ככל שהחוקרים לומדים יותר על השינויים הגנטיים ועל השינויים בחלבונים של תאים סרטניים, הם יכולים לפתח תרופות חדשות המתמקדות באופן ספציפי בשינויים אלה. התרופות הממוקדות הללו, הנקראות גם "תרופות ביולוגיות", פועלות בשיטה שונה מכימותרפיה רגילה. בדרך כלל גם תופעות הלוואי שלהן שונות (וחמורות פחות). כיום משתמשים בהן ביחד עם כימותרפיה, או לבדן אם הכימותרפיה כבר אינה יעילה.
אבסטין (Avastin, Bevacizumab)
זהו נוגדן חד שבטי משתמשים בו בד"כ בשילוב עם עוד תרופות כימותרפיות. נוגדן זה מונע מהגידולים ליצור כלי-דם חדשים שיזינו את הגידול (אנגיוגנזה). אבסטין ניתנת בעירוי לווריד. יכולות להיות תופעות לוואי חמורות, בעיקר הופעת קרישי דם ויצירת נקב במעי, אך אלה בד"כ נדירות ביותר. תופעות שכיחות הרבה יותר הן הופעת דימומים קלים, עליית לחץ דם (שניתנת לאיזון תרופתי מהיר בד"כ) והפרשת חלבון בשתן. חשוב מאוד שהרופא יעקוב בקפידה אחרי לחץ הדם שלך במהלך הטיפול, וחשוב שתודיע לצוות הרפואי על כל שינוי בהרגשתך.
אבסטין משולבת בדרך כלל עם תרופות כימותרפיות כקו טיפול ראשון או שני (אפילו אם החולה קבל כבר אבסטין בקו הראשון) לסרטן גרורתי של המעי הגס והחלחולת. אבסטין ניתנת בעירוי לווריד, בדרך כלל פעם בשבועיים או פעם בשלושה שבועות.
ארביטוקס (סטוקסימאב) (Cetuximab, Erbitux)
זהו נוגדן חד שבטי התוקף את הקולטן של גורם הגדילה באפידרמיס (EGFR), מולקולה שמופיעה בכמויות גדולות על מעטפת תאי סרטן ומסייעת להם לגדול.
ארביטוקס משמשת בסרטן גרורתי של המעי הגס והחלחולת, בטיפול בקו ראשון או בקווים מתקדמים יותר. התרופה ניתנת בד"כ בשילוב עם כימותרפיה אך ניתן לתת אותה, כשיש סיבה טובה להימנע מכימותרפיה, גם לבד. קיימת בדיקה של פגם גנטי אפשרי בגידול עצמו, בדיקה של חלבונים ממשפחת ה-RAS. בנוכחות פגם כזה (מוטציה ב-RAS) אין מקום להשתמש בארביטוקס, בהעדר תועלת אפשרית.
ארביטוקס ניתנת בעירוי לווריד, בדרך כלל פעם בשבוע או פעם בשבועיים (שכיח יותר). תופעת לוואי נדירה אך חמורה של ארביטוקס היא תגובה אלרגית בזמן העירוי הראשון. תגובה כזו עלולה לגרום לקשיי נשימה ולירידה בלחץ הדם. יתכן שתינתן תרופה לפני הטיפול כדי לסייע במניעת תופעה זו. תופעות לוואי אחרות, חמורות פחות, עשויות לכלול פריחה דמוית פצעי בגרות, כאב ראש, עייפות, חום ושלשולים.
וקטיביקס (פניטומומאב) (Panitumumab, Vectibix)
נוגדן חד שבטי התוקף תאי סרטן המעי הגס והחלחולת. כמו ארביטוקס, התרופה מתמקדת בחלבון EGFR, היא נתנת כטיפול בקו ראשון או בקווים מתקדמים, בד"כ בשילוב עם כימותרפיה אך ניתן לתת אותה לבד, ולא ניתן להשתמש בה בנוכחות מוטציה ב-RAS.
וקטיביקס ניתנת בעירוי לווריד, בדרך כלל פעם בשבועיים. רוב המטופלים מפתחים בעיות עור בזמן הטיפול, כגון פריחה שעלולה לגרום לזיהומים. תופעות לוואי קשות אחרות יכולות להיות צלקות בריאות (lung scarring) ותגובות אלרגיות לתרופה (אם כי פחות בהשוואה לארביטוקס). תופעות אפשריות נוספות כוללות רגישות לאור שמש, תשישות, שלשול ושינויים בציפורני האצבעות והבהונות.
סטיברגה (רגורפניב) (Regorafenib, Stivarga)
מולקולה קטנה המעכבת את החלק אנזימטי של קולטנים רבים וביניהם את הקולטנים ל-VEGF. מנגנון הפעולה העיקרי של התרופה הוא עיכוב יצירת כלי דם חדשים (אנגיוגנזה), מנגנון החיוני ביותר בסרטן המעי הגס והחלחולת. התרופה ניתנת לחולים שמחלתם התקדמה על קווי טיפול סטנדרטיים כנגד המחלה.
סטיברגה נתנת בכדורים, במחזורים המורכבים משלושה שבועות רצופים של טיפול המלווים בשבוע הפסקה. תופעות לוואי מהתרופה הן שכיחות מאד, אם כי גם כאשר הן חמורות ניתן בד"כ להפחיתן משמעותית ע"י הפחתת מינון התרופה. תופעות הלוואי השכיחות כוללות מיחושים שונים, פריחות (בד"כ בכפות ידיים ורגליים) והפרעה בתפקודי כבד.
זלטראפ (אפליברספט) (Aflibrecept, Zaltrap)
זלטראפ הינו קולטן מסיס הקושר את ה-VEGF ובכך מונע את זמינותו לקולטן התקין, בדומה לאבסטין, התרופה הביולוגית הראשונה שהראתה יעילות כנגד סרטן המעי, והמהווה נוגדן הקושר את ה-VEGF. ואכן, בדומה לאבסטין, גם נוגדן זה מונע יצירת כלי דם חדשים (אנגיוגנזה), מנגנון שהינו כאמור חיוני ביותר להישרדות ולשגשוג של גידולי המעי הגס והחלחולת. זלטראפ נתנת בקו שני, ביחד עם כימותרפיה, גם אם חולה נחשף כבר לטיפול המוכוון כנגד אנגיוגנזה בקו הראשון.
בהתאם למנגנון הפעולה הדומה לאבסטין, גם פרופיל תופעות הלוואי של שתי התרופות דומה. עם זאת, מעבר לתופעות הלוואי המשותפות, כעליית לחץ דם והפרשת חלבון בשתן, זלטראפ גם מעלה את השכיחות של תופעות לוואי מהטיפול הכימי (למשל ירידה בספירות הדם ושלשולים).
למידע נוסף בנושא, ראו מאמר: סרטן המעי גס – המחלה והדרכים לטפל בה לחץ כאן.