השתלת תאי גזע עצמיים (הנקראים גם תאי אב), הוא טיפול המיועד לחולי לימפומה בעיקר לאחר הישנות (חזרת ) המחלה והשגת הפוגה (שניה) או כאשר הושגה הפוגה ראשונה בלימפומות אלימות במיוחד כטיפול מיצוק. כיום, עם הכנסת טכנולוגית CAR-T לקו שני בלימפומה אגרסיבית עמידה או נשנית תוך שנה, השימוש בהשתלת תאי גזע עצמיים מתמעט ובעיקר שימושי במצבים הבאים:
1. הישנות של לימפומה אגרסיבית מסוג B CELL (DLBCL, PMBCL), לאחר יותר משנה מאבחנה ראשונית.
2. הישנות של לימפומה מסוג הודג'קין.
3. כטיפול מיצוק בלימפומה אגרסיבית מסוג T CELL.
4. כטיפול מיצוק בלימפומה מסוג Mantle Cell (תלוי בקו ראשון של טיפול).
מינונים גבוהים של טיפולי כימותרפיה יעילים יותר מהטיפולים הרגילים בלימפומה. אולם, המינונים הגבוהים גורמים לפגיעה קשה בתאי הגזע, דבר שעלול לגרום לדיכוי קטלני ביכולת ייצור תאי הדם מחד ולפגיעה באברים חיוניים מאידך.
השתלת תאי גזע עצמיים (SCT - stem cell transplantation) מאפשרת לחולה לקבל כימותרפיה במינון גבוה מאד עם או בלי קרינה. לאחר תום הטיפול, מקבל החולה עירוי של תאי גזע עצמיים (משלו), אשר יסיעו לשקם את מוח העצמות וליצור מחדש את תאי הדם שהושמדו.
ההשתלה עצמה אינה פעולה ניתוחית. יתר על כן, ניתוח אינו חלק מהטיפול בלימפומה.
לפני ביצוע השתלה העצמית של תאי גזע, החולה חייב להיות בהפוגה מהלימפומה, על ידי ביצוע פט-סיטי שמראה שאין מחלה וכמו כן בדרך כלל מומלץ ביצוע ביופסיית מוח עצם לפני איסוף תאי גזע עצמיים לוודא שאין לימפומה במוח העצמות. כחלק מתהליך ההשתלה, על המטופל לעבור תהליך של איסוף של תאי גזע. הוא יקבל לשם כך זריקות של G-CSF עם או בלי תוספת של טיפול כימי מכין. האיסוף של תאי גזע עצמיים מתבצע על ידי עירוי מרכזי.
לאחר מכן החולה מתאשפז לתקופה של 3-4 שבועות שכוללים טיפול כימי אינטנסיבי עם ירידה בספירות לאחר מכן, בתקופה זו הוא חשוף לזיהומים. החולה משתחרר מבית החולים כשספירות הדם עולות למינימום הנדרש וכשהוא חש בטוב וללא עדות לזיהום.