ד"ר איריס שירן, מומחית באונקולוגיה, רופאה במערך לטיפול תומך במרכז דוידוף, מרכז רפואי רבין, 2019
חשיבות השמירה על רירית הפה
לחלל הפה תפקיד משמעותי במספר היבטים, ביניהם תזונה ותקשורת. לעתים במצב מחלה ישנה פחות הקפדה על היגיינת הפה, אשר יכול לגרום לדלקת החניכיים, עששת, ריחות ועוד. אלו עלולים לגרום לפגיעה בהערכה עצמית, להימנעות ממגע מצד הסובבים, לפגיעה חברתית והעמקת הדכאון.
הפרעה בבריאות הפה ובבלוטות הרוק כולל יובש בפה וירידה בתחושת הטעם יכולים לגרום לירידה בתאבון, קושי באכילה ובבליעה, ירידה במשקל, קושי בתקשורת וירידה באיכות החיים. מכאן עולה הצורך בהקפדה על היגיינת פה כטיפול מונע לדלקת בריריות הפה.
מוקוזיטיס
• מוקוזיטיס הוא דלקת ריריות מערכת העיכול. אנו נתמקד כאן במוקוזיטיס אוראלי- דלקת ברירית הפה. מוקוזיטיס יכול להופיע כאודם ותחושת שריפה בריריות הפה, הלשון והחניכיים, להתפתח לרבדים לבנים ובהמשך לפצעים פתוחים/כיבים המכאיבים למטופל עד כדי חוסר יכולת לאכול ולדבר. במצבים מסוימים הפצעים בפה עלולים לדמם. בנוסף יתכן ריור מוגבר. קיים סיכון לזיהום בנוכחות מוקוזיטיס.
גורמים שכיחים למוקוזיטיס- טיפול קרינתי לאזור ראש-צוואר, סוגים מסוימים של כימותרפיה , טיפול ביולוגי, התייבשות, היגיינת פה ירודה, צריכה מוגברת של אלכוהול ו/או טבק, וכן מחסור בחלבונים בדיאטה.
• המזהם השכיח ביותר בחלל הפה הינו פטריית הקנדידה ולאחריו וירוס ההרפס. הגורמים השכיחים לזיהום קנדידה בפה הינם מצב כללי/תפקודי ירוד, טיפול אנטיביוטי, סטרואידים, טיפול כימי, טיפול קרינתי לגידולי ראש-צוואר, סכרת, היגיינת פה ירודה, עששת, מצב תזונתי ירוד, יובש בפה.
• מוקוזיטיס משמעותי עלול להביא לצורך בהפחתת מינון טיפול כימי בטיפולים הבאים.
מניעת מוקוזיטיס
נדרשת הערכת מצב הפה בכל עת ובפרט לפני, במהלך ולאחר טיפול כימי וקרינתי:
• צחצח שיניים וחניכיים במברשת בעלת זיפים רכים לאחר הארוחות ולפני השינה. טבילה במים חמים יכולה לרכך את זיפי המברשת עוד יותר. יש להחליף את מברשת השיניים מדי חודש. הימנע משימוש במשחות שיניים מלבינות או עם תוספים אחרים. לאחר השימוש שטוף את המברשת ביסודיות והנח ליבוש בספל כאשר ראש המברשת פונה החוצה.
• שטיפת פה מקומית ללא אלכוהול לאחר הארוחות ולפני השינה.
• יש להימנע מאכילה ושתיה בחצי השעה לאחר השטיפה.
• יש להימנע משימוש בחוט דנטלי, בלימון, בספוגיות גליצרין או במברשות שיניים בעלות זיפים שאינם רכים.
• שמור על הלחות בשפתיים באמצעות שפתוני לחות. הימנע משימוש כרוני בווזלין ופרפין הגורמים להתייבשות הריריות ומעלים סיכון לזיהום.
• שתיה מרובה.
• תזונה עשירה בחלבונים כמו שעועית יבשה, עוף, ביצים, חמאת בוטנים, בשר, דגים וכן מוצרי חלב, גבינה ,יוגורט ועוד.
• אם יש לך שיניים תותבות, יש לנקותן ביסודיות, להסירן בכל הזדמנות אפשרית, וכמובן להימנע מהשימוש בהן בנוכחות מוקוזיטיס.
• יש להימנע מאלכוהול, עישון.
טיפול במוקוזיטיס:
• המשך הטיפול בפה כמפורט בטיפול המניעתי.
• שטיפת פה של מי מלח וסודה לשתייה (חצי כפית מלח, כפית אחת סודה לשתייה), כל ארבע שעות.
• ניקוי חלל הפה בעדינות לאחר ארוחות .
• אכילת מזונות הקלים ללעיסה, הימנעות ממזונות חומציים / מלוחים / יבשים,
מאכלים מתובלים שמנים או מטוגנים, למשל, להימנע בתקופה זו מאכילת פרי הדר ושתיית מיצי הדר, כגון תפוזים ולימונים: להימנע מאכילת עגבניות, ממאכלים קשים כמו קרום הלחם, קרקרים, ירקות חיים, צ'יפס, חטיפים ובייגלה. להימנע משתיית משקאות מוגזים.
• הימנעות מתותבות.
• ישנן מספר תמיסות לשטיפה מקומית, ניתן להתייעץ עם אחות /אונקולוג מטפל לגבי הטיפול באמצעותן. כמו כן יש להעריך צורך בטיפול תרופתי נוגד כאב.
• יש להימנע מאלכוהול, עישון.
• אכול ארוחות קטנות ותכופות במשך היום.
מתי עלי ליצור קשר עם הרופא/אחות?
1. קושי באכילה.
2. כאבים בפה.
3. נגעים בפה כמו פצע/כיב בפה ו/או בשפתיים.
4. דימום מהחניכיים.
5. חום העולה על 38 מעלות, צמרמורת או הזעות.
6. ירידה במשקל מאז הופיעו לראשונה הפצעים בפה.