במידה ויש לך תסמינים שעלולים להוות סימן לסרטן השד, עליך לפנות לרופא בהקדם. לאחר שישאל אותך כמה שאלות ויערוך בדיקה גופנית, אפשר שירצה לערוך בדיקות נוספות, כמו הבדיקות הרשומות להלן.
בדיקות דימות
ממוגרפיה: צילום המדגים את פנים השד.
הממוגרפיה הינה בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן השד. הבדיקה משמשת גם כבדיקת סקר (כאמצעי לגילוי מוקדם) ו/או כאשר מופיעים סימנים המחשידים לנוכחות גידול סרטני כגון: גוש במישוש, הפרשה מהשד ועוד..
תשובה תקינה של בדיקת ממוגרפיה תלווה בדרך כלל בהנחיה לשוב ולבצע בדיקה חוזרת בהתאם להמלצת הרופא המטפל .
במידה ובדיקת הממוגרפיה נעשתה בעקבות גילוי / אבחון גוש יש לברר את טיבו של הגוש באמצעות בדיקות נוספות וזאת בהתאם לשיקול דעתו של הרופא (ייתכן ותופני לבדיקות נוספות למרות שבדיקת הממוגרפיה יצאה תקינה).
ממוגרפיה הינה בדיקה יעילה לנשים מעל גיל 50, אשר אצלן רקמת השד יותר שומנית ופחות בלוטית. נשים צעירות הנמצאות עדיין בגיל הפוריות ייתכן ויופנו לבדיקות נוספות (בגלל מבנה רקמת השד) כמו אולטרסאונד, MRI וכו'....
בדיקת ממוגרפיה תקינה אינה שוללת המצאות מחלת סרטן השד.
ממוגרפיה אינה יכולה להראות לבטח אם יש או אין סרטן. במידה והממוגרפיה אינה תקינה , מתחייב בירור המשכי הכולל הוצאת דגימה מרקמת השד ובדיקתה במיקרוסקופ. דגימה כזו נקראת ביופסיה (בהמשך).
אולטרסאונד (סונר) שד: שימוש בטכנולוגיית סריקה על קולית לבדיקת רקמות רכות.
אולטרסאונד היא בדיקה נוספת ו/ או משלימה את בדיקת הממוגרפיה (עפ"י שיקול רפואי) .
בבדיקת אולטראסאונד משתמשים בגלי קול כדי להדגים את השד ובלוטות בית השחי. גלי הקול מהדהדים, ההד נקלט במחשב ונוצרת תמונה על מסך המחשב.
בדיקה זו יכולה למשל, לסייע להבחין בין גוש ציסטי (המכיל נוזל) לבין גוש מוצק.
סריקה על ידי תהודה מגנטית - MRI:
(Magnetic Resonance Imaging)
סריקות MRI מתבצעות בנוסף לממוגרפיות כאמצעי לגילוי מוקדם אצל נשים הנמצאות בסיכון גבוה לסרטן השד, כגון נשים צעירות ו/ או נשאיות גנטיות.
כמו כן משתמשים בבדיקה כאשר בבדיקות ההדמיה האחרונות נמצא ממצא אשר לא ברור טיבו.
בסריקת MRI משתמשים במגנטים חזקים במקום בקרני רנטגן. לפני הסקירה מזריקים לעתים קרובות חומר ניגוד בשם גדוליניום לתוך הווריד כדי להבליט את הפרטים(הזרקת גדוליניום מותנית בתפקודי כליה תקינים).
בדיקת MRI עשויה להמשך זמן רב – לפעמים עד שעה. במהלך הבדיקה עלייך לשכב בתוך מקום צר. הליך זה לעיתים קשה לאנשים הסובלים מחרדה במקומות סגורים. המכונה משמיעה קולות חבטה רמים שעלולים להעיק מעט. בחלק מהמרכזים הרפואיים יינתנו אוזניות עם מוסיקה כדי לחסום את הרעש. שימוש בדמיון מודרך יכול לסייע להפחתת הקושי.
דקטוגרפיה (נקראת גם גלקטוגרפיה):
זהו סוג מיוחד של צילום רנטגן שיכול לסייע לגלות את הסיבה להפרשה מהפטמה. לצורך הפעולה מוחדרת דרך הפטמה צינורית פלסטיק דקה לתוך פתח צינורית החלב. מזריקים צבע כדי לסמן את צינורית החלב בצילום רנטגן וכך ניתן לראות אם יש גידול בתוך הצינורית. אם יש הפרשה, ניתן לבדוק את הנוזל המופרש לגילוי תאים ממאירים.
קיימות בדיקות נוספות אשר יוכלו לסייע בידי הרופא לקבל תמונה ברורה יותר על מצבך. הרגישי חופשייה לבקש מהרופא הסבר מפורט על כל בדיקה.
ביופסיה
ביופסיה מבוצעת כאשר בדיקות אחרות מעלות חשד לסרטן השד. הדרך היחידה לדעת בוודאות האם מדובר בסרטן היא דרך דגימת תאים מהממצא החשוד.
קיימות צורות שונות לקבל מידע על תאי הרקמה:
ביופסיית מחט דקה (Fine needle aspiration, FNA):
בבדיקה זו משתמשים במחט חלולה דקה כדי לשאוב נוזל או תאים מהגוש. זוהי בדיקה מהירה ופשוטה. הדגימה נשלחת למעבדה לבירור ואבחון סוג התאים.
חסרונה של הבדיקה היא העובדה שהתשובה הניתנת מתייחסת רק להיעדר /נוכחות תאים ממאירים. לרוב, אין ביכולתה לאפיין את סוג התאים והמרכיבים הביולוגיים שלהם.
ביופסיית ליבה (מחט עבה) True Cut Biobsy / Core Needle Biobsy
במקרה של גוש ברור, משתמשים בבדיקה זו במחט עבה יותר. כדי להוציא 3 עד 5 קטעי רקמה, את הביופסיה עושים בהרדמה מקומית .הבדיקה מתבצעת בדרך כלל תחת סונר (אולטרסאונד).
ביופסית מחט עבה בסיוע ואקום (MAMMOTOMEׂ)
בדיקה זו מתבצעת במידה והגוש או הסתיידויות נצפו רק בממוגרפיה ולא בסונר (אולטרסאונד).
זוהי ביופסית מחט המיועדת להוצאת דגימה מהשד, הדיקור נעשה בהרדמה מקומית תחת ממוגרפיה(כך ניתן לכוון למקום הנכון).
ביופסיה ניתוחית/פתוחה (Surgical Biopsy)
לפעמים יש צורך בניתוח כדי להוציא את כל הגוש או חלקו. מטרת הבדיקה להוציא כמות רבה יותר של הרקמה החשודה ולאפשר את אפיונה. על פי רוב הדבר נעשה במסגרת אשפוז יום של בית החולים בהרדמה מקומית (מסביב לאזור הגוש). את הדגימה שולחים לבדיקה פתלוגית לקביעת האבחנה הסופית הקובעת האם יש צורך בהמשך טיפול כלשהו.
בדיקת הביופסיה בפתולוגיה:
בדיקת חתך קפוא (frozen section)
לעיתים נעשית בדיקת רקמות הממצאים תוך כדי הניתוח. הגוש שנכרת מוקפא (ולכן נקרא חתך קפוא) ונבדק במיקרוסקופ.
החיסרון של בדיקת חתך קפוא הוא מידת המהימנות ולכן נחשבת לתוצאה ראשונית בלבד.
שאלי את הרופא איזה סוג של ביופסיה תעברי ולמה עליך לצפות במהלך הבדיקה ואחריה.
את הרקמה שהוצאה בביופסיה בוחנים במיקרוסקופ במכון הפתולוגי כדי לראות אם היא שפירה (לא סרטנית) או ממאירה.
במידה ומדובר בסרטן, תבוצענה בדיקות נוספות במעבדה הפתולוגית (לגידול עצמו) על מנת לקבוע את הסוג והמאפיינים של הגידול.
א. GRADE דירוג השלבים בסרטן השד
הביופסיה תסייע לקבוע את דרגת (GRADE) הגידול בסקלה שבין 1 עד 3.
דירוג התאים מתייחס למידת הדמיון של התא הגידולי לתא המקורי. נהוג לחשוב שמידת דמיון תאית נמוכה מעידה על יכולת התחלקות מהירה יותר.
ב. KI67 - בדיקה לרמה של חלבון זה מבוצעת בחלק מהמרכזים. KI67 הינו חלבון הנמצא בגרעין התא. רמה גבוהה של חלבון זה עשויה להעיד על קצב התחלקות תאית. כמו ה GRADE, גם מדד זה כשלעצמו אין ביכולתו לקבוע החלטה טיפולית.
ג. P53 – חלבון אשר תפקידו להתערב בתהליך התחלקות התא ולגרום להפסקת התחלקות של תאים לא תקינים. מוטציה בחלבון זה ורמה גבוהה שלו מעידים על אופיו של הגידול.
ד. בדיקת קולטנים הורמונאליים
קולטנים להורמונים הם חלבונים הנמצאים על מעטפת התא או בתוך התא, אשר יכולים לקשור את עצמם להורמונים המגיעים עם זרם הדם. אסטרוגן(ER) ופרוגסטרון ( PR) הם הורמונים הנקשרים לעתים קרובות לקולטנים ומזינים את צמיחתם של גידולי סרטן השד. בדגימת ביופסיה אפשר לבדוק אם יש בגידול קולטנים לאסטרוגן ו/או פרוגסטרון. אם כן, אומרים על הגידול שהוא חיובי ל-ER או חיובי ל-PR. מרבית מחלות סרטן השד מבטאות נוכחות לקולטנים ואז ניתן לטפל בגידול עם טיפול אנדוקריני ("אנטי הורמונלי").
ה. בירור HER2/neu
בכחמישית מכל גידולי סרטן השד נמצא שהגידול נושא עודף של חלבון הנקרא HER2/neu. גידולים המכילים רמות גבוהות של חלבון זה נקראים "חיוביים ל-HER2". גידול מסוג זה נוטה לגדול ולהתפשט מהר יותר מסוגים אחרים של סרטן השד, ולכן במרבית המקרים תידרש התערבות של כימותרפיה יחד עם תרופות ביולוגיות המדכאות חלבון זה.
יש לבצע בדיקת HER2/neu לכל החולות המאובחנות לראשונה עם סרטן שד. בסרטן המתבטא ביתר-HER2 ניתן לטפל בעזרת תרופות המתמקדות בחלבון הזה, כמו הרצפטין ולפטיניב.
אפיון גנטי של הגידול (בדיקות גנטיות לבחירת הטיפול המשלים)
מחקרים הראו שבדיקת התבניות של מספר גנים בגידול עצמו (להבדיל מבדיקת נשאות גנטית תורשתית) יכולה לסייע כדי לקבוע מה הסיכוי להישנות גרורתית (חזרה) של המחלה עם או בלי טיפול כימי. כיום עומדות לרשותנו שתי בדיקות כאלה, כל אחת בודקת סדרות אחרות של גנים: Oncotype DX® ו-MammaPrint®. ("אונקוטייפ" ו"מאמא פרינט") .
למידע נוסף בחוברת "סרטן השד" של האגודה למלחמה בסרטן (ראה פרק "דרכי האבחון"), לחץ כאן.