שלב השלמת הטיפול יכול להיות מלחיץ ומרגש בעת ובעונה אחת. תרגישי הקלה עם סיום הטיפול, ועם זאת את עשויה להיות מודאגת מחזרת המחלה, זוהי דאגה שכיחה מאוד בקרב מחלימים ממחלת הסרטן.
לעיתים יעבור זמן עד שתפנימי שאכן החלמת מהמחלה ועד שהחששות יפוגו.
מעקב וביקורת
עם השלמת הטיפול, חשוב מאוד להקפיד על ביקורי מעקב. בביקורים אלה ישאל אותך הרופא לגבי תסמינים (סימפטומים) - אם יש לך, יעשה בדיקה גופנית ויזמין בדיקות לפי הצורך. המעקב נחוץ כדי לגלות האם יש תופעות לוואי כתוצאה מטיפולים מסוימים, האם הסרטן חזר או התפשט, האם התפתח סרטן חדש. זה הזמן לשאול את חברי הצוות הרפואי כל שאלה שמטרידה אותך ולדון בחששות שיש לך.
למרבית הטיפולים במחלת הסרטן יש תופעות לוואי. אחדות מהן יימשכו שבועות עד חודשים אחדים, אחרות עלולות להישאר לתמיד. אל תהססי לשאול את הצוות הרפואי המטפל בך לגבי התסמינים או תופעות הלוואי מהם את סובלת, כדי שיוכלו להנחות אותך כיצד להתגבר עליהם.
בתחילה ייקבעו ביקורי מעקב לכל 3 עד 6 חודשים. במשך הזמן יתארכו המרווחים בין הביקורים, ובתום חמש שנים, אם לא תהיה עדות למחלה, ייקבעו ביקורים אחת לשנה. את הביקורים אצל הכירורג שניתח אותך, כדאי לקבוע במרווח שבין הביקורים אצל האונקולוג ולא בסמוך.
אם את מטופלת בטמוקסיפן, עלייך לעשות בדיקה גניקולוגית תקופתית. הקפידי להודיע לרופא שלך על כל מקרה של דימום לא רגיל מהנרתיק, מפני שהתרופה עלולה לגרום לעיבוי רירית הרחם וכתופעה משנית עלולה להגביר את הסיכון לסרטן רירית הרחם. אם את מטופלת במעכב ארומטאז, יתכן שהרופא יבקש בדיקת צפיפות העצם, ו / או שומנים בדם.
במידה ורופא המשפחה מחליט להוסיף תרופות כלשהן למחלות אחרות שאינן סרטן- יידעי את הצוות המטפל בך על מנת שיוודאו שאין הפרעה בפעילות הבין תרופתית.
אם יש חשד כלשהו שהסרטן חזר, הרופא יבקש לעשות בדיקות נוספות. אם הסרטן אכן חזר, סוג הטיפול יהיה תלוי במיקום הגידול, הביולוגיה של הגידול ובטיפולים שקיבלת בעבר. יתכן שהטיפול יכלול ניתוח, הקרנות, טיפול הורמונאלי ו/או כימותרפיה.
משקל
שמירת משקל מתאים הוא אחד הדברים היותר חשובים שעל חולת סרטן השד לעשות.
מחקרים אחדים הראו שאישה במשקל עודף שחלתה בסרטן השד, תימצא בסיכון לפתח סרטן חוזר, בעיקר אם מדובר בקולטונים חיובים להורמונים . המחקרים הראו גם שנשים שעלו בצורה חדה במשקל אחרי המחלה תושפענה באופן דומה.
במידה ואת מתקשה לאזן את משקל גופך אנו ממליצים על פנייה לייעוץ תזונתי.
דיאטה ותזונה
שמירה על תזונה נכונה קשה לעיתים לכל אדם, אך היא קשה עוד יותר בזמן ואחרי טיפול במחלת הסרטן. אם את בעיצומו של הטיפול ומתקשה לאכול, תוכלי למצוא מידע שיעזור לך באתר מרכז מידע, בפרק תזונה.
אחד הדברים הטובים ביותר שאת יכולה לעשות בתום הטיפול הוא להיכנס להרגלי אכילה בריאים. תופתעי לגלות כמה יתרונות ארוכי טווח נובעים משינויים די פשוטים, כגון גיוון התפריט במאכלים בריאים. נסי לאכול 5 או יותר סוגי ירקות ופירות מדי יום. בחרי בדגנים מלאים, לחם מקמח מלא במקום קמח לבן נסי למעט באכילת בשר שמן ואוכל מעובד כמו נקניקים למיניהם. אם את שותה משקאות חריפים, הגבילי את הכמות לכוסית או שתיים לכל היותר ליום. הקפידי לעשות פעילות גופנית באופן סדיר. הצירוף של דיאטה טובה ופעילות גופנית סדירה יעזרו לך לשמור על אנרגיות ומשקל בריא.
ניתן לקבל יעוץ במסגרת היחידה לתזונה ודיאטה.
מנוחה ותשישות
תשישות היא תסמין נפוץ מאוד בקרב מטופלים במחלת הסרטן. אין מדובר בעייפות רגילה, כי אם באפיסת כוחות שאינה חולפת לאחר מנוחה. אצל חלק מהמטופלים/לות תימשך התשישות זמן רב אחרי הטיפול, והם עלולים להתייאש מן הניסיון לעשות פעילות גופנית. חשוב לציין שמחקרים הראו שפעילות גופנית היא הגורם העיקרי בהפחתת תשישות.
פעילות גופנית
מחקרים עדכניים גילו שבקרב נשים שהחלימו מסרטן השד ועושות פעילות גופנית, אחוזי התמותה וחזרת הסרטן קטנים מאלה של נשים שאינן פעילות.
כל תכנית פעילות גופנית שתבחרי תתאים למצב האישי שלך. לפני שתתחילי דברי עם חברי הצוות הרפואי שלך, כדי שיוכלו להביע דעתם לגבי תכנית האימונים שלך. אחר כך מצאי שותף או שותפה לפעילות הגופנית, כדי שלא תרגישי לבד.
פעילות גופנית יכולה לשפר את בריאותך הגופנית והנפשית.
היא יכולה לשפר את הכושר הקרדיו-וסקולרי שלך (לב-ריאה ומחזור הדם).
- מחזקת את שרירי הגוף.
- מפחיתה תשישות.
- מפחיתה חרדות ותחושת דיכאון
- תגרום לך להרגיש שמחה יותר.
- עוזרת לך להרגיש טוב יותר עם עצמך.
לטווח ארוך, ידוע לנו שאימון גופני משחק תפקיד במניעת סוגים מסוימים של סרטן. במאמץ למנוע סרטן השד, האגודה האמריקאית לסרטן ממליצה לנשים לעסוק בפעילות גופנית מתונה עד מאומצת למשך 45 עד 60 דקות ביום , לפחות 5 פעמים בשבוע. פעילות מתונה היא פעילות שדורשת מאמץ ברמה של הליכה זריזה, ואילו פעילות מאומצת דורשת הפעלת קבוצת שרירים גדולה יותר, גורמת להזעה, ומעלה את קצב הלב והנשימה.
מיניות ואל- ווסת (מוקדמת)
כתוצאה מטיפולים כימותרפיים או טיפולים הורמונליים עשוי מחזור הווסת להיפסק, הפסקת הווסת יכולה להיות זמנית או קבועה והיא תלויה בגיל וברמות הורמונים בגוף.
הפסקות הווסת עלולה לגרום לתופעות של גיל המעבר כגון: גלי חום, הפרעות שינה, יובש נרתיקי וכאבים בזמן קיום יחסי מין.
מה ניתן לעשות?
לחלק מתופעות אלה ניתן לתת מענה , ולכן במידה והנך חווה קשיים בזמן הטיפולים או אחריהם יידעי את הצוות המטפל בך, והוא ינסה לסייע בעזרת תרופות או ייעוץ של רפואה משלימה, מחקרים מצאו שדיקור סיני יעיל בהפחתת תסמינים של גיל המעבר.
ניתן לקבל ייעוץ ביחידה לרפואה משלימה במרכז דוידוף.
במקרה של קושי בקיום יחסי מין, מומלץ להתייעץ עם רופא הנשים לגבי השימוש במשחות ללא הורמונים, או במשחות עם ריכוז נמוך של הורמונים.
בטווח הרחוק, עולה הסיכון לירידה בצפיפות העצם (אוסטאופורוזיס) ותופעות קרדיו-וסקולריות (לב וכלי דם)
כדי לשמור על מאסת העצם (מניעת אוסטאופורוזיס) , וכדי להגן מפני תופעות של פגיעה במערכת הלב וכלי הדם, חשוב לאמץ אורח חיים הכולל: התעמלות, הליכה, תזונה עשירה בסידן ומניעה של השמנת יתר. מי שמעשנת מומלץ שתפסיק. כיום קיימות מספר תרופות היעילות נגד אוסטאופורוזיס.
יש מקום לבצע בדיקה לצפיפות העצם, ובמידת הצורך לשקול טיפול תרופתי מתאים. יש מקום לבצע הערכת סיכון למחלת לב, ולטפל במידת הצורך במקרה של רמות שומנים גבוהות או גורמי סיכון אחרים. במקרים אלה יש להיוועץ ברופא.
נושא המיניות מדאיג נשים רבות שחלו בסרטן השד. מלבד דימוי הגוף, חלק מהטיפולים כגון כימותרפיה/ הורמונליים עלולים לגרום לירידה ברמת ההורמונים אצל האישה, וכתוצאה מכך להפחית את החשק המיני או התגובה המינית. נשים רבות חוששות שמא הטיפולים הכימיים או קרינתיים , או ניתוחים, עשויים לפגוע בהנאה המינית.
גם בן הזוג של האישה עלול להיות במצוקה מרגע אבחון המחלה. בני זוג לעיתים קרובות יהיו טרודים בשאלה כיצד יביעו את אהבתם פיזית ורגשית לאחר הטיפול, ובעיקר לאחר ניתוח.
ניתן להעזר בשירות לעבודה סוציאלית במרכז דוידוף על מנת להחזיר את השמחה והחשק.
הטיפול בסרטן השד עלול להשפיע על תחושת ההנאה ממגע בשד. בשד משוחזר תאבד במידה רבה תחושת ההנאה ממגע בפטמה, מאחר והפטמה המשוחזרת אינה רגישה כמו פטמה טבעית. גם עור השד עצמו יהיה פחות רגיש, אולם חלק מתחושת ההנאה יחזור עם הזמן. זה השלב שבו כדאי לזכור שהשד הוא רק חלק מהשלם והשלם לא נכרת.
יש נשים שנהנות ממגע בסביבת האזור המנותח, אחרות יסלדו ממגע באזור, ואף יימנעו ממגע בשד הנותר. נשים אחדות יסבלו מכאב כרוני בשדיהן לאחר כריתה שד מלאה. ניתן לתמוך באזורים אלה על ידי הנחת כריות והימנעות מתנוחות שיכבידו על החזה או הזרועות בזמן קיום יחסי מין.
ניתוח שד או הקרנות לשד לא ישפיעו על ההנאה הפיזית של האישה ממגע מיני, וגם לא ישפיעו על יכולתה להגיע לאורגזמה.
אנא זכרי שכל אישה מגיבה אחרת. רגשותייך אינם נכונים או לא נכונים, הם פשוט רגשותייך שלך.
ממחקרים חדשים עולה, כי מרבית הנשים עם סרטן שד בשלב מוקדם הסתגלו יפה למצבן תוך שנה. הן מדווחות על איכות חיים טובה באותה מידה כמו נשים שלא לקו מעולם בסרטן השד.
הריון אחרי סרטן השד
בעבר רופאים רבים יעצו לנשים שהתגברו על מחלת הסרטן, שלא להיכנס להריון לתקופה של שנתיים לפחות אחרי הטיפול. המחקרים המעטים שנעשו מגלים כי הריון אינו מעלה את הסיכון לחזרת סרטן השד אחרי טיפול מוצלח. אם את שוקלת הריון, התייעצי תחילה עם הרופא שלך. התייעצות עם הרופא תעזור לך לעשות סדר בבעיות הסבוכות הכרוכות באימהות ובהחלמה מסרטן השד.
דימוי הגוף
בחירתה של אישה בטיפול מסוים מושפעת מגילה, הדימוי העצמי שלה ושל גופה, מתקוותיה ומחששותיה. למשל יש נשים שהעדיפו ניתוח לשימור השד עם הקרנות על פני כריתת שד, מטעמים של דימוי הגוף. לעומת זאת יש נשים שבחרו בניתוח לכריתת שד מבלי להתחשב בהשפעתו על דימוי גופן, מפני שהשפעת ההקרנות מדאיגה אותן יותר ממראה השד אחרי הכריתה.
חולות סרטן רבות ימצאו עצמן מתמודדות לאחר הטיפולים עם העובדה שהטיפול שינה את מראה גופן.
תהליך קבלת השינויים שחלו בגוף הוא חלק מתהליך ההחלמה מחוויות הטיפול, ניתן להעזר בחברים וביועצים מקצועיים על מנת להתמודד עם הקושי.
ניתן למצוא מידע על קבוצות תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם דרך האגודה למלחמה בסרטן בפרק קבוצות ומרכזי תמיכה.
השיער – חלק מהטיפולים ההורמונליים עשויים לגרום לדלדול שיער, דלדול השיער קשור לטיפולים ולא מדובר בנשירה מוחלטת.
לקבלת ייעוץ ועזרה ניתן להעזר במכון התספורת המצוי במרכז דוידוף.
לרשות החולים במרכז דוידוף , ישנו מרכז לטיפול ויופי - המספרה המופעל על ידי מתנדבים — ספר וקוסמטיקאית - מספר ימים בשבוע.
על תותבים (פרוטזות) וחזיות
נשים שעברו כריתת שד לעיתים יעדיפו תותב על פני שחזור שד. הכירורג שניתח אותך יאמר לך מתי את מוכנה להתאמת תותב. ישנם תותבים שונים במחירים שונים. הקדישי זמן להשוואה בין התותבים כדי לבחור בזו המתאימה והמחמיאה לך ביותר. לקבלת מידע בנושא ניתן לפנות למתאמת בריאות השד במרפאת השד.
פרידה אוחיון , מתאמת שד בצוות יחידת השד במרכז דוידוף,
03-9376418
למידע נוסף על תותבים וחזיות, לחץ כאן.
החזייה הנכונה לך עשויה להיות דווקא החזייה שתמיד לבשת. לעתים קרובות ניתן להתאים אותה לתותב. בדקי עם חברת הביטוח הרפואי שלך אם הביטוח מכסה הוצאה כזו, ואיך להגיש תביעה לתשלום.
על מנת לקבל השתתפות ברכישת תותב או חזייה ניתן לבקש מהרופא/ או אחות המרפאה מכתב לקופה או לחברת הביטוח.
לימפאדמה (Lymphedema)
פרק זה מיועד לנשים שעברו ניתוח להוצאת בלוטות בית השחי.
נשים שעברו הוצאת בלוטות זקיף בלבד, הסיכוי שיתפתח לימפדמה קטן יותר .
לימפאדמה (בצקת לימפתית) מתבטאת בהתנפחות הזרוע כתוצאה מהצטברות נוזלים. היא עלולה להופיע בכל זמן לאחר הטיפול , לאחר ניתוח , מיד עם תום הטיפול, או חודשים ואף שנים מאוחר יותר. אין דרך לדעת מי תפתח לימפאדמה ומי לא.
בטיפול נכון ניתן להפחית סיכוי להופעת הלימפאדמה, לרסן אותה ולשמור אותה תחת פיקוח. פציעה או זיהום בזרוע בצד המנותח, עלולים לגרום להופעת הלימפאדמה או להחמירה. ידעי את הרופא שלך בדבר כל נפיחות, תחושת לחץ או פציעה ביד או בזרוע בצד המנותח. ישנן דרכים לסייע במניעת התופעה. למשל הימנעות מלקיחת דם לבדיקה, או בדיקת לחץ דם בזרוע בצד המנותח או המטופל בהקרנות. כיום עם התפתחות הניתוחים משמרי שד ובדיקת בלוטת הזקיף, שכיחות התופעה יורדת.
למידע נוסף בחוברת של האגודה למלחמה בסרטן, לחץ כאן.
המפגש עם רופא חדש
במועד כלשהו אחרי האבחנה והטיפול במחלת סרטן השד, את עשויה למצוא את עצמך מול רופא חדש. חשוב מאוד לתת לרופא החדש את הפרטים המדויקים של האבחון והטיפולים שעברת.
דאגי שיימצאו בידך המסמכים הבאים, שמרי עותקים לעצמך ודאגי שהמידע יהיה זמין בכל עת.
- העתק של הדו"ח הפתולוגי מכל ביופסיה או ניתוח.
- אם עברת ניתוח - העתק של דו"ח הניתוח.
- אם היית מאושפזת - העתק של מכתב השחרור שכל רופא רושם עם שחרורו של החולה מאשפוז.
- אם עברת טיפול בהקרנות – סיכום הסוג והמינון של ההקרנות , וכן התאריכים והמקומות שבהם נעשו הטיפולים.
- אם עברת טיפול מערכתי (טיפול הורמונאלי, כימותרפיה או טיפול ממוקד) רשימת התרופות, מינון התרופות, תאריכי הטיפולים.
- תשובות עדכניות של בדיקות מעבדה והדמיה.
- מכתב הפניה מרופא ראשוני.