לוגו משולב
סרטן מעי הגס והחלחולת

סרטן המעי גס – המחלה והדרכים לטפל בה (מאמר)

פרופ' ברוך ברנר, מנהל המערך האונקולוגי, מרכז  דוידוף, בי"ח בילינסון.

מעודכן לשנת 2020

 

סרטן המעי הגס הנו בין הגידולים הנפוצים ביותר בעולם המערבי ובישראל. מדי שנה מאובחנים כמעט 150,000 מקרים חדשים בארה"ב וכ-3,200 מקרים חדשים בישראל. שכיחות המחלה עולה עם הגיל, כאשר מרבית החולים מאובחנים כשהם בני 50 ומעלה. סוג הגידול השכיח, במעל 95% מהמקרים, נקרא אדנוקרצינומה. כשלושה רבעים מהגידולים ממוקמים במעי הגס עצמו וכרבע ממוקמים בחלקו הסופי (המסתיים בפי הטבעת), הנקרא חלחולת (רקטום בלועזית).

 

הגורמים להתפתחות סרטן במעי הגס עדיין לא ידועים, אך מוכרים מספר גורמי סיכון. ידוע שמקורם של רוב גידולי המעי הגס הנו בפוליפים שפירים, אשר חלקם הופכים במשך הזמן לממאירים. מוכרים כיום השינויים המורפולוגיים וחלק מהשינויים המולקולריים הקשורים בשינוי ההדרגתי מפוליפ שפיר לקרצינומה פולשנית. מלבד גורם הסיכון הברור ביותר, המצאות פוליפים במעי, ישנם מספר מצבים נוספים הקשורים בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן המעי הגס. קיים קשר בין תורשה וסיכון מוגבר להופעת סרטן במעי. רקע תורשתי המציב את האדם בסיכון מוגבר הנו קיומם של מקרי סרטן אחרים, ובייחוד סרטן המעי הגס, במשפחה, או קיומן של תסמונות גנטיות ספציפיות, כדוגמת HNPCC (Hereditary non-polyposis colorectal cancer)  או  FAP(Familial polyposis coli). דלקות מעי כרוניות כ-Ulcerative colitis או Crohn's disease, כרוכות אף הן בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן. קיים ויכוח לגבי קשר אפשרי בין תזונה וסרטן המעי אך רוב החוקרים טוענים שתזונה עתירת שומן ודלת סיבים מעלה סיכון בעוד שתזונה עשירה בתאית וסיבים מפחיתה אותו.

 

בהעדר הוכחה לקשר חד משמעי בין התנהגות מסוימת וסיכון מוגבר להתפתחות סרטן במעי, אין המלצות ברורות לגבי האופן בו ניתן לשנות הרגלי חיים מסוימים על מנת להקטין סיכון זה. עם זאת, לאור קשר אפשרי להרגלי תזונה ספציפיים, כפי שתואר, מומלץ להפחית בצריכת שומן ולהרבות בצריכת סיבים, דבר שמועיל גם למניעת מחלות אחרות, כמחלות לב לדוגמה.

עיקר המניעה של סרטן המעי מתמקדת באיתור מוקדם של המחלה, רצוי עוד בשלב הפוליפ הטרום-סרטני או לפחות בטרם התפשטה. איתור מוקדם יכול להתבצע באחת משתי צורות: הקפדה על ביצוע בדיקות-סקר, עוד לפני הופעת תסמינים (סימפטומים), או פנייה מוקדמת לטיפול רפואי, זמן קצר לאחר שהופיעו תסמינים כלשהם. תסמינים אפשריים של המחלה כוללים שינוי בהרגלי היציאות (לדוגמה, הופעת עצירות חדשה), דם בצואה, כאבי בטן, עייפות, אנמיה, כאב ברקטום בזמן יציאה, ירידה בתאבון, איבוד משקל, ועוד. חשוב להדגיש שכל אחד מהתסמינים המתוארים יכול להופיע גם במצבים שפירים לחלוטין ועצם הופעתו לא מחייבת פנייה מיידית לטיפול רפואי. עם זאת, התגברות ו/או הימשכות שלהם מעבר למספר ימים או שבועות בהחלט מחייבת פנייה לטיפול רפואי בהקדם. חשוב: למרות הקשר הברור בין הגיל והסיכון לפתח את המחלה, סרטן המעי אכן מתפתח גם בגילאים צעירים, והופעת תסמינים מתאימים מחייבת בירור מהיר גם בגילאים אלה.

 

כאמור, בדיקות הסקר נועדו לאתר את המחלה עוד בשלב טרום-סרטני או בשלב סרטני מוקדם. הקפדה על ביצוען חשובה מאד היות וכשקיימים תסמינים לרוב מדובר כבר במחלה מתקדמת. ואכן, קיימות הוכחות רבות לכך שבדיקות סקר מגדילות את סיכויי הריפוי מהמחלה באופן משמעותי. בדיקות הסקר האפשריות כוללות בדיקת צואה לדם סמוי, חוקן באריום, סיגמואידוסקופיה או קולונוסקופיה. לאחרונה פורסמו מספר דיווחים המצביעים על האפשרות שבדיקת הסי.טי. קולונוגרפיה, או בשמה הפופולארי "הקולונוסקופיה הוירטואלית" (בדיקת CT מתקדמת המדגימה את המעי) עשויה אף היא לסייע בגילוי מוקדם של סרטן המעי. רצוי לדון עם הרופא המטפל על היתרונות והחסרונות של כל אחת מהשיטות, לבחור אחת מהן, ולהקפיד על ביצועה על פי התדירות המומלצת. מומלץ להתחיל לעבור בדיקות סקר מגיל 50 ואילך לכלל האוכלוסייה, מגיל 40 לאוכלוסיות בסיכון מוגבר (לדוגמה, בעלי רקע משפחתי), או מוקדם יותר בקבוצות בסיכון גבוה במיוחד (אנשים עם תסמונות גנטיות ספציפיות וכו').

 

הטיפול העיקרי והיעיל ביותר בסרטן המעי הגס הוא ניתוח. בניתוח נכרת חלק המעי שבו נמצא הגידול, כלי הדם שמזינים אותו ובלוטות הלימפה שמנקזות אותו. טיפול ניתוחי ניתן לבד או בשילוב עם טיפול בקרינה וכימותרפיה, בתלות במיקום הגידול ובשלב המחלה, דהיינו מידת חדירתו של הגידול את דופן המעי ובאם יש עדות לגרורות בבלוטות הלימפה האזוריות. ככל ששלב המחלה מתקדם יותר כך גדל הסיכון שהמחלה תחזור לאחר הניתוח. לדוגמה, כשהגידול לא חדר עדיין מעבר לשכבת השריר של הדופן (שלב 1), סיכויי הריפוי אחרי ניתוח לבד הם מעל 90%. לעומת זאת, סיכויים אלה יורדים לכ-80% בנוכחות חדירה מעבר לשריר (שלב 2), ולכ-50% אם הגידול הספיק לשלוח גרורות לבלוטות הלימפה (שלב 3). בגידולים מתקדמים, בייחוד אלה אשר שלחו גרורות לבלוטות הלימפה הסמוכות, מקובל להוסיף לאחר הניתוח טיפול כימותרפי למשך חצי שנה, אם כי במצבים מסוימים מספיק טיפול קצר יותר, למשך 3 חודשים. טיפול כימותרפי זה מקטין בשליש את הסכנה לחזרת המחלה, ובכך מגדיל את מספר החולים הנרפאים ממנה. לאחרונה פותחו בדיקות מיוחדות של הגידול המאפשרות לקבוע באופן מדויק יותר את הסיכון לחזרת המחלה ומכאן להעריך באופן נכון יותר את נחיצות הטיפול המשלים. בגידולים הממוקמים ברקטום מקובל לטפל בשילוב של כימותרפיה וקרינה, לפני או אחרי הניתוח, טיפול המפחית לכמחצית את הסיכון לחזרה מקומית של המחלה.

 

למרות חשיבותו של הטיפול הניתוחי בגידול המוגבל למעי, הוא בד"כ לא יעיל כנגד מחלה שכבר התפשטה מעבר לגידול הראשוני, דהיינו שלחה גרורות לאיברים מרוחקים (שלב 4). במצב זה הטיפול מתבסס על מתן תרופות כימותרפיות, שנועדו לעצור את התקדמות המחלה ואף לגרום לנסיגתה, ובכך לשפר את איכות החיים של החולה ולהאריכם. בשנים האחרונות חלה התקדמות עצומה בטיפולים הכימותרפיים כנגד סרטן המעי. במשך למעלה מארבעה עשורים הייתה רק תרופה אחת בשימוש, 5-FU , ואילו בשני העשורים האחרונים נכנסו לשימוש תרופות רבות נוספות, אשר שינו באופן מהותי את איכות הטיפול. התרופה הראשונה שהצטרפה ל-5-FU נקראת קמפטו י(CAMPTO או CPT-11), וזמן קצר אח"כ נוספה תרופה בשם אוקסליפלטין (Oxaliplatin).

תרופות אלה הראו יעילות רבה כנגד סרטן המעי והכפילו את מספר החולים המגיבים לטיפול, דהיינו שמחלתם נסוגה תחתיו. מעבר לתוצאות במחלה מפושטת, אוקסליפלטין אף שיפרה את איכות הטיפול הכימותרפי המשלים, לאחר ניתוח. לפני קצת יותר מעשור החלו להיכנס לשימוש תרופות נוספות, שאינן כימותרפיות "קלאסיות" אלא תכשירים המשתייכים לקבוצת התרופות ה"ביולוגיות", דהיינו תרופות המכוונות לחסום מסלולים ספציפיים החיוניים לפעילותו והישרדותו של התא הסרטני.

שלושת התכשירים הראשונים (בסוגריים השם הגנרי בנוסף למסחרי), הנמצאים בשימוש שכיח כבר מספר שנים בחולים עם סרטן המעי הגס, אבסטין (Bevacizumab, Avastin), ארביטוקס (Cetuximab, Erbitux), ווקטיביקס (Panitumumab, Vectibix), הם נוגדנים ספציפיים הפוגעים במסלולים החיוניים לתא הסרטני.

התרופה הראשונה, אבסטין, קושרת בעוצמה את גורם הצמיחה של האנדותל (vascular endothelial growth factor, VEGF), ובכך מונעת את זמינותו לתאי האנדותל ופוגעת בתהליך האנגיוגנזה, תהליך יצירת כלי דם פתולוגיים המזינים את הגרורות. הוספתה לכימותרפיה "קלאסית", בקו טיפולי ראשון או שני, נמצאה מאריכה את חייהם של החולים. שתי התרופות האחרות, ארביטוקס ווקטיביקס, חוסמות את הקולטן לגורם הצמיחה האפידרמלי (Epidermal growth factor receptor, EGFR), ונמצאו כיעילות כנגד תאי גידול שטרם נחשפו לטיפולים וגם כנגד תאים העמידים בפני כימותרפיה. קיימת בדיקה (RAS) המאפשרת הערכה טובה יותר של סיכויי התגובה לארביטוקס ווקטיביקס. שלושת התרופות זמינות לשימוש בישראל ובמדינות רבות אחרות, וכלולות בסל הבריאות הישראלי. מאז כניסתן לשימוש, קיימת מחלוקת רבה בקרב הקהילייה המדעית לגבי התכשיר הביולוגי המתאים ביותר לשימוש בקו טיפול ראשון.

בשנתיים האחרונות הצטברו עדויות לכך שקיים כנראה יתרון מסוים לשימוש באבסטין בגידולים שמקורם במעי הימני, לעומת יתרון מסוים לשימוש במעכביEGFR בגידולים שמקורם במעי השמאלי. בשנים האחרונות נוספו עוד שתי תרופות ביולוגיות לארסנל הטיפולי כנגד סרטן מעי מתקדם: זלטראפ (Aflibrecept, Zaltrap) הינו קולטן מסיס הקושר את ה-VEGF ובכך מונע את זמינותו לקולטן התקין וסטיברגה (Regorafenib, Stivarga), מולקולה קטנה המעכבת את החלק האנזימטי של קולטנים רבים וביניהם את הקולטנים ל-VEGF. שתי תרופות אלה, המעכבות אנגיוגנזה, נמצאו מאריכות חיים, הראשונה בתוספת לכימותרפיה בקו שני, והשנייה במתן לבד לאחר מיצוי קווי טיפול סטנדרטיים כנגד המחלה.

בנוסף לאלה, בתקופה זו אף נמצא שהמשך טיפול באבסטין גם לאחר התקדמות המחלה על טיפול קו ראשון הכולל אבסטין, משפר את תוצאותיו, וכן נמצא שתכשיר כימי חדש, לונסורף (TAS-102, Lonsurf), נגזרת מודרנית של משפחת הפלואורופירימידינים (שנציגה הבכיר הוא ה-5-FU), מאריכה חייהם של חולים שמיצו קווי טיפול מתקדמים, בדומה לסטיברגה. מחקרים מראים שמכלול התרופות המתוארות אפשרו להאריך באופן משמעותי את חייהם של חולים במחלה מפושטת: ההישרדות הממוצעת של חולים אלה, שהייתה פחות משנה לפני פחות משני עשורים, עומדת כיום על  כשלוש שנים.

בנוסף לכך, ככל שהטיפולים הקיימים יעילים יותר ומביאים לנסיגה רבה יותר בגודל ומספר הגרורות, ניתן כיום ליותר אנשים סיכוי לכריתה מלאה של הגרורות שלהם לאחר טיפול כימותרפי מקדים. מאחר שכריתה כירורגית מלאה של הגרורות (לדוגמה, בכבד, בריאות, או בחלל הצפק) מהווה הסיכוי היחיד לרמיסיה ממושכת או אף ריפוי מהמחלה, השיפור שהושג בשנים האחרונות ביעילות הטיפול הכימותרפי הביא להגדלת הסיכוי של חולים עם מחלה גרורתית להירפא ממחלתם. במקביל לפיתוחן של תרופות חדשות לגמרי, נוספו בשנים אלה תכשירים פומיים, המונעים את הצורך בהזלפת 5-FU לתוך הוריד. תכשירים אלה הנם כדורים ההופכים בגוף ל-5-FU והתכשיר המוכר מביניהם נקרא קסלודה (Capecitabine, Xeloda). יש עדויות לכך שתרופות אלה יעילות לפחות כמו 5-FU, ולאור צורת המתן הנוחה ומיעוט תופעות הלוואי שלהן, קיימים מצבים מסוימים שבהם הן החליפו את ה- 5-FU.

 

בארבע השנים האחרונות ההתפתחות העיקרית בתחום הטיפול בסרטן המעי המתקדם נובעת מעדויות ראשוניות לכך שגם במחלה זו ניתן כנראה ליישם שיטות של רפואה מותאמת אישית. בגישה זו מבוצע אפיון מולקולרי של הגידול הספציפי של האדם האינדיבידואלי, על מנת לאתר מטרות מוצלחות לטיפול יעיל המוכוון כנגדם. לדוגמא, נמצא שבחולים עם גידולים בלתי יציבים גנטית, דהיינו כאלה המציגים תכונה של microsatellite instability (MSI-high, MSI-H) ועקב כך מבטאים חלבונים רבים השונים מהחלבונים הרגילים בגוף (=אנטיגנים), טיפולים אימונולוגיים, המפעילים את המערכת החיסונית (למעשה מדכאים מנגנוני התחמקות של הגידול מפני מערכת זו), יכולים להיות יעילים ביותר, עם שיעורי ומשכי תגובה גבוהים במיוחד. תכשירים כאלה הם קיטרודה (Pembrolizumab, Kytruda) ואופדיבו (Nivolumab, Opdivo), אשר נרשמו לאחרונה בארץ ובעולם לשימוש בקו טיפולי מתקדם בחולים עם סרטן מעי גרורתי שהינו MSI-H, וב- 2017 אף הוכנסו לסל התרופות הישראלי בהתוויה זו.  יש עדויות לתועלת של תכשירים אלה, לבד או בשילוב כימותרפיה, גם בקווי טיפול מוקדמים, וכן להרחבת יעילותם מעבר לאוכלסיית החולים עם גידולי MSI-H, כשהם ניתנים ביחד עם תרופות ביולוגיות אחרות, בקווים המתקדמים. מחקרים רבים בוחנים נושא זה ממש בימים אלה.

 

לסיכום, סרטן המעי הגס הנו אחד מהגידולים הנפוצים ביותר. הגורמים להתפתחותו והדרכים למניעתו לא ידועים עדיין. לאור זאת חשוב להקפיד על ביצוע בדיקות סקר, המגדילות את סיכויי הריפוי, ולא להתעכב בפניה לטיפול רפואי בהופעת תסמינים, גם בגיל צעיר. הטיפול היעיל ביותר בסרטן המעי, מעבר למניעתו, הוא ניתוח, אך רק כשהמחלה מוגבלת עדיין. טיפול כימותרפי משלים לאחר ניתוח מגדיל את סיכויי הריפוי, כאשר בגידולים ברקטום מוסיפים גם הקרנות. במחלה מפושטת הטיפול מתבסס על תרופות כימותרפיות, אשר חל לאחרונה שיפור ניכר ביעילותן, ובחמש עשרה השנים האחרונות התווספו אליהם מספר תכשירים יעילים נוספים; רוב התכשירים הינם ביולוגיים, ובשנה האחרונה אף נכנסו לשימוש, במצבים מוגדרים היטב, התרופות האימונולוגיות הראשונות כנגד מחלה זו. כל אלה הביאו לשיפור משמעותי של משך חיי החולים ואיכותם. ישנם סימנים לכך שיתכן וניתן יהיה ליישם באופן רחב גם במחלה זו את הגישה של רפואה מותאמת אישית. בימים אלה מתקיימים מחקרים רבים, חלקם גם בישראל, במטרה להמשיך לשפר את הידע שלנו על סרטן המעי הגס ואת הדרכים לטפל בו.

 


יום עיון אונליין - סרטן המעי הגס

ניתן להאזין להקלטות מיום העיון של האגודה למלחמה בסרטן בנושא סרטן המעי הגס, שהתקיים במרס 2021.

הקלטות מכנס לכלל החולים ההמטואונקולוגים 2021

הקלטות מכנס שהתקיים ב21.1.2021 מטעם המכון ההמטולוגי בבית החולים בילינסון בשיתוף עם עמותת חלי"ל האור

קנאביס רפואי - סיוע בהליך קבלת רשיון

במכון מור - בלעדי ללקוחות שירותי בריאות כללית.

סיוע, ליווי והדרכה בהליך קבלת רשיון קנאביס רפואי - און ליין (בתשלום)

שלובות

"שלובות": קבוצות תמיכה בפריסה ארצית למתמודדים עם כל סוגי הסרטן בכל שלבי המחלה (ללא עלות).

יתרונות טיפול קרינתי אדג'וונטי בנשים עם DCIS נותרים לאורך שנים

כתבה מ-e-med  בנושא מאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול קרינתי אדג'וונטי כנגדיDCISי(Ductal Carcinoma in Situ) הפחית את הסיכון להישנות הממאירות באותו שד בלמעלה מ-50%, בהשוואה למעקב בלבד.

שימוש במדפסות תלת מימדיות בחקר הסרטן

כתבה מאתר וואלה בריאות שהתפרסמה ב 18.8.2021:   

"לראשונה בעולם: חוקרים מישראל הדפיסו בתלת מימד גידול סרטני פעיל"

נשים עם סרטן שד גרורתי מספרות

כתבה מ-ynet:

נשים עם סרטן שד גרורתי מספרות: אני לא חולה, אני מתמודדת.

עדי, הדר ושרון אובחנו עם סרטן שד גרורתי ולמרות הבשורה הקשה הן החליטו להתגבר על הקושי ולהילחם על החיים.

מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן קיטרודה לטיפול בקרצינומה של תאי קשקש של העור

כתבה מ-e-med.

ה-FDA  אישר את מתן Pembrolizumab (קיטרודה) לטיפול בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של העור בשלב מתקדם-מקומית, אשר אינה ברת-ריפוי עם טיפול ניתוחי או קרינתי.

הכלבים הטיפוליים שמסייעים למאושפזים

כתבה שפורסמה ב-ynet. 

מיכל לבנשטיין היא אחות ותיקה בביה"ח בילינסון והראשונה בארץ שהצליחה להכניס כלבים טיפוליים למחלקות האשפוז כדי להעניק לחולים סעד רגשי. "בעזרת הכלב, החולה הופך ממטופל למטפל", היא מסבירה, "וזה מגביר את המוטיבציה שלו, מחזיר לו את תחושת המסוגלות ומשפר את מצב רוחו".

לראשונה בישראל: ניתוח ייחודי להצלת פוריות בצעירה חולת סרטן

כתבה מישראל היום.

בית החולים בילינסון ביצע ניתוח הסטת רחם ושחלות בבת 25 המטופלת בכימותרפיה.

יתרונות תוספת Nivolumab לטיפול כימותרפי בחולים עם אדנוקרצינומה של הקיבה, וושט וצומת קיבה-וושט

כתבה מ-e-med. במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nivolumab (אופדיבו) הינו מעכב PD-1 הראשון שהוביל לשיפור ההישרדות הכוללת, לצד הישרדות ללא-התקדמות עם פרופיל בטיחות סביר, בשילוב עם טיפול כימותרפי לעומת טיפול כימותרפי בלבד בחולים עם ממאירות מתקדמת של הקיבה, וושט-קיבה, או וושט.

התועלת של טיפול אימונותרפי אדג'וונטי בחולים לאחר כריתת סרטן כליה (ASCO)

כתבה מ-e-med.  בחולים עם סרטן כליה מסוג Clear-Cell renal Cell Cancer בסיכון גבוה אשר עברו ניתוח, משך ההישרדות ללא מחלה היה ארוך יותר משמעותית עם טיפול אדג'וונטי בקיטרודה בהשוואה לפלסבו, כך עולה מנתונים שפורסמו במהלך כנס ASCO 2021

מחקר: הוספת אולפריב לטיפול האדג'וונטי מפחיתה את הסיכון לחזרת המחלה בחולות סרטן שד נשאיות BRCA שהגידול שלהן שלילי ל-HER2 והן בסיכון גבוה

מאתר "אחת מתשע": מחקר OlympiA , שתוצאות הביניים שלו התפרסמו בכנס ASCO 2021 בדק האם הוספה של התרופה אולפריב למשך שנה לטיפול שניתן לאחר הניתוח משפרת את משך זמן ההישרדות ללא מחלה בנשים החולות בסרטן שד מוקדם המצויות בסיכון גבוה לחזרת המחלה, שהן נשאיות של BRCA והגידולים שלהן שליליים ל-HER2, כלומר שהגידולים שלהן הם טריפל נגטיב או גידולים הורמונליים.

 

מחקר ישראלי: החיסון נגד קורונה מגן גם על חולי סרטן במהלך הטיפולים

כתבה שפורסמה ב - "ynet",

חוקרי בית החולים בילינסון מצאו כי החיסון לקורונה מספק הגנה מלאה ל-90% מהחולים האונקולוגיים תוך כדי טיפולים - עם רמה גבוהה של נוגדנים בקרב החולים המחוסנים.

השוואת משלב Nivolumab עם Cabozantinib לעומת Sunitinib בטיפול בסרטן כליה

כתבה מ E-Med, אתר חדשות בנושא רפואה: 

משלב Nivolumab (אופדיבו) עם Cabozantinib (קבומטיקס) הדגים עדיפות משמעותית על פני Sunitinib (סוטנט) בתוצאות הישרדות ללא-התקדמות, הישרדות כוללת וסיכויי תגובה לטיפול בחולים עם Renal Cell Carcinoma שלא קיבלו טיפול קודם.

השוואת תוצאות משלב Lenvatinib עם Pembrolizumab או Everolimus כנגד סרטן כליות מתקדם

כתבה מ E-Med, אתר חדשות בנושא רפואה:

במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משלב Lenvatinib (לנווימה) עם Pembrolizumab (קיטרודה) לווה במשך הישרדות ללא-התקדמות והישרדות כוללת טובים יותר, בהשוואה לטיפול ב-Sunitinib (סוטנט), בחולים עם סרטן כליות מתקדם.


תינוקות הכימו: הנשים שילדו עם סרטן

כתבה שפורסמה ב'ישראל היום' - "את חולה בסרטן שד": האם להמשיך את ההיריון במקביל לטיפולים הכימותרפיים?

אני והתא נשנה את העולם

מאמר שהתפרסם ב"ידיעות אחרונות" מאת פרופ' גל מרקל, סגן מנהל המרכז הרפואי רבין ומנהל מרכז דוידוף.

 

 

מרכז דוידוף לוקח חלק במחקרים בינלאומיים מובילים לתרופות חדשות

כתבה ב-the marker: שלושה אונקולוגים מבטיחים ממרכז דוידוף לטיפול בסרטן בבילינסון, מדברים על הבחירה במקצוע האונקולוגיה, הקשרים הבינלאומיים עם מרכזי סרטן מובילים, על הרצון להצטיין ולהוביל ועל השינויים שהם מבקשים לחולל בעתיד.

טיפול ביולוגי חדש אחרי ניתוח במטופלים עם סרטן ריאה ומוטציה EGFR

כתבה מאת: לילך יוסף וד"ר אלונה זר,  על מחקר שהוצג בכנס ASCO (2020).

 

תוצאות ראשוניות של מחקר המראה יעילות של טגריסו (Osimertinib) בעיכוב הישנות מחלה בחולי NSCLC  עם מוטציית EGFR בשלבי מחלה מוקדמים.

תוצאות מבטיחות לטיפול CAR-T Cell כנגד מיאלומה נפוצה (מתוך כנס ASH)

כתבה מ E-Med, אתר חדשות בנושא רפואה: 

מחקר שפורסם במהלך הכנס השנתי של האגודה האמריקאית להמטולוגיה: בחולים עם מיאלומה נפוצה לאחר מספר קווי טיפול קודמים, התגובה המוקדמת והעמוקה בעקבות טיפול CAR-T cell נותרה גם לאורך זמן, כך עולה מנתוני מחקר Caritude-1.

 


התועלת של תוספת קיטרודה לטיפול כימותרפי בנשים עם סרטן שד גרורתי

כתבה מ E-Med, אתר חדשות בנושא רפואה: 

במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תוספת קיטרודה (pembrolizumab) לטיפול כימותרפי הובילה לשיפור משמעותי ובעל חשיבות קלינית בהישרדות ללא התקדמות, בהשוואה לטיפול כימותרפי בלבד, בנשים עם סרטן שד גרורתי ושלילי לקולטנים להורמונים.

 


מחקר ב"שיבא": השתלת חיידקי מעי הובילה לנסיגה של מלנומה גרורתית

במחקר שנערך במרכז הרפואי שיבא בתל השומר נמצא כי השתלת חיידקי מעי בחולי מלנומה גרורתית, בשילוב עם אימונותרפיה הממריצה את מערכת החיסון, יכולה להוביל לנסיגת המחלה.

מחקר בהובלה משותפת של פרופ' גל מרקל ודר בן בורסי.

לכתבה נוספת מ"ישראל היום"

אמצעים לשימור פוריות משפרים שיעור לידות בנשים לאחר סרטן שד

כתבה מ E-Med, אתר חדשות בנושא רפואה: 

מנתונים חדשים משבדיה שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology עולה כי טיפולים לשימור פוריות מלווים בשיעורים גבוהים יותר משמעותית של לידות חי וטיפולי פוריות בקרב נשים ששרדו סרטן שד.

 


כרבע מהחולות בסרטן שד הן נשים צעירות מתחת לגיל 50

בדיקות סקר לגילוי ואבחון סרטן השד, לאורך מעגל חייה של האישה.

(הארץ - מוסף סרטן שד)

החברה האירופית לאונקולוגיה רפואית ממליצה על ריצוף גנומי במטופלים עם סרטן גרורתי

כתבה מ E-Med, אתר חדשות בנושא רפואה

החברה האירופית לאונקולוגיה (ESMO) פרסמה הנחיות לשימוש בבדיקות לריצוף גנומי לחולי סרטן גרורתיים על מנת לאתר ולאפשר מתן טיפול ממוקד ומותאם אישית בעיקר בגידולי ריאה, ערמונית ושחלות.


תמרור אזהרה לשימוש בקנאביס כטיפול פליאטיבי בחולי סרטן מתקדם המתחילים טיפול באימונותרפיה

כתבה מ E-Med, אתר חדשות בנושא רפואה: 

תוצאות מחקר חדש, שביצועו נתמך גם על ידי האגודה למלחמה בסרטן (בהובלת חוקרים מבית חולים העמק ומהטכניון) מדליק נורה אדומה ומציע לשקול בקפידה את צריכתו של הקנאביס ולו בהקשר של הטיפולים האימונותרפיים.


משטר טיפול ללא-כימותרפיה עשוי לשפר הישרדות חולים עם מזותליומה

כתבה מ E-Med, אתר חדשות בנושא רפואה: 

מתוך כנס WCLC-World Conference on Lung Cancer : משטר טיפול משולב, אשר אינו כולל מתן כימותרפיה, הוביל לשיפור משמעותי בהישרדו הכוללת של חולים עם מזותליומה ממארת ולא נתיחה של קרום הריאה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס.


תוצאות מבטיחות ל-Nivolumab בטיפול בקרצינומה של תאי מרקל

כתבה מ E-Med, אתר חדשות בנושא רפואה: 

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ניאו-אדג'וונטי ב- Nivolumab  (אופדיבו) עשוי להביא לשיפור התוצאות בחולים בסיכון גבוה עם סרטן נתיח מסוג קרצינומה של תאי מרקל.

 


הפסיכיאטרית שמטפלת בחולי סרטן - אחרי שחלתה בעצמה

כתבה שפורסמה ב ynet -

במשך עשרות שנים טיפלה ד"ר פנינה דורפמן בחולים הפסיכיאטריים הקשים ביותר. מחלת הסרטן בה לקתה חייבה אותה להתבוננות נפשית.

מדריך לזכויות ושירותים למטופלי סרטן

 מתוך המדריך למטופלים אונקולוגיים באתר הכללית.

מעגלים - תכנית המנטורינג של עמותת "חליל האור"

תכנית הכשרה של מטופלים ותיקים או בני משפחה של חולים לשמש מנטור ולסייע בהתמודדות עם המחלה.

אירועים וקבוצות תמיכה - האגודה למלחמה בסרטן

למידע בנושא אירועים, ימי עיון, קבוצות ומפגשי תמיכה בכל סוגי הסרטן לחולים ובנות זוגם/ן מטעם האגודה למלחמה בסרטן.