הטיפול והמעקב בחולים עם גידולי מוח ראשוניים נעשה ע"י צוות רב מקצועי הכולל- נוירו-כירורג, רופא קרינה, אונקולוג, נוירולוג, רדיולוג, פתולוג, אח מתאם, עובד סוציאלי ועוד.
הטיפול בגידולי מוח ראשוניים תלוי במספר גורמים: מצב החולה, גיל החולה, סוג הגידול, מרקרים מולקולארים, גודל הגידול ומיקום הגידול. לטיפול מספר מרכיבים עיקריים: טיפול ראשוני בתסמינים וטיפול בגידול הכולל: טיפול ניתוחי, טיפול קרינתי וטיפול כימותרפי.
טיפול ראשוני:
טיפול זה מיועד להקלה על הסימנים והסימפטומים הראשונים שנגרמים על ידי הגידול. חלק מההסתמנות הקלינית נובע מעליה בלחץ התוך גולגלתי על רקע הצטברות נוזלים ברקמת המוח סביב הגידול – בצקת מוחית – הבצקת הינה תגובה נורמלית של הגוף לגירוי שיוצר הגידול ברקמת המוח. הטיפול הראשוני בבצקת המוחית הנלווית לגידול הינו על ידי סטרואידים, תרופות נוגדות דלקת. מינון הטיפול בסטרואידים אינו קבוע ונקבע על ידי היקף הבצקת המוחית ותלונות המטופל. נציין כי לא כל חולה זקוק לטיפול בסטרואידים. בנוסף בחולים עם חשד ללימפומה מוחית מנסים להימנע משימוש בסטרואידים לפני ביצוע ביופסיה מוחית, היות וטיפול בסטרואידים יכול להשפיע על תוצאות הביופסיה.
לעיתים הסיבה לעליה בלחץ התוך גולגלתי הינה הפרעה בזרימת או בספיגת נוזל מוח-השדרה. במקרה זה הטיפול הינו על ידי ניקוז הנוזל בהכנסת נקז מחדרי המוח אל חלל הבטן (VP shunt) או על ידי פעולה ניתוחית אחרת.
תופעה נוספת המצריכה התערבות טיפולית מידית הינה הופעה של התקף פרכוסי. התקף כזה יכול להתבטא בהופעה של רעד חריף ובלתי נשלט בכל הגוף או בחלקו ועשוי גם להתבטא באירוע של התנתקות חריפה או איבוד הכרה. בזמן ההתקף, יש לקרוא מיד לעזרה רפואית. אין לנסות ולעצור את ההתקף בכח ואין לשפוך מים על המטופל. רוב ההתקפים חולפים לאחר מספר שניות או דקות ספורות ולעיתים קרובות המטופל ממשיך לסבול מחולשה או בלבול לאחר ההתקף ואינו חוזר לעצמו מיד. בזמן ההתקף החריף מקובל לתת טיפול מידי לעצירת הפרכוס, בתרופות ממשפחת הואליום. לאחר הפרכוס יש להתחיל באופן קבוע טיפול נוגד פרכוסים לתקופה ממושכת. דוגמאות לתרופות למניעת פרכוסים – קפרה, אפנוטין, דפלפט (Keppra, Epanutin, Depalept ) ועוד.
טיפול ניתוחי:
לטיפול ניתוחי יכולות להיות מטרות שונות: ניתוח לכריתה מלאה של הגידול, ניתוח לצורך כריתה חלקית או ניתוח לצורך הוצאת דגימה - ביופסיה של הגידול. סוג הניתוח נקבע לפי סוג הגידול, מיקום הגידול ומצבו של החולה.
הגולגולת הינה בעלת נפח מוגבל ולכן כאשר הגידול גדל הוא גורם לעליית הלחץ התוך גולגלתי. לכן לעיתים מטרת הניתוח היא להוריד את הלחץ התוך גולגלתי המוגבר. כריתת הגידול כשלעצמו לעיתים תגרום להקלה בסימנים המשניים לגידול.
טיפול קרינתי:
בחלק מהמקרים, בעיקר בגידולי המוח מדרגה גבוהה, ניתוח אינו מספיק ויש צורך בטיפול קרינתי. בקרינה משתמשים בקרני X (קרני רנטגן) על מנת להרוס את תאי הגידול ולעצור את גדילתם. לעיתים משתמשים בקרינה כאשר הגידול ממוקם באזור בו לא ניתן לנתח.
תכנון הטיפול הקרינתי נעשה ע"י רופא קרינה. התכנון נעשה בצורה כזאת שהקרינה תגיע לאיזור הגידול וכמה שפחות תפגע ברקמה בריאה ובכך למנוע תופעות לוואי. בזמן הקרינה לובשים מסכה שעוזרת להחזיק את הראש במקום בזמן הטיפול הקרינתי. בד"כ הטיפול ניתן במנות יומיות זהות במשך 5 ימים בשבוע והמשך הכולל של הטיפול תלוי בסוג הגידול, מיקומו והרקמות הסובבות אותו.
לעיתים הטיפול הקרינתי משולב בטיפול כימותרפי, על מנת לשפר את יעילות הטיפול. טיפול קרינתי יכול לגרום לתופעות לוואי, כגון עייפות, כאב ראש, נשירת שיער והפרעה בזיכרון.
בסוגים מסוימים של גידולים (כגון מנינגיומה או נוירינומה אקוסטית) ניתן לעיתים לתכנן קרינה ממוקדת המאפשרת מתן חד פעמי של מנת קרינה גבוהה המגיעה בדיוק רב מאד לאיזור הגידול ולא לרקמות הסובבות אותו. כאמור סוג קרינה זה לא מתאים לכל הגידולים והרופא המטפל ימליץ על סוג הקרינה המתאים למחלה בה מדובר.
טיפול כימותרפי:
טיפול כימותרפי הינו שימוש בתרופות על מנת להשמיד תאים המתחלקים במהירות, תכונה שמאפיינת תאי סרטן. טיפול כימותרפי יכול לגרום לתופעות לוואי כגון נשירת שיער, חולשה, בחילות, ירידה בספירות הדם. חולים הנמצאים בטיפול כימותרפי צריכים להיות במעקב הדוק על מנת שניתן יהיה לטפל בבעיות שתתעוררנה או בתופעות לוואי.
כימותרפיה ניתנת בכמה דרכים - דרך הווריד או דרך הפה. סוג הכימותרפיה נקבע על פי סוג המחלה. בגליובלסטומה מקובל לתת טיפול בטמודל (Temodal) משולב עם קרינה ובהמשך בטמודל בלבד.
המוח מוקף במחסום שנקרא מחסום דם-מוח Blood Brain Barrier, שהינו מחסום שמיועד לשמור על המוח מפני חדירת חומרים ומחוללי מחלה היכולים להזיק לו. החיסרון של מחסום זה הינו שהוא מפריע לתרופות לחדור למוח ולכן בעת טיפול בגידול של מערכת העצבים חלק מהתרופות הניתנות בגידולים באזורים אחרים בגוף לא תהיינה יעילות וצריכים להיות בררנים בבחירת הטיפול. טמודל הינה דוגמה לכימותרפיה החוצה את מחסום דם-מוח. חולים רבים עם גידולי מוח ראשוניים מטופלים בתרופה זאת. ככלל טמודל כתרופה בדרך כלל נסבלת היטב ע"י החולים. תופעות הלוואי העיקריות של התרופה הינן - עצירות, בחילות וירידה בספירת הדם. ירידה בספירת הדם עלולה לחשוף את החולה לזיהומים ודימומים. ניתן לשלוט על העצירות והבחילות בעזרת טיפול נוגד עצירות וטיפול נוגד בחילות. לגבי ספירת הדם - במהלך הטיפול עוקבים בקפדנות אחר ספירת הדם.
Targeted Therapy טיפול ממוקד מטרה:
טיפול המתמקד על מרכיב מסוים בתא, או מפריע למסלול מטבולי שתא הסרטן זקוק לו על מנת לשרוד. כאשר הטיפול הממוקד נקשר לחלבון מסוים הוא יכול לעצור תפקודים מסוימים של התא הסרטני. דוגמה לטיפול ממוקד היא התרופה Bevacizumab (אבסטין). טיפול זה הוא טיפול ממוקד הפוגע ביכולת תאי הסרטן לייצר כלי דם חדשים. בתרופה זאת משתמשים בהישנות (בחזרת המחלה) של גליובלסטומה וגידולים אחרים בדרגת התמיינות גבוהה.
טיפולים בשדות חשמליים:
טיפול בשדות חשמליים הינו אסטרטגיה חדשה לטיפול בגידולי מוח שנעשה באמצעות מכשיר הנקרא NovoTTF. מכשיר זה מחובר לראש והוא מייצר שדה חשמלי שנועד לעצור את החלוקה של תאי סרטן ללא פגיעה בתאים הלא-סרטניים. לאחרונה פורסמו מחקרים המראים כי מכשיר זה יעיל בטיפול בחולי גליובלסטומה. מכשיר ה- NovoTTF נכנס לסל הבריאות לחולים עם אבחנה בגליובלסטומה שמועמדים לטיפול בקרינה וטמודל. למידע נוסף, לחץ כאן.
מחקרים קליניים:
מחקרים קליניים נועדו על מנת לבחון טיפולים חדשים. חולים משתתפים במחקרים קליניים מכמה סיבות - לנסות טיפול חדשני, לעזור למצוא ריפוי למחלה, לעזור לפתח טיפולים חדשים למחלות.
לפני החלטה להשתתף במחקר קליני על החולה לקבל הסבר מפורט על הטיפול החדש ועל תופעות הלוואי שלו. אם חולה מחליט להשתתף הוא יימצא במעקב הדוק.
טיפול באימונותרפיה:
טיפול זה מיועד להשפיע על מערכת החיסון במטרה לגרום למערכת החיסון לתקוף את הגידול ולעצור את גדילתו או להשמיד אותו. נכון להיום אין מידע חד משמעי על יעילות אימונותרפיה בגידולי מוח. מתנהלים כעת מחקרים קליניים שיעריכו את השפעת טיפול זה על גידולי מוח ראשוניים.
ליחידה לנוירו-אונקולוגיה במרכז דוידוף, לחץ כאן.