לוגו משולב
סרטן מעי הגס והחלחולת

אמצעי אבחון

איך מאבחנים את סרטן המעי הגס והחלחולת (קולון ורקטום)?

סרטן המעי הגס והחלחולת מתגלה בדרך כלל אחרי הופעת תסמינים (סימפטומים) ולרוב החולים בשלבים הראשונים אין תסמינים כלל. התסמינים מופיעים ברוב המקרים רק בשלבים המתקדמים של המחלה. משום כך חשוב כל כך להישמע להמלצה לעשות בדיקות סקירה לפני שמתגלים תסמינים כלשהם.


במידה והרופא מוצא ממצא חשוד בבדיקות הסקירה, או אם יש לך תסמין כלשהו מרשימת התסמינים המפורטת להלן, תעבור בדרך כלל תהליך אבחוני.


סימנים ותסמינים של סרטן המעי הגס והחלחולת
אם מופיע אצלך אחד מהתסמינים הבאים עליך לפנות  לרופא לאבחנה ולטיפול:

 

• שינויים בהרגלי היציאות כגון: שלשול, עצירות, צואה צרה יותר, הנמשכים יותר מימים ספורים.
• תחושה שעליך להתפנות, אם תחושה זו אינה חולפת אחרי שהלכת לשירותים.
• דימום מפי הטבעת, צואה כהה (שחורה) או דם בצואה (אם כי לעתים קרובות תיראה הצואה כרגיל).
• כאבי בטן או התכווצויות בבטן.
• חולשה ותשישות.
• ירידה לא מוסברת במשקל.


רוב התסמינים האלה נגרמים בדרך כלל בגלל בעיות רפואיות אחרות כגון זיהומים, טחורים או מחלת מעיים דלקתית. אף על פי כן, אם מופיעה אצלך תופעה כזאת, חשוב לגשת לרופא מיד כדי לבדוק מהי הסיבה ולטפל בה במידת הצורך.

 


התהליך האבחוני, בין אם הגעת אליו בעקבות בדיקות סקירה או בגלל תסמינים, יכלול בדרך כלל את הצעדים הבאים:


היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית
אם יש לך סימנים או תסמינים המעלים חשד לסרטן המעי הגס והחלחולת, הרופא ירצה לרשום היסטוריה רפואית מלאה, כולל ההיסטוריה המשפחתית, כדי לברר תסמינים וגורמי סיכון.


כחלק מהבדיקה הגופנית, הרופא ימשש את הבטן בחיפוש אחרי גושים או איברים מוגדלים, ויבדוק גם את שאר הגוף. יתכן שיבצע גם בדיקת אצבע בפי הטבעת. בבדיקה זו מחדיר הרופא לחלחולת אצבע עטויה בכפפה משומנת, כדי לגשש אחר משהו לא תקין.


בדיקות דם

הרופא יזמין בדרך כלל בדיקות דם מסוימות על מנת להעזר בתוצאותיהן לצורך האבחנה של  סרטן המעי הגס והחלחולת.


ספירת דם מלאה (CBC): הרופא יזמין ספירת דם מלאה כדי לראות אם יש לך אנמיה (חוסר בתאי דם אדומים). חלק מהחולים בסרטן המעי הגס והחלחולת לוקים באנמיה בגלל דימום ממושך מהגידול. כמו כן, תיערך בדיקת דם של תפקודי כבד, מפני שסרטן זה עלול להתפשט לכבד ולגרום לתופעות לא תקינות.


סמנים (מרקרים) לממאירות

סרטן המעי הגס והחלחולת מייצר לפעמים חומרים כגון נוגדן קרצינואמבריוני (CEA, Carcinoembryonic Antigen) וחומר הנקרא CA 19-9, והללו משתחררים לתוך מחזור הדם. בדיקות דם לגילוי סמני סרטן אלה נערכות בדרך כלל בשילוב עם בדיקות נוספות כדי לעקוב אחרי חולים שכבר חלו בסרטן המעי הגס והחלחולת וטופלו. הסמנים מספקים התראה מוקדמת במקרים שהסרטן חוזר.


סמני סרטן אלה אינם משמשים לגילוי סרטן אצל אנשים שמעולם לא חלו ונראים בריאים, מפני שהבדיקות אינן תמיד מדויקות. רמת הסמן יכולה להיות תקינה אצל חולה סרטן, ויכולה להיות לא תקינה מסיבות אחרות שאינן סרטן. לדוגמה, רמות גבוהות עשויות להימצא בדמם של אנשים עם דלקת כיבית של המעיים (קוליטיס), גידולים לא ממאירים במעיים, סוגים מסוימים של מחלות כבד או מחלת ריאות כרונית. גם עישון מעלה רמות של CEA.


בדיקות שבהן מחפשים פוליפים או סרטן של המעי הגס והחלחולת

אם תסמינים, בדיקה גופנית או בדיקות הדם מעלים חשד לסרטן המעי הגס והחלחולת, הרופא ימליץ על בדיקות נוספות. לדוגמה בדיקות אנדוסקופיות כגון סיגמואידוסקופיה, קולונוסקופיה, בדיקות דימות או קולונוסקופיה וירטואלית.


קולונוסקופיה
בדיקת קולונוסקופיה מאפשרת לרופא להביט אל פנים החלחולת והמעי הגס כולו, בזמן שהנבדק שרוי במצב של הרגעה בעזרת תרופות. קולונוסקופ (קולון = מעי גס, אנדוסקופ = צינור מואר) מוחדר דרך פי הטבעת ולאורך המעי כולו, בחיפוש אחר פוליפים או גידולים סרטניים. במהלך הבדיקה, הרופא יכול להסיר פוליפ או רקמה אחרת לצורכי בדיקה (ראה ביופסיה בהמשך). זוהי שיטת הבדיקה היחידה שגם מונעת את סרטן המעי, בגלל  הסרת פוליפים, שמהם מתפתח הסרטן.


ביופסיה
אם בבדיקות האבחון נמצא פוליפ או גידול – לוקחים מהם ביופסיה . בביופסיה הרופא מסלק פיסה קטנה של רקמה בעזרת מכשיר מיוחד המועבר דרך האנדוסקופ. לפעמים יש קצת דימום אחר כך, אך הוא נפסק בדרך כלל אחרי זמן קצר.

 

הביופסיה נשלחת למעבדה, ונבדקת במיקרוסקופ  על ידי רופא פתולוג, רופא שהוכשר לאבחן סרטן ומחלות אחרות באמצעות דגימות רקמה. בדיקות אחרות יכולות לעורר חשד שיש סרטן, אך רק ביופסיה יכולה לקבוע זאת בוודאות.


בדיקות דימות

בבדיקות דימות משתמשים בגלי קול, ברנטגן, בשדות מגנטיים או בחומרים רדיואקטיביים כדי ליצור תמונה של חלקים פנימיים בגוף. יש סיבות שונות לעריכת בדיקות דימות, למשל כדי לגלות אם אזור חשוד הוא ממאיר, כדי לברר באיזו מידה התפשט הסרטן, וכדי לראות אם הטיפול היה יעיל.


טומוגרפיה ממוחשבת (סי-טי CT)

בדיקת סי-טי היא צילום רנטגן המפיק תמונות מפורטות בצורת חתכים ספציפיים של הגוף. במקום לצלם תמונה אחת כמו בצילום רנטגן רגיל, סורק הסי-טי מסתובב סביבך בשעה שאתה שוכב על השולחן ומצלם תמונות רבות. מחשב מצרף את הצילומים הללו לכלל תמונה כוללת של החתכים מהאיבר שנבדק. שלא כמו בצילום רנטגן רגיל, בסי-טי אפשר לראות תמונות מפורטות של רקמות רכות בגוף. בדיקה זו מסייעת לקבוע אם סרטן המעי התפשט לכבד ולאיברים אחרים.


אחרי שמצלמים סדרה ראשונה של תמונות יבקשו ממך לפעמים לשתות נוזל ניגוד ו/או לקבל עירוי שדרכו יזריקו לגופך צבע ניגוד. דבר זה מסייע בסימון יעיל יותר של מבנים בגוף. לאחר מכן מצלמים סדרה שנייה של תמונות.


חומרי הניגוד עלולים לגרום לתחושה של גל חום, בעיקר בפנים. יש אנשים אלרגיים לחומר והם מקבלים פריחה הנקראת חַרֶלֶת או סרפדת. לעתים רחוקות יש תגובות קשות יותר כמו קשיי נשימה או ירידה בלחץ הדם. לפני שתעברו בדיקה כזו, דווחו לרופא אם היתה לכם אי-פעם תגובה לחומר ניגוד המשמש בצילומי רנטגן, והאם ידועות לך תוצאות של בדיקות הנוגעות לכליות (תפקוד כליתי).


סריקות סי-טי נמשכות זמן רב יותר מצילומי רנטגן רגילים. גם כאן עליך לשכב בלי תנועה על שולחן. בזמן הבדיקה השולחן נע פנימה והחוצה לתוך הסורק, מכונה בצורת טבעת שמקיפה לגמרי את השולחן. ייתכן שתהיה לך תחושה של מקום סגור בגלל הטבעת שבתוכה אתה צריך לשכב בזמן הצילומים.


בשנים האחרונות יש במרכזים רפואיים רבים בדיקה חדשה הנקראת סי-טי סלילי או ספיראלי (Helical CT, Spiral CT). סוג זה של סורק סי-טי משתמש במכונה מהירה יותר. החלק הסורק של המכונה מסתובב סביב הגוף בהתמדה, ומאפשר לרופאים לאסוף את התמונות במהירות רבה יותר ממכשיר סי-טי רגיל. הדבר מקטין את הסיכוי שהתמונות יהיו "מטושטשות" כתוצאה מתנועות הנשימה. כמו כן ניתן בשיטה זו להקטין את מינון הקרינה שמקבל המטופל בזמן הבדיקה. אך היתרון הגדול ביותר הוא ש"פרוסות" התמונה דקות יותר, והדבר נותן תמונות מפורטות יותר ומאפשר לרופאים להביט באזור החשוד מזוויות שונות.


יש בדיקה הנקראת סי-טי ספיראלי עם פורטוגרפיה (הסתכלות בווריד השער או הווריד הפורטלי – הווריד הגדול המוביל מהמעיים אל הכבד). לצורך בדיקה זו מזריקים חומר ניגוד לוורידים המובילים לתוך הכבד כדי לסייע בגילוי גרורות מסרטן המעי הגס והחלחולת.


ביופסיית מחט בהנחיית סי-טי

בסריקת סי-טי ניתן להשתמש גם כדי לכוון בדייקנות את מחט הביופסיה לתוך האזור החשוד כגידול או כגרורה. בהליך זה שוכב המטופל על שולחן הסריקה של הסי-טי, בשעה שהרדיולוג מכניס מחט ביופסיה דרך העור לכיוון אזור הגוש. מצלמים שוב ושוב בסי-טי עד שהרופאים בטוחים שהמחט נמצאת בתוך הגוש. לאחר מכן, מוציאים דגימה של ביופסיית מחט דקה (פיסה זעירה של רקמה) או דגימה של ביופסיית ליבה (גליל דק של רקמה שארכו פחות 1.3 ס"מ וקוטרו פחות מ-3 מ"מ) ובודקים את הדגימה במיקרוסקופ.


קולונוסקופיה וירטואלית

בסריקות סי-טי ניתן להשתמש גם כדי לבצע "קולונוסקופיה וירטואלית". בדיקה זו דורשת אותו סוג של הכנה כמו בקולונוסקופיה (טיהור המעי הגס מצואה). לפני ביצוע הסריקה מנפחים את המעי הגס באוויר כדי שניתן יהיה לראות אותו בבירור. הדבר מותח את המעי הגס וגורם להרגשה לא נוחה.


לאחר מכן מבצעים סי-טי ספיראלי של הבטן. מתקבלות תמונות של חתכים דקים שניתן לשלב כדי ליצור מראה דו-ממדי ותלת-ממדי של המעי הגס ושל החלחולת. אם מגלים משהו לא תקין, תבוצע קולונוסקופיה כדי להוציא דגימות רקמה מהאזור החריג.

 

אולטרסאונד

בבדיקת אולטרסאונד משתמשים בגלי קול ובהד שלהם כדי להפיק תמונה של איברים פנימיים או גושים. מכשיר קטן דמוי מיקרופון הנקרא "מַתמֵר" פולט גלי קול וקולט את ההדים החוזרים מרקמות הגוף. מחשב מתרגם את ההדים לתמונה בשחור-לבן המוצגת על צג המחשב. בדיקה זו אינה מכאיבה ואינה חושפת את המטופל לקרינה.


אולטרסאונד בטן היא בדיקה שמשמשת לבחינת גידולים בכבד, בכיס השתן, בלבלב או בתוך חלל הבטן, אף על פי שאינה יכולה לגלות גידולים במעי הגס.


בשעת ביצוע אולטרסאונד בטן, המטופל שוכב על השולחן והטכנאי מחליק את המתמר על גבי העור של חלק הגוף שאותו בודקים. בדרך כלל משמנים קודם לכן את העור בג'ל.


כדי לעשות הערכה לאנשים עם סרטן המעי הגס והחלחולת ניתן להשתמש בעוד שני סוגים מיוחדים של אולטרסאונד:


אולטרסאונד אנדורקטלי (Endorectal Ultrasound) עושה שימוש במתמר מיוחד שניתן להכניס אותו ישירות לחלחולת. בבדיקה זו מנסים לראות באיזו מידה חדר הסרטן דרך דופן החלחולת והאם התפשט לאיברים סמוכים כגון קשריות הלימפה.


אולטרסאונד תוך-ניתוחי (Intraoperative Ultrasound) מבוצע לאחר שהמנתח פתח את חלל הבטן. מצמידים את המתמר לכבד, וזוהי בדיקה יעילה מאוד בגילוי גרורות שסרטן המעי הגס והחלחולת שלח אל הכבד.


הדמיית תהודה מגנטית  MRI) Magnetic Resonance Imaging) 
כמו סי-טי, גם סריקת MRI מספקת תמונות מפורטות של רקמות רכות בגוף. אבל בסריקת MRI משתמשים במגנטים חזקים במקום בקרני רנטגן. בדרך כלל מזריקים חומר ניגוד בשם גדוליניום לווריד לפני הסריקה כדי להיטיב לראות את הפרטים.


בסריקות MRI סובל המטופל אי-נוחות רבה יותר מאשר בסריקות סי-טי. ראשית, הן נמשכות זמן רב יותר – עד שעה. שנית, המטופל צריך לשכב בתוך מקום  צר, וזה מגביל את התנועה ויכול להפחיד אנשים עם קלסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים). יש מכונות MRI חדשות, "פתוחות" יותר, שניתן להיעזר בהן במקרים של מטופלים כאלה. כמו כן משמיעה המכונה קולות זמזום וחבטה שעלולים להעיק במקצת. יש מרכזים רפואיים המספקים אוזניות עם מוסיקה כדי לעמעם את הרעש.
שימוש בדמיון מודרך גם  יכול לסייע בהפחתת הקושי.


סריקות MRI מועילות לפעמים בבדיקת אזורים בכבד שנראים לא תקינים, אולי בגלל גרורות. הן מסייעות גם בקביעת מידת ההתפשטות של סרטן החלחולת.


צילום חזה
צילום חזה מבוצע לפעמים אחרי שהמטופל אובחן כלוקה בסרטן המעי הגס והחלחולת, כדי לקבוע אם נשלחו גרורות לריאות.


סריקת פאט PET) Positron Emission Tomography)

בבדיקה זו מזריקים לווריד צורה של סוכר רדיואקטיבי (הידוע בשם FDG) שמידת הרדיואקטיביות שלו נמוכה מאוד. מפני שתאים ממאירים בתוך הגוף גדלים במהירות, הם קולטים כמויות גדולות של הסוכר הרדיואקטיבי. מצלמה מיוחדת מפיקה אז תמונה של האזורים הרדיואקטיביים בגוף. זו איננה תמונה מפורטת כמו סי-טי או MRI, אבל די בה כדי לספק מידע מועיל על הגוף כולו.


סריקות פאט משמשות גם כאשר הרופא יודע שהסרטן התפשט (או שחזר אחרי טיפול), אבל אינו יודע לאילו חלקים בגוף. אפשר להשתמש בסריקת פאט במקום לצלם כמה צילומי רנטגן שונים, כי בה ניתן לסרוק את הגוף כולו.


יש מכונות חדשות המסוגלות לבצע הן סריקת פאט והן סריקת סי-טי בבת אחת. הדבר מאפשר לרדיולוג להשוות אזורים עתירי רדיואקטיביות בסריקת פאט עם המראה של אותם אזורים בסי-טי.
מכשיר ה CT מציג אנטומיה ומכשיר ה PET מציג תמונה פיזיולוגית ומטבולית.


אנגיוגרפיה

בדיקה זו מסייעת לפעמים בתכנון הניתוח, בעיקר בגידולים בכבד. הרופא מכניס צינורית דקה מאוד (המכונה קטטר או צנתר) לתוך עורק, בדרך כלל בצד הפנימי של הירך. את הצנתר משחילים לתוך העורק עד שהקצה קרוב לכבד. אז מזריקים במהירות צבע ניגוד ומצלמים סדרה של צילומי רנטגן. כך יכול המנתח לראות את מיקומם של כלי הדם הסמוכים לגידולים בכבד, כדי שיוכל להוציא את הגידולים בלי לגרום לדימום קשה.

 

יום עיון אונליין: השמנה כגורם לסרטן והמלצות לחיים בריאים

האגודה למלחמה בסרטן ועמותת עתיד (הדיאטנים בישראל) מזמינות אתכם להשתתף במפגש אונליין בנושא: השמנה כגורם לסרטן והמלצות לחיים בריאים, שיתקיים ב - 21.4.2021 בשעה 10:00.

מפגש אונליין - סרטן הערמונית: דרכי טיפול במערכות המין והשתן

המרכז הרפואי ת"א איכילוב בשיתוף עמותת 'חיים עם סרטן הערמונית' מזמינים למפגש LIVE בנושא: סרטן הערמונית - דרכי טיפול במערכות המין והשתן. המפגש יתקיים ב- 29.4.21, בשעה 19:00.

הרשמה באתר העמותה: www.lwpc.org.il

הקלטות מכנס לכלל החולים ההמטואונקולוגים 2021

הקלטות מכנס שהתקיים ב21.1.2021 מטעם המכון ההמטולוגי בבית החולים בילינסון בשיתוף עם עמותת חלי"ל האור

הנחיות בנוגע לחיסונים כנגד וירוס הקורונה

הנחיות בנוגע לחיסונים כנגד וירוס הקורונה החדש (SARS-CoV-2) בחולים אונקולוגים, המטואונקולוגים והשתלות מח-עצם.

קנאביס רפואי - סיוע בהליך קבלת רשיון

במכון מור - בלעדי ללקוחות שירותי בריאות כללית.

סיוע, ליווי והדרכה בהליך קבלת רשיון קנאביס רפואי - און ליין (בתשלום)

פעילות האגודה למלחמה בסרטן בצל התפשטות נגיף הקורונה

פעילות במתכונת חירום באגודה למלחמה בסרטן

בעקבות מגפת הקורונה: טיפול נפשי טלפוני ללא עלות

בשל ההתגברות של מצוקות נפשיות ושל חרדה כתוצאה מהתפרצות הקורונה, כללית עוזרת לכם מרחוק: כל מטופל של כללית זכאי לעד 3 שיחות ממטפלים בבריאות הנפש.

שלובות

"שלובות": קבוצות תמיכה בפריסה ארצית למתמודדים עם כל סוגי הסרטן בכל שלבי המחלה (ללא עלות).

קורונה - הנחיות לחולי סרטן

האגודה למלחמה בסרטן - דף מידע לחולים אונקולוגיים והמטולוגיים. 

השוואת משלב Nivolumab עם Cabozantinib לעומת Sunitinib בטיפול בסרטן כליה

משלב Nivolumab (אופדיבו) עם Cabozantinib (קבומטיקס) הדגים עדיפות משמעותית על פני Sunitinib (סוטנט) בתוצאות הישרדות ללא-התקדמות, הישרדות כוללת וסיכויי תגובה לטיפול בחולים עם Renal Cell Carcinoma שלא קיבלו טיפול קודם.

 כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

השוואת תוצאות משלב Lenvatinib עם Pembrolizumab או Everolimus כנגד סרטן כליות מתקדם

במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משלב Lenvatinib (לנווימה) עם Pembrolizumab (קיטרודה) לווה במשך הישרדות ללא-התקדמות והישרדות כוללת טובים יותר, בהשוואה לטיפול ב-Sunitinib (סוטנט), בחולים עם סרטן כליות מתקדם.

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

אני והתא נשנה את העולם

מאמר מאת פרופ' גל מרקל, סגן מנהל המרכז הרפואי רבין ומנהל מרכז דוידוף

החשיבות הרפואית של ... תקווה

מאמר מאת פרופ' בנימין קורן ושותפיו מבית החולים שערי צדק בירושלים. הכותבים סבורים כי תקווה עשויה להיות יעד טיפול והם סוקרים את העדויות המציגות את ההשפעה של טיפולים להגברת תקווה.

  

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

מרכז דוידוף לוקח חלק במחקרים בינלאומיים מובילים לתרופות חדשות

שלושה אונקולוגים מבטיחים ממרכז דוידוף לטיפול בסרטן בבילינסון, מדברים על הבחירה במקצוע האונקולוגיה, הקשרים הבינלאומיים עם מרכזי סרטן מובילים, על הרצון להצטיין ולהוביל ועל השינויים שהם מבקשים לחולל בעתיד.

מחקר ב"שיבא": השתלת חיידקי מעי הובילה לנסיגה של מלנומה גרורתית

במחקר שנערך במרכז הרפואי שיבא בתל השומר נמצא כי השתלת חיידקי מעי בחולי מלנומה גרורתית, בשילוב עם אימונותרפיה הממריצה את מערכת החיסון, יכולה להוביל לנסיגת המחלה.

מחקר בהובלה משותפת של פרופ' גל מרקל ודר בן בורסי.

לכתבה נוספת מ"ישראל היום"

טיפול משולב ללא-כימותרפיה משפר הישרדות ללא-התקדמות של חולי CLL (מתוך כנס ASH)

מחקר שפורסם במהלך הכנס השנתי של האגודה האמריקאית להמטולוגיה: משלב טיפול ללא-כימותרפיה הוביל להפחתת הסיכון להתקדמות מחלה או תמותה, בהשוואה לטיפול כימו-אימונותרפי בחולים עם אבחנה של CLL.

  

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

תוצאות מבטיחות לטיפול CAR-T Cell כנגד מיאלומה נפוצה (מתוך כנס ASH)

מחקר שפורסם במהלך הכנס השנתי של האגודה האמריקאית להמטולוגיה: בחולים עם מיאלומה נפוצה לאחר מספר קווי טיפול קודמים, התגובה המוקדמת והעמוקה בעקבות טיפול CAR-T cell נותרה גם לאורך זמן, כך עולה מנתוני מחקר Caritude-1.

 

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

התועלת של תוספת קיטרודה לטיפול כימותרפי בנשים עם סרטן שד גרורתי

במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תוספת קיטרודה (pembrolizumab) לטיפול כימותרפי הובילה לשיפור משמעותי ובעל חשיבות קלינית בהישרדות ללא התקדמות, בהשוואה לטיפול כימותרפי בלבד, בנשים עם סרטן שד גרורתי ושלילי לקולטנים להורמונים.

 

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

 

אמצעים לשימור פוריות משפרים שיעור לידות בנשים לאחר סרטן שד

מנתונים חדשים משבדיה שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology עולה כי טיפולים לשימור פוריות מלווים בשיעורים גבוהים יותר משמעותית של לידות חי וטיפולי פוריות בקרב נשים ששרדו סרטן שד.

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

כרבע מהחולות בסרטן שד הן נשים צעירות מתחת לגיל 50

בדיקות סקר לגילוי ואבחון סרטן השד, לאורך מעגל חייה של האישה.

(הארץ - מוסף סרטן שד)

החברה האירופית לאונקולוגיה רפואית ממליצה על ריצוף גנומי במטופלים עם סרטן גרורתי

החברה האירופית לאונקולוגיה (ESMO) פרסמה הנחיות לשימוש בבדיקות לריצוף גנומי לחולי סרטן גרורתיים על מנת לאתר ולאפשר מתן טיפול ממוקד ומותאם אישית בעיקר בגידולי ריאה, ערמונית ושחלות.

 כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

תמרור אזהרה לשימוש בקנאביס כטיפול פליאטיבי בחולי סרטן מתקדם המתחילים טיפול באימונותרפיה

תוצאות מחקר חדש, שביצועו נתמך גם על ידי האגודה למלחמה בסרטן (בהובלת חוקרים מבית חולים העמק ומהטכניון) מדליק נורה אדומה ומציע לשקול בקפידה את צריכתו של הקנאביס ולו בהקשר של הטיפולים האימונותרפיים.

 כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

משטר טיפול ללא-כימותרפיה עשוי לשפר הישרדות חולים עם מזותליומה

מתוך כנס WCLC-World Conference on Lung Cancer : משטר טיפול משולב, אשר אינו כולל מתן כימותרפיה, הוביל לשיפור משמעותי בהישרדו הכוללת של חולים עם מזותליומה ממארת ולא נתיחה של קרום הריאה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס.

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

תוצאות מבטיחות ל-Nivolumab בטיפול בקרצינומה של תאי מרקל

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ניאו-אדג'וונטי ב- Nivolumab  (אופדיבו) עשוי להביא לשיפור התוצאות בחולים בסיכון גבוה עם סרטן נתיח מסוג קרצינומה של תאי מרקל.

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר תרופה חדשה לטיפול בסרטן שד

ה-FDA אישר טיפול פומי ב-  tucatinib , מולקולה קטנה ממשפחת מעכבי טירוזין קינאז, לטיפול בסרטן שד חיובי ל- HER-2 בעקבות שיתוף פעולה בינלאומי בפרוייקט Orbis. התרופה החדשה משמשת בשילוב עם trastuzumab ו- capecitabine ומיועדת לנשים לאחר לפחות קו טיפול אחד למחלה מתקדמת.

 

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

הפסיכיאטרית שמטפלת בחולי סרטן - אחרי שחלתה בעצמה

במשך עשרות שנים טיפלה ד"ר פנינה דורפמן בחולים הפסיכיאטריים הקשים ביותר. מחלת הסרטן בה לקתה חייבה אותה להתבוננות נפשית.

מדריך לזכויות ושירותים למטופלי סרטן

 מתוך המדריך למטופלים אונקולוגיים באתר הכללית.

מעגלים - תכנית המנטורינג של עמותת "חליל האור"

תכנית הכשרה של מטופלים ותיקים או בני משפחה של חולים לשמש מנטור ולסייע בהתמודדות עם המחלה.

אירועים וקבוצות תמיכה - האגודה למלחמה בסרטן

למידע בנושא אירועים, ימי עיון, קבוצות ומפגשי תמיכה בכל סוגי הסרטן לחולים ובנות זוגם/ן מטעם האגודה למלחמה בסרטן.