא הטיפול הרפואי במסמך זה אין בכוונתו לספק ייעוץ רפואי במקום המומחיות ושיקול הדעת של הצוות הרפואי שלך. מטרתו לסייע לך ולבני משפחתך בקבלת החלטות מושכלות, ביחד עם הרופא שלך.
אם הרופא שלך הציע תכנית טיפול שונה מאפשרויות טיפול כלליות אלה, הרי שיש לו סיבה טובה לכך. אל תהסס לשאול אותו שאלות בנוגע לאפשרויות הטיפול השונות עבורך.
שיקולים רבים עומדים בפניך בבואך לבחור בדרך הטובה ביותר לטיפול או לניהול מחלתך. אפשר שישנם כמה סוגי טיפול אפשריים. אולי תחוש שעליך להחליט במהירות, אולם הנח לעצמך זמן לעכל את המידע שנמסר לך. שוחח עם הרופא שלך, והרגש חופשי לשאול כל שאלה שיש לך, גם אם היא נראית לא חשובה. מומלץ להכין רשימת שאלות לפני המפגש.
ייתכן שתרצה לשמוע חוות דעת נוספת אודות אפשרות הטיפול הטובה ביותר עבורך. כך תוכל לקבל מידע נוסף ולהיות שלם יותר עם תכנית הטיפול שבה תבחר. כדאי לך לשקול את היתרונות שבכול טיפול אל מול תוצאות הלוואי והסיכונים הכרוכים בו.
סוגי הטיפולים העיקריים לסרטן שלפוחית שתן שטחי הם ניתוח ואימונותרפיה ולסרטן מתקדם יותר: ניתוח ולעיתים כימותרפיה והקרנה בתלות בשלב המחלה.
לראש העמוד
בהחלטה על הטיפול יש שלבים בהם מאבחנים את שלב המחלה – בדרך כלל בתחילה יש לבצע הדמיה של כיס השתן והכליות ע"י סונר וכן בדיקה פולשנית לא קשה בהרדמה מקומית – ציסטוסקופיה – מסתכלים פנימה אל תוך כיס השתן ע"י מכשיר דק גמיש עם עדשה בתוכו. לאחר שמקבלים נתונים על מראה הגידול והיקפו מציעים לחולה TURBT(ניתוח לכריתת הגידול).
לראש העמוד
ניתוח זה משמש לאבחון ולטיפול ראשוני. אם הגידול קטן יהיה הניתוח דפניטיבי, אם הגידול פולשני יש להמשיך ולכרות את כיס השתן. הוא מתבצע בעזרת צינורית דקה וקשיחה המצוידת במצלמה ובתאורה, המוחדרת לשלפוחית דרך השופכה. הצינורית נקראת רזקטוסקופ (resectoscope). תקבל תרופות מאלחשות שירדימו את האזור או שתורדם בהרדמה כללית. בשיטה זו אין צורך לחתוך דרך הבטן.
תופעות הלוואי של ניתוח זה הן לרוב קלות ואינן נמשכות זמן רב. ייתכן דימום כלשהו או כאב קל מייד לאחר הניתוח. בדרך כלל תוכל לצאת הביתה בו ביום או למחרת. בתוך פחות משבוע שבועיים תוכל לשוב לפעילות רגילה. אם יהיה צורך לחזור על הניתוח מספר פעמים, עלולות תופעות הלוואי להפוך לבעייתיות. ייתכן שהשלפוחית תצטלק ולא תוכל לאגור כמות מספיקה של שתן, מה שיגרום להשתנה תכופה ולדליפת שתן (אי- שליטה במתן שתן).
לראש העמוד
כאשר סרטן השלפוחית הוא פולשני (הגידול התפשט אל מעבר לשכבת התאים שבה הופיע לראשונה וחדר אל שריר השלפוחית) יש צורך לכרות את השלפוחית. פעולה זו נקראת כריתת שלפוחית השתן או ציסטקטומיה. במקרה זה על המנתח לחתוך דרך הבטן על מנת להגיע אל השלפוחית. כאשר רק חלק מן השלפוחית נכְרת, מדובר בכריתה חלקית של השלפוחית. אם מסירים את כל השלפוחית זוהי כריתה רדיקלית של שלפוחית השתן.
אם כורתים את השלפוחית בשלמותה, מסירים גם את קשרי הלימפה הסמוכים לה. אצל גברים, מסירים גם את בלוטת הערמונית. אצל נשים מסירים בדרך כלל גם את הרחם, השחלות, החצוצרות וחלק קטן מהנרתיק.
בכל אחד מהניתוחים תהיה תחת הרדמה. יהיה עליך להיות מאושפז למשך כשבעה עד עשרה ימים. לאחר ארבעה עד שישה שבועות תוכל לשוב לפעילות רגילה. חשוב שהמנתח העורך את הניתוח יהיה בעל ניסיון בטיפול בסרטן שלפוחית השתן. אם הניתוח אינו מבוצע כהלכה, יש סיכוי רב יותר שהגידול ישוב ויופיע.
תופעות לוואי של ניתוח זה עשויות לכלול דימום, זיהומים בדרכי השתן, דליפת שתן וחסימה בזרימת השתן.
יש רופאים שמצדדים בניתוח בגישה דרך השופכה בלוויית טיפולי הקרנה וכימותרפיה כטיפול נוסף אפשרי בסרטן שלפוחית השתן עם חדירה לשריר. שיטה זו מתאימה למיעוט של החולים ב TCC – רק אם הגידול חדר לשריר והוא בודד ומוגבל לאזור מסוים בכיס השתן אחרים חולקים על כך, וחשים שציסטקטומיה הוא הטיפול הטוב ביותר לחולים בסרטן השלפוחית בשלב מוקדם. מומלץ לדון בכך עם הרופא המטפל.
לראש העמוד
אם כורתים את השלפוחית בשלמותה, חייבים לבנות דרך אחרת לאחסן או להפריש שתן. ישנן כמה שיטות לטפל בכך, והן עשויות להשפיע השפעה ניכרת על האופן שבו תחוש לגבי גופך .כדאי שתשוחח עם הרופאים המטפלים והאחיות אודות כול חשש או דאגה המטרידים אותך בתהליך קבלת ההחלטות בנושא זה.
אפשרות אחת היא אורוסטומיה. בפעולה זו נוטלים רקמה מהמעי הדק, מצמידים אותה בצידה הפנימי אל השופכנים ומחברים אל העור בבטן דרך פתח קטן (הקרוי פיום או סטומה). סביב הפתח מוצמדת לבטן שקית ואליה נאסף השתן.
שיטה נוספת היא הטיית שתן קונטיננטית או הטיית שתן עם שליטה (continent diversion), כלומר איסוף שתן באמצעות יצירת כיס שתן משוחזר שאינו מתנקז באופן קבוע. הליך זה אינו דורש שקית חיצונית לגוף. תחת זאת, המנתח יוצר כיס מפיסת מעי קטנה, ומחבר אליו את השופכנים. השתן מופרש מהגוף בעזרת צינורית ניקוז (צנתר) המוחדרת אל הפיום (סטומה) שנוצר.
למידע נוסף יש לעיין במסמך "לחיות עם אורוסטומיה" מטעם האגודה למלחמה בסרטן.
כיום שיטות ניתוח חדישות יותר מסוגלות לבנות שיחזור של כיס השתן ע"י מעי ולנתב את השתן אל תוך השופכה, כך שמתן השתן הופך להיות כמעט כרגיל.
בעיות שיכולות להתעורר כתוצאה מניתוחים אלה עשויות להיות דליפת שתן (אי- שליטה), אבנים בכיס וחסימה בזרימת השתן.
לראש העמוד
לאחר כריתה רדיקלית של השלפוחית, אין הגבר יכול עוד לייצר זרע. תאי זרע עדיין מיוצרים, אך אין הם נפלטים מן הגוף אלא שבים ונספגים. לאחר ניתוח מסוג זה יוכל הגבר לחוש אורגזמה "יבשה" – כלומר ללא שפיכת זרע.
אפשר שייגרם נזק עצבי מסוים לאחר ניתוח זה, נזק שבעטיו רבים מהגברים לא יוכלו להגיע לזקפה. שיטות ניתוח חדישות יותר עשויות לצמצם את הסיכון לכך, וייתכן שהבעיה תיעלם עם הזמן. ככלל, ככול שגבר צעיר יותר, כן רבים סיכוייו להגיע לזקפות מלאות. זהו נושא שכדאי לגבר לדון בו עם הרופא שלו לפני הניתוח.
סביר בהחלט שיהיו לך חששות לגבי חיי המין שלך לאחר הניתוח לטיפול בסרטן שלפוחית השתן. בעזרת תכנון פשוט, יכול המין להיות מענג ופחות מלחיץ. התאמה נכונה של כיס האורוסטומיה (אם הותקן לך כזה), וריקון הכיס לפני קיום יחסי המין מקטינים את הסיכון לדליפה. תוכל לכסות את השקית או ללבוש חולצה במהלך קיום יחסי המין. על מנת לצמצם את החיכוך כנגד השקית, בחר בתנוחות שמסיטות ממנה את משקל הגוף של בן/ בת הזוג.
למידע נוסף אודות התמודדות עם סוגיות הקשורות בחיי המין יש לעיין בחוברת "מיניות ופוריות הגבר" מטעם אגודה למלחמה בסרטן.
ניתן לפנות גם למרפאת התפקוד המיני בביה"ח "בילינסון" (המרפאה מיועדת לגברים).
לראש העמוד
בחולים עם TCC שטחי שחדר לשכבת הביניים יש הישנות של הגידול בכיס השתן עד 50% מהמקרים. לכן לא מסתפקים בTURBT אלא מומלץ להוסיף שטיפות עם תרופות כימותרפיות או ביולוגיות ישירות לכיס השתן מספר שבועות לאחר הניתוח.
טיפול תוך- שלפוחיתי נעשה הישר בתוך השלפוחית. הדוגמה השכיחה ביותר לטיפול מסוג זה לסרטן שלפוחית השתן היא טיפול חיסוני (אימוּנוֹתרפיה). טיפול זה מעורר את ההגנה הטבעית של הגוף (מערכת החיסון) לתקוף את התאים הסרטניים.
BCG הוא דוגמה לטיפול חיסוני יעיל לסרטן שלפוחית בדרגה נמוכה. מדובר בסוג של חיידק המשמש לעיתים לחיסון נגד שחפת. כאשר הוא משמש לטיפול בסרטן השלפוחית, ניתן ה- BCG ישירות אל תוך השלפוחית דרך צינורית דקה וגמישה הקרויה צנתר (קתטר). מערכת החיסון של הגוף מגיבה ל- BCG. תאי מערכת החיסון נמשכים לשלפוחית ותוקפים את תאי הסרטן. על פי רוב ניתן ה- BCG אחת לשבוע במשך שישה שבועות.
טיפול ב- BCG עלול לגרום לתופעות לוואי דמויות שפעת (חום נמוך, צמרמורות ועייפות), וכן לתחושת צריבה בשלפוחית או דם בשתן. חום גבוה (מעל 38.6C) שאינו מגיב לאספירין או לטיילנול (Tylenol®) יכול להצביע על התפשטות מסכנת חיים של חיידקי ה- BCG ברחבי הגוף. במקרה כזה, עליך לפנות לרופא המטפל ללא דיחוי. על פי רוב ניתן לטפל בזיהומים מסוג זה.
דוגמה נוספת של טיפול חיסוני תוך-שלפוחיתי היא אינטרפרון (interferon), חומר שבדרך כלל מופק על ידי הגוף. בדרך כלל נותנים בצד האינטרפרון תרופות נוספות, שמטרתן להקל על תופעות הלוואי כגון כאבי שרירים, כאבי עצמות, כאבי ראש, עייפות, בחילות והקאות.
לראש העמוד
במסגרת טיפול זה מוחדרות לתוך השלפוחית תרופות נגד סרטן דרך צינורית דקה וגמישה הנקראת צנתר. התרופות הניתנות בשיטה זו מגיעות לתאי הסרטן בדופן השלפוחית מבלי להשפיע על תאים אחרים. הואיל והתרופות משפיעות בעיקר על תאי דופן השלפוחית, תאי סרטן שיימצאו מחוץ לדופן השלפוחית לא יטופלו. לפיכך, תשמש כימותרפיה תוך-שלפוחיתית אך ורק בטיפול במקרי סרטן שלפוחית בשלב מוקדם של המחלה.
תופעות הלוואי העיקריות של כימותרפיה תוך-שלפוחיתית הן גירוי ותחושת צריבה בשלפוחית.
לראש העמוד
כימותרפיה (או בקיצור "כימו") היא טיפול בתרופות כדי להשמיד תאי סרטן. על פי רוב ניתנות התרופות דרך הווריד. מרגע שנכנסו התרופות אל מחזור הדם, הן מתפשטות בכול רחבי הגוף. הכימותרפיה ניתנת בטיפול בסרטן אשר התפשט אל מעבר לשלפוחית, אל קשרי לימפה ולאיברים אחרים.
כימותרפיה עשויה להיות בשמוש גם כדי לצמק גידול ממאיר גדל מימדים, כך שיהיה קל יותר להסירו בניתוח. כאשר היא משמשת למטרה זו, היא נקראת כימותרפיה ניאו-אדג'ובנטית (מתן תרופות לפני הטיפול המקומי).
היא יכולה להינתן גם לאחר הניתוח, במטרה למנוע את התפתחותם של תאי סרטן תועים שנשארו בגוף. לכך קוראים כימותרפיה אדג'ובנטית (מתן תרופות לאחר טיפול מקומי כמו ניתוח או הקרנה). טיפול זה עשוי לצמצם את הסיכוי שהסרטן ישוב ויופיע מאוחר יותר.
השימוש בשילוב של מספר תרופות כימותרפיות, יעיל יותר מתרופה בודדת לטיפול בסרטן שלפוחית השתן. השילובים בהם משתמשים בדרך כלל הם:
-
גמציטבין (gemcitabine) ו - ציספלטין (cisplatin).
-
קרבופלטין (carboplatin) ו - טקסן (taxan) פקליטקסל/טקסול – paclitaxel/taxol או דוצטקסל/טקסוטיר docetaxel/taxotere.
-
MVAC - מטוטרקסט (methotrexate), וינבלסטין (vinblastine), דוקסורוביצין (doxorubicin) (אדריאמיצין adriamycin), ו- ציספלטין (cisplatin).
כימותרפיה בצד הקרנה- לעיתים במקום ניתוח ניתן לשקול הקרנה למטרת ריפוי, ניתן לשלב כימותרפיה לצד הקרנה על מנת לשפר את יעילות ההקרנה. פעולה זו עשויה להגביר את תופעות הלוואי של ההקרנה.
סוגים אחרים של סרטן שלפוחית השתן כוללים: קרצינומה של תאי קשקש, אדנוקרצינומה, וקרצינומת תאים קטנים. לכימותרפיה בסוגי סרטן אלה ניתן להשתמש בתרופות שונות מאלה שהוזכרו למעלה. לעיתים קרובות, הם מטופלים באותן תרופות, המשמשות לטיפול באותם סוגי סרטן שמתפתחים גם באזורים אחרים בגוף.
לראש העמוד
אמנם התרופות הכימותרפיות משמידות את תאי הסרטן, אך בה בעת הן גם גורמות נזק לחלק מהתאים הבריאים ודבר זה עלול לגרום לתופעות לוואי. תופעות לוואי אלו תלויות בסוג התרופות הכימותרפיות, במינונן ובמשך הטיפול. תופעות לוואי קצרות טווח עשויות לכלול:
-
בחילות או הקאות
-
חוסר תיאבון
-
נשירת שיער
-
כיבים בפה
-
סיכון רב יותר ללקות בזיהומים (עקב ירידה בתאי דם לבנים)
-
דימומים כתוצאה מחתכים או פציעות של מה בכך (עקב מחסור בטסיות דם)
-
עייפות (עקב ספירה נמוכה של תאי דם אדומים, המכונה אנמיה)
רבות מתופעות לוואי אלה נעלמות עם תום הטיפול. אם אתה סובל מתופעות לוואי, דאג ליידע את הרופא המטפל או האחות, שכן על פי רוב ישנן דרכים להקל על הבעיה.
כימותרפיה עשויה לגרום לתופעות לוואי ארוכות טווח כגון בלות מוקדמת ואי- פוריות. נשים מבוגרות המטופלות בכימותרפיה נמצאות בסיכון גבוה יותר לסבול מתופעות לוואי אלה.
לראש העמוד
טיפול בהקרנה פירושו שימוש בקרניים עתירות אנרגיה (כגון קרני רנטגן) על מנת להשמיד או לצמק את הגידול הסרטני. ההקרנה יכולה לבוא ממקור חיצוני לגוף או מחומרים רדיואקטיביים המוחדרים הישר אל תוך הגידול. לאחר ניתוח, הקרנה יכולה להרוס שאריות מקומיות קטנות של תאים סרטניים שהינם זעירים מכדי לראותם.
לאחר ניתוח TURBT, מתן טיפולי הקרנה וכימותרפיה גם יחד יכולים לפעמים להשמיד גידולים שאחרת היו מצריכים כריתת שלפוחית (ציסטקטומיה).
לראש העמוד
תוצאות לוואי של קרינה תלויות במינון שניתן ובאזור הסופג את הקרינה. התגובות נוטות להיות חמורות יותר אם בשילוב עם הקרנה ניתנת גם כימותרפיה. תופעות הלוואי עשויות לכלול:
בעיות אלו נעלמות על פי רוב בשבועות שלאחר תום הטיפול. אם אתה סובל מהן או מתופעות לוואי אחרות, עליך לפנות לרופא המטפל. לעיתים קרובות יש דרכים להקל.
לראש העמוד
אימונותרפיה היא טיפול בתרופות שנועדו לעזור למערכת החיסון לזהות את תאי הסרטן והלשמיד אותם. הטיפול ניתן דרך הווריד אחת למספר שבועות. הטיפול נמצא כיום בשימוש בסרטן גרורתי (כלומר גידול שהתפשט לאיברים אחרים) ובנוסף נמצא במחקר קליני בטיפול בשלבים אחרים של המחלה.
ישנן מספר תרופות ממשפחה זו אשר הראו יעילות בסרטן גרורתי :
( Atezolizumab, Pembrolizumab, Nivolumab, Avelumab, Durvalumab)
תופעות לוואי של אימונותרפיה
הטיפול באימונותרפיה לרוב הוא עם תופעות לוואי קלות בלבד, בעיקר עייפות. בחלק קטן של המטופלים הטיפול עשוי לגרום לתופעות לוואי בשל תקיפה של תאים בריאים ע"י מערכת החיסון.
תופעות הלוואי עשויות לכלול:
- פריחה
- שלשול
- שיעול
- ירידה או עליה בפעילות של בלוטת התריס
- ועוד
אם אתה סובל מתופעות לוואי, דאג ליידע את הרופא המטפל או האחות, שכן על פי רוב ישנן דרכים להקל על הבעיה. במידה ותופעת הלוואי הינה משמעותית ניתן לטפל בה בעזרת סטרואידים.
לראש העמוד
כאשר סרטן שלפוחית השתן שב ומופיע, קרוי הדבר סרטן חוזר. החזרה יכולה להיות מקומית (משמע באותו מקום שבו הופיע הגידול לראשונה או בסמוך לו) או מרוחקת (הסרטן התפשט לעבר אברים אחרים כגון הריאות או עצם). הצפי להחלמה וסוג הטיפול בסרטן שלפוחית חוזר תלויים במיקום הגידול ובגודלו, וכן בסוג הטיפול שניתן כשהסרטן הופיע לראשונה.
לראש העמוד