לוגו משולב
סרטן מעי הגס והחלחולת

סרטן המעי גס – המחלה והדרכים לטפל בה (מאמר)

פרופ' ברוך ברנר, מנהל המערך האונקולוגי, מרכז  דוידוף, מרכז רפואי "רבין" (בי"ח בילינסון)

מעודכן לשנת 2020

 

סרטן המעי הגס הנו בין הגידולים הנפוצים ביותר בעולם המערבי ובישראל. מדי שנה מאובחנים כמעט 150,000 מקרים חדשים בארה"ב וכ-3,200 מקרים חדשים בישראל. שכיחות המחלה עולה עם הגיל, כאשר מרבית החולים מאובחנים כשהם בני 50 ומעלה. סוג הגידול השכיח, במעל 95% מהמקרים, נקרא אדנוקרצינומה. כשלושה רבעים מהגידולים ממוקמים במעי הגס עצמו וכרבע ממוקמים בחלקו הסופי (המסתיים בפי הטבעת), הנקרא חלחולת (רקטום בלועזית).

 

הגורמים להתפתחות סרטן במעי הגס עדיין לא ידועים, אך מוכרים מספר גורמי סיכון. ידוע שמקורם של רוב גידולי המעי הגס הנו בפוליפים שפירים, אשר חלקם הופכים במשך הזמן לממאירים. מוכרים כיום השינויים המורפולוגיים וחלק מהשינויים המולקולריים הקשורים בשינוי ההדרגתי מפוליפ שפיר לקרצינומה פולשנית. מלבד גורם הסיכון הברור ביותר, המצאות פוליפים במעי, ישנם מספר מצבים נוספים הקשורים בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן המעי הגס. קיים קשר בין תורשה וסיכון מוגבר להופעת סרטן במעי. רקע תורשתי המציב את האדם בסיכון מוגבר הנו קיומם של מקרי סרטן אחרים, ובייחוד סרטן המעי הגס, במשפחה, או קיומן של תסמונות גנטיות ספציפיות, כדוגמת HNPCC (Hereditary non-polyposis colorectal cancer)  או  FAP(Familial polyposis coli). דלקות מעי כרוניות כ-Ulcerative colitis או Crohn's disease, כרוכות אף הן בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן. קיים ויכוח לגבי קשר אפשרי בין תזונה וסרטן המעי אך רוב החוקרים טוענים שתזונה עתירת שומן ודלת סיבים מעלה סיכון בעוד שתזונה עשירה בתאית וסיבים מפחיתה אותו.

 

בהעדר הוכחה לקשר חד משמעי בין התנהגות מסוימת וסיכון מוגבר להתפתחות סרטן במעי, אין המלצות ברורות לגבי האופן בו ניתן לשנות הרגלי חיים מסוימים על מנת להקטין סיכון זה. עם זאת, לאור קשר אפשרי להרגלי תזונה ספציפיים, כפי שתואר, מומלץ להפחית בצריכת שומן ולהרבות בצריכת סיבים, דבר שמועיל גם למניעת מחלות אחרות, כמחלות לב לדוגמה.

עיקר המניעה של סרטן המעי מתמקדת באיתור מוקדם של המחלה, רצוי עוד בשלב הפוליפ הטרום-סרטני או לפחות בטרם התפשטה. איתור מוקדם יכול להתבצע באחת משתי צורות: הקפדה על ביצוע בדיקות-סקר, עוד לפני הופעת תסמינים (סימפטומים), או פנייה מוקדמת לטיפול רפואי, זמן קצר לאחר שהופיעו תסמינים כלשהם. תסמינים אפשריים של המחלה כוללים שינוי בהרגלי היציאות (לדוגמה, הופעת עצירות חדשה), דם בצואה, כאבי בטן, עייפות, אנמיה, כאב ברקטום בזמן יציאה, ירידה בתאבון, איבוד משקל, ועוד. חשוב להדגיש שכל אחד מהתסמינים המתוארים יכול להופיע גם במצבים שפירים לחלוטין ועצם הופעתו לא מחייבת פנייה מיידית לטיפול רפואי. עם זאת, התגברות ו/או הימשכות שלהם מעבר למספר ימים או שבועות בהחלט מחייבת פנייה לטיפול רפואי בהקדם. חשוב: למרות הקשר הברור בין הגיל והסיכון לפתח את המחלה, סרטן המעי אכן מתפתח גם בגילאים צעירים, והופעת תסמינים מתאימים מחייבת בירור מהיר גם בגילאים אלה.

 

כאמור, בדיקות הסקר נועדו לאתר את המחלה עוד בשלב טרום-סרטני או בשלב סרטני מוקדם. הקפדה על ביצוען חשובה מאד היות וכשקיימים תסמינים לרוב מדובר כבר במחלה מתקדמת. ואכן, קיימות הוכחות רבות לכך שבדיקות סקר מגדילות את סיכויי הריפוי מהמחלה באופן משמעותי. בדיקות הסקר האפשריות כוללות בדיקת צואה לדם סמוי, חוקן באריום, סיגמואידוסקופיה או קולונוסקופיה. לאחרונה פורסמו מספר דיווחים המצביעים על האפשרות שבדיקת הסי.טי. קולונוגרפיה, או בשמה הפופולארי "הקולונוסקופיה הוירטואלית" (בדיקת CT מתקדמת המדגימה את המעי) עשויה אף היא לסייע בגילוי מוקדם של סרטן המעי. רצוי לדון עם הרופא המטפל על היתרונות והחסרונות של כל אחת מהשיטות, לבחור אחת מהן, ולהקפיד על ביצועה על פי התדירות המומלצת. מומלץ להתחיל לעבור בדיקות סקר מגיל 50 ואילך לכלל האוכלוסייה, מגיל 40 לאוכלוסיות בסיכון מוגבר (לדוגמה, בעלי רקע משפחתי), או מוקדם יותר בקבוצות בסיכון גבוה במיוחד (אנשים עם תסמונות גנטיות ספציפיות וכו').

 

הטיפול העיקרי והיעיל ביותר בסרטן המעי הגס הוא ניתוח. בניתוח נכרת חלק המעי שבו נמצא הגידול, כלי הדם שמזינים אותו ובלוטות הלימפה שמנקזות אותו. טיפול ניתוחי ניתן לבד או בשילוב עם טיפול בקרינה וכימותרפיה, בתלות במיקום הגידול ובשלב המחלה, דהיינו מידת חדירתו של הגידול את דופן המעי ובאם יש עדות לגרורות בבלוטות הלימפה האזוריות. ככל ששלב המחלה מתקדם יותר כך גדל הסיכון שהמחלה תחזור לאחר הניתוח. לדוגמה, כשהגידול לא חדר עדיין מעבר לשכבת השריר של הדופן (שלב 1), סיכויי הריפוי אחרי ניתוח לבד הם מעל 90%. לעומת זאת, סיכויים אלה יורדים לכ-80% בנוכחות חדירה מעבר לשריר (שלב 2), ולכ-50% אם הגידול הספיק לשלוח גרורות לבלוטות הלימפה (שלב 3). בגידולים מתקדמים, בייחוד אלה אשר שלחו גרורות לבלוטות הלימפה הסמוכות, מקובל להוסיף לאחר הניתוח טיפול כימותרפי למשך חצי שנה, אם כי במצבים מסוימים מספיק טיפול קצר יותר, למשך 3 חודשים. טיפול כימותרפי זה מקטין בשליש את הסכנה לחזרת המחלה, ובכך מגדיל את מספר החולים הנרפאים ממנה. לאחרונה פותחו בדיקות מיוחדות של הגידול המאפשרות לקבוע באופן מדויק יותר את הסיכון לחזרת המחלה ומכאן להעריך באופן נכון יותר את נחיצות הטיפול המשלים. בגידולים הממוקמים ברקטום מקובל לטפל בשילוב של כימותרפיה וקרינה, לפני או אחרי הניתוח, טיפול המפחית לכמחצית את הסיכון לחזרה מקומית של המחלה.

 

למרות חשיבותו של הטיפול הניתוחי בגידול המוגבל למעי, הוא בד"כ לא יעיל כנגד מחלה שכבר התפשטה מעבר לגידול הראשוני, דהיינו שלחה גרורות לאיברים מרוחקים (שלב 4). במצב זה הטיפול מתבסס על מתן תרופות כימותרפיות, שנועדו לעצור את התקדמות המחלה ואף לגרום לנסיגתה, ובכך לשפר את איכות החיים של החולה ולהאריכם. בשנים האחרונות חלה התקדמות עצומה בטיפולים הכימותרפיים כנגד סרטן המעי. במשך למעלה מארבעה עשורים הייתה רק תרופה אחת בשימוש, 5-FU , ואילו בשני העשורים האחרונים נכנסו לשימוש תרופות רבות נוספות, אשר שינו באופן מהותי את איכות הטיפול. התרופה הראשונה שהצטרפה ל-5-FU נקראת קמפטו י(CAMPTO או CPT-11), וזמן קצר אח"כ נוספה תרופה בשם אוקסליפלטין (Oxaliplatin).

תרופות אלה הראו יעילות רבה כנגד סרטן המעי והכפילו את מספר החולים המגיבים לטיפול, דהיינו שמחלתם נסוגה תחתיו. מעבר לתוצאות במחלה מפושטת, אוקסליפלטין אף שיפרה את איכות הטיפול הכימותרפי המשלים, לאחר ניתוח. לפני קצת יותר מעשור החלו להיכנס לשימוש תרופות נוספות, שאינן כימותרפיות "קלאסיות" אלא תכשירים המשתייכים לקבוצת התרופות ה"ביולוגיות", דהיינו תרופות המכוונות לחסום מסלולים ספציפיים החיוניים לפעילותו והישרדותו של התא הסרטני.

שלושת התכשירים הראשונים (בסוגריים השם הגנרי בנוסף למסחרי), הנמצאים בשימוש שכיח כבר מספר שנים בחולים עם סרטן המעי הגס, אבסטין (Bevacizumab, Avastin), ארביטוקס (Cetuximab, Erbitux), ווקטיביקס (Panitumumab, Vectibix), הם נוגדנים ספציפיים הפוגעים במסלולים החיוניים לתא הסרטני.

התרופה הראשונה, אבסטין, קושרת בעוצמה את גורם הצמיחה של האנדותל (vascular endothelial growth factor, VEGF), ובכך מונעת את זמינותו לתאי האנדותל ופוגעת בתהליך האנגיוגנזה, תהליך יצירת כלי דם פתולוגיים המזינים את הגרורות. הוספתה לכימותרפיה "קלאסית", בקו טיפולי ראשון או שני, נמצאה מאריכה את חייהם של החולים. שתי התרופות האחרות, ארביטוקס ווקטיביקס, חוסמות את הקולטן לגורם הצמיחה האפידרמלי (Epidermal growth factor receptor, EGFR), ונמצאו כיעילות כנגד תאי גידול שטרם נחשפו לטיפולים וגם כנגד תאים העמידים בפני כימותרפיה. קיימת בדיקה (RAS) המאפשרת הערכה טובה יותר של סיכויי התגובה לארביטוקס ווקטיביקס. שלושת התרופות זמינות לשימוש בישראל ובמדינות רבות אחרות, וכלולות בסל הבריאות הישראלי. מאז כניסתן לשימוש, קיימת מחלוקת רבה בקרב הקהילייה המדעית לגבי התכשיר הביולוגי המתאים ביותר לשימוש בקו טיפול ראשון.

בשנתיים האחרונות הצטברו עדויות לכך שקיים כנראה יתרון מסוים לשימוש באבסטין בגידולים שמקורם במעי הימני, לעומת יתרון מסוים לשימוש במעכביEGFR בגידולים שמקורם במעי השמאלי. בשנים האחרונות נוספו עוד שתי תרופות ביולוגיות לארסנל הטיפולי כנגד סרטן מעי מתקדם: זלטראפ (Aflibrecept, Zaltrap) הינו קולטן מסיס הקושר את ה-VEGF ובכך מונע את זמינותו לקולטן התקין וסטיברגה (Regorafenib, Stivarga), מולקולה קטנה המעכבת את החלק האנזימטי של קולטנים רבים וביניהם את הקולטנים ל-VEGF. שתי תרופות אלה, המעכבות אנגיוגנזה, נמצאו מאריכות חיים, הראשונה בתוספת לכימותרפיה בקו שני, והשנייה במתן לבד לאחר מיצוי קווי טיפול סטנדרטיים כנגד המחלה.

בנוסף לאלה, בתקופה זו אף נמצא שהמשך טיפול באבסטין גם לאחר התקדמות המחלה על טיפול קו ראשון הכולל אבסטין, משפר את תוצאותיו, וכן נמצא שתכשיר כימי חדש, לונסורף (TAS-102, Lonsurf), נגזרת מודרנית של משפחת הפלואורופירימידינים (שנציגה הבכיר הוא ה-5-FU), מאריכה חייהם של חולים שמיצו קווי טיפול מתקדמים, בדומה לסטיברגה. מחקרים מראים שמכלול התרופות המתוארות אפשרו להאריך באופן משמעותי את חייהם של חולים במחלה מפושטת: ההישרדות הממוצעת של חולים אלה, שהייתה פחות משנה לפני פחות משני עשורים, עומדת כיום על  כשלוש שנים.

בנוסף לכך, ככל שהטיפולים הקיימים יעילים יותר ומביאים לנסיגה רבה יותר בגודל ומספר הגרורות, ניתן כיום ליותר אנשים סיכוי לכריתה מלאה של הגרורות שלהם לאחר טיפול כימותרפי מקדים. מאחר שכריתה כירורגית מלאה של הגרורות (לדוגמה, בכבד, בריאות, או בחלל הצפק) מהווה הסיכוי היחיד לרמיסיה ממושכת או אף ריפוי מהמחלה, השיפור שהושג בשנים האחרונות ביעילות הטיפול הכימותרפי הביא להגדלת הסיכוי של חולים עם מחלה גרורתית להירפא ממחלתם. במקביל לפיתוחן של תרופות חדשות לגמרי, נוספו בשנים אלה תכשירים פומיים, המונעים את הצורך בהזלפת 5-FU לתוך הוריד. תכשירים אלה הנם כדורים ההופכים בגוף ל-5-FU והתכשיר המוכר מביניהם נקרא קסלודה (Capecitabine, Xeloda). יש עדויות לכך שתרופות אלה יעילות לפחות כמו 5-FU, ולאור צורת המתן הנוחה ומיעוט תופעות הלוואי שלהן, קיימים מצבים מסוימים שבהם הן החליפו את ה- 5-FU.

 

בארבע השנים האחרונות ההתפתחות העיקרית בתחום הטיפול בסרטן המעי המתקדם נובעת מעדויות ראשוניות לכך שגם במחלה זו ניתן כנראה ליישם שיטות של רפואה מותאמת אישית. בגישה זו מבוצע אפיון מולקולרי של הגידול הספציפי של האדם האינדיבידואלי, על מנת לאתר מטרות מוצלחות לטיפול יעיל המוכוון כנגדם. לדוגמא, נמצא שבחולים עם גידולים בלתי יציבים גנטית, דהיינו כאלה המציגים תכונה של microsatellite instability (MSI-high, MSI-H) ועקב כך מבטאים חלבונים רבים השונים מהחלבונים הרגילים בגוף (=אנטיגנים), טיפולים אימונולוגיים, המפעילים את המערכת החיסונית (למעשה מדכאים מנגנוני התחמקות של הגידול מפני מערכת זו), יכולים להיות יעילים ביותר, עם שיעורי ומשכי תגובה גבוהים במיוחד. תכשירים כאלה הם קיטרודה (Pembrolizumab, Kytruda) ואופדיבו (Nivolumab, Opdivo), אשר נרשמו לאחרונה בארץ ובעולם לשימוש בקו טיפולי מתקדם בחולים עם סרטן מעי גרורתי שהינו MSI-H, וב- 2017 אף הוכנסו לסל התרופות הישראלי בהתוויה זו.  יש עדויות לתועלת של תכשירים אלה, לבד או בשילוב כימותרפיה, גם בקווי טיפול מוקדמים, וכן להרחבת יעילותם מעבר לאוכלסיית החולים עם גידולי MSI-H, כשהם ניתנים ביחד עם תרופות ביולוגיות אחרות, בקווים המתקדמים. מחקרים רבים בוחנים נושא זה ממש בימים אלה.

 

לסיכום, סרטן המעי הגס הנו אחד מהגידולים הנפוצים ביותר. הגורמים להתפתחותו והדרכים למניעתו לא ידועים עדיין. לאור זאת חשוב להקפיד על ביצוע בדיקות סקר, המגדילות את סיכויי הריפוי, ולא להתעכב בפניה לטיפול רפואי בהופעת תסמינים, גם בגיל צעיר. הטיפול היעיל ביותר בסרטן המעי, מעבר למניעתו, הוא ניתוח, אך רק כשהמחלה מוגבלת עדיין. טיפול כימותרפי משלים לאחר ניתוח מגדיל את סיכויי הריפוי, כאשר בגידולים ברקטום מוסיפים גם הקרנות. במחלה מפושטת הטיפול מתבסס על תרופות כימותרפיות, אשר חל לאחרונה שיפור ניכר ביעילותן, ובחמש עשרה השנים האחרונות התווספו אליהם מספר תכשירים יעילים נוספים; רוב התכשירים הינם ביולוגיים, ובשנה האחרונה אף נכנסו לשימוש, במצבים מוגדרים היטב, התרופות האימונולוגיות הראשונות כנגד מחלה זו. כל אלה הביאו לשיפור משמעותי של משך חיי החולים ואיכותם. ישנם סימנים לכך שיתכן וניתן יהיה ליישם באופן רחב גם במחלה זו את הגישה של רפואה מותאמת אישית. בימים אלה מתקיימים מחקרים רבים, חלקם גם בישראל, במטרה להמשיך לשפר את הידע שלנו על סרטן המעי הגס ואת הדרכים לטפל בו.

 

למאמר המלא בגרסת הדפסה, לחצו כאן

יום עיון אונליין: השמנה כגורם לסרטן והמלצות לחיים בריאים

האגודה למלחמה בסרטן ועמותת עתיד (הדיאטנים בישראל) מזמינות אתכם להשתתף במפגש אונליין בנושא: השמנה כגורם לסרטן והמלצות לחיים בריאים, שיתקיים ב - 21.4.2021 בשעה 10:00.

מפגש אונליין - סרטן הערמונית: דרכי טיפול במערכות המין והשתן

המרכז הרפואי ת"א איכילוב בשיתוף עמותת 'חיים עם סרטן הערמונית' מזמינים למפגש LIVE בנושא: סרטן הערמונית - דרכי טיפול במערכות המין והשתן. המפגש יתקיים ב- 29.4.21, בשעה 19:00.

הרשמה באתר העמותה: www.lwpc.org.il

הקלטות מכנס לכלל החולים ההמטואונקולוגים 2021

הקלטות מכנס שהתקיים ב21.1.2021 מטעם המכון ההמטולוגי בבית החולים בילינסון בשיתוף עם עמותת חלי"ל האור

הנחיות בנוגע לחיסונים כנגד וירוס הקורונה

הנחיות בנוגע לחיסונים כנגד וירוס הקורונה החדש (SARS-CoV-2) בחולים אונקולוגים, המטואונקולוגים והשתלות מח-עצם.

קנאביס רפואי - סיוע בהליך קבלת רשיון

במכון מור - בלעדי ללקוחות שירותי בריאות כללית.

סיוע, ליווי והדרכה בהליך קבלת רשיון קנאביס רפואי - און ליין (בתשלום)

פעילות האגודה למלחמה בסרטן בצל התפשטות נגיף הקורונה

פעילות במתכונת חירום באגודה למלחמה בסרטן

בעקבות מגפת הקורונה: טיפול נפשי טלפוני ללא עלות

בשל ההתגברות של מצוקות נפשיות ושל חרדה כתוצאה מהתפרצות הקורונה, כללית עוזרת לכם מרחוק: כל מטופל של כללית זכאי לעד 3 שיחות ממטפלים בבריאות הנפש.

שלובות

"שלובות": קבוצות תמיכה בפריסה ארצית למתמודדים עם כל סוגי הסרטן בכל שלבי המחלה (ללא עלות).

קורונה - הנחיות לחולי סרטן

האגודה למלחמה בסרטן - דף מידע לחולים אונקולוגיים והמטולוגיים. 

השוואת משלב Nivolumab עם Cabozantinib לעומת Sunitinib בטיפול בסרטן כליה

משלב Nivolumab (אופדיבו) עם Cabozantinib (קבומטיקס) הדגים עדיפות משמעותית על פני Sunitinib (סוטנט) בתוצאות הישרדות ללא-התקדמות, הישרדות כוללת וסיכויי תגובה לטיפול בחולים עם Renal Cell Carcinoma שלא קיבלו טיפול קודם.

 כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

השוואת תוצאות משלב Lenvatinib עם Pembrolizumab או Everolimus כנגד סרטן כליות מתקדם

במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משלב Lenvatinib (לנווימה) עם Pembrolizumab (קיטרודה) לווה במשך הישרדות ללא-התקדמות והישרדות כוללת טובים יותר, בהשוואה לטיפול ב-Sunitinib (סוטנט), בחולים עם סרטן כליות מתקדם.

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

אני והתא נשנה את העולם

מאמר מאת פרופ' גל מרקל, סגן מנהל המרכז הרפואי רבין ומנהל מרכז דוידוף

החשיבות הרפואית של ... תקווה

מאמר מאת פרופ' בנימין קורן ושותפיו מבית החולים שערי צדק בירושלים. הכותבים סבורים כי תקווה עשויה להיות יעד טיפול והם סוקרים את העדויות המציגות את ההשפעה של טיפולים להגברת תקווה.

  

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

מרכז דוידוף לוקח חלק במחקרים בינלאומיים מובילים לתרופות חדשות

שלושה אונקולוגים מבטיחים ממרכז דוידוף לטיפול בסרטן בבילינסון, מדברים על הבחירה במקצוע האונקולוגיה, הקשרים הבינלאומיים עם מרכזי סרטן מובילים, על הרצון להצטיין ולהוביל ועל השינויים שהם מבקשים לחולל בעתיד.

מחקר ב"שיבא": השתלת חיידקי מעי הובילה לנסיגה של מלנומה גרורתית

במחקר שנערך במרכז הרפואי שיבא בתל השומר נמצא כי השתלת חיידקי מעי בחולי מלנומה גרורתית, בשילוב עם אימונותרפיה הממריצה את מערכת החיסון, יכולה להוביל לנסיגת המחלה.

מחקר בהובלה משותפת של פרופ' גל מרקל ודר בן בורסי.

לכתבה נוספת מ"ישראל היום"

טיפול משולב ללא-כימותרפיה משפר הישרדות ללא-התקדמות של חולי CLL (מתוך כנס ASH)

מחקר שפורסם במהלך הכנס השנתי של האגודה האמריקאית להמטולוגיה: משלב טיפול ללא-כימותרפיה הוביל להפחתת הסיכון להתקדמות מחלה או תמותה, בהשוואה לטיפול כימו-אימונותרפי בחולים עם אבחנה של CLL.

  

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

תוצאות מבטיחות לטיפול CAR-T Cell כנגד מיאלומה נפוצה (מתוך כנס ASH)

מחקר שפורסם במהלך הכנס השנתי של האגודה האמריקאית להמטולוגיה: בחולים עם מיאלומה נפוצה לאחר מספר קווי טיפול קודמים, התגובה המוקדמת והעמוקה בעקבות טיפול CAR-T cell נותרה גם לאורך זמן, כך עולה מנתוני מחקר Caritude-1.

 

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

התועלת של תוספת קיטרודה לטיפול כימותרפי בנשים עם סרטן שד גרורתי

במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תוספת קיטרודה (pembrolizumab) לטיפול כימותרפי הובילה לשיפור משמעותי ובעל חשיבות קלינית בהישרדות ללא התקדמות, בהשוואה לטיפול כימותרפי בלבד, בנשים עם סרטן שד גרורתי ושלילי לקולטנים להורמונים.

 

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

 

אמצעים לשימור פוריות משפרים שיעור לידות בנשים לאחר סרטן שד

מנתונים חדשים משבדיה שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology עולה כי טיפולים לשימור פוריות מלווים בשיעורים גבוהים יותר משמעותית של לידות חי וטיפולי פוריות בקרב נשים ששרדו סרטן שד.

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

כרבע מהחולות בסרטן שד הן נשים צעירות מתחת לגיל 50

בדיקות סקר לגילוי ואבחון סרטן השד, לאורך מעגל חייה של האישה.

(הארץ - מוסף סרטן שד)

החברה האירופית לאונקולוגיה רפואית ממליצה על ריצוף גנומי במטופלים עם סרטן גרורתי

החברה האירופית לאונקולוגיה (ESMO) פרסמה הנחיות לשימוש בבדיקות לריצוף גנומי לחולי סרטן גרורתיים על מנת לאתר ולאפשר מתן טיפול ממוקד ומותאם אישית בעיקר בגידולי ריאה, ערמונית ושחלות.

 כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

תמרור אזהרה לשימוש בקנאביס כטיפול פליאטיבי בחולי סרטן מתקדם המתחילים טיפול באימונותרפיה

תוצאות מחקר חדש, שביצועו נתמך גם על ידי האגודה למלחמה בסרטן (בהובלת חוקרים מבית חולים העמק ומהטכניון) מדליק נורה אדומה ומציע לשקול בקפידה את צריכתו של הקנאביס ולו בהקשר של הטיפולים האימונותרפיים.

 כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

משטר טיפול ללא-כימותרפיה עשוי לשפר הישרדות חולים עם מזותליומה

מתוך כנס WCLC-World Conference on Lung Cancer : משטר טיפול משולב, אשר אינו כולל מתן כימותרפיה, הוביל לשיפור משמעותי בהישרדו הכוללת של חולים עם מזותליומה ממארת ולא נתיחה של קרום הריאה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס.

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

תוצאות מבטיחות ל-Nivolumab בטיפול בקרצינומה של תאי מרקל

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ניאו-אדג'וונטי ב- Nivolumab  (אופדיבו) עשוי להביא לשיפור התוצאות בחולים בסיכון גבוה עם סרטן נתיח מסוג קרצינומה של תאי מרקל.

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר תרופה חדשה לטיפול בסרטן שד

ה-FDA אישר טיפול פומי ב-  tucatinib , מולקולה קטנה ממשפחת מעכבי טירוזין קינאז, לטיפול בסרטן שד חיובי ל- HER-2 בעקבות שיתוף פעולה בינלאומי בפרוייקט Orbis. התרופה החדשה משמשת בשילוב עם trastuzumab ו- capecitabine ומיועדת לנשים לאחר לפחות קו טיפול אחד למחלה מתקדמת.

 

כשהמאמר עולה, יש ללחוץ על "מבקר/קהל".

הפסיכיאטרית שמטפלת בחולי סרטן - אחרי שחלתה בעצמה

במשך עשרות שנים טיפלה ד"ר פנינה דורפמן בחולים הפסיכיאטריים הקשים ביותר. מחלת הסרטן בה לקתה חייבה אותה להתבוננות נפשית.

מדריך לזכויות ושירותים למטופלי סרטן

 מתוך המדריך למטופלים אונקולוגיים באתר הכללית.

מעגלים - תכנית המנטורינג של עמותת "חליל האור"

תכנית הכשרה של מטופלים ותיקים או בני משפחה של חולים לשמש מנטור ולסייע בהתמודדות עם המחלה.

אירועים וקבוצות תמיכה - האגודה למלחמה בסרטן

למידע בנושא אירועים, ימי עיון, קבוצות ומפגשי תמיכה בכל סוגי הסרטן לחולים ובנות זוגם/ן מטעם האגודה למלחמה בסרטן.